60 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון אור זאת, ראוי לשאול שאלות כבדות משקל אודות תפקיד המודיעין כגון: - האם מושג ההתרעה המודיעינית כפי שהובן בעבר שריר גם היום? אם לא, מה משמעות ההתרעה היום? משתמשים בסביבות חשיבה 1 - במושג מודיעין ופעולה שונות. האם משמעותו אחידה לסביבות החשיבה והמעשה בתחומים הצבאיים ובתחומים המדיניים, או שמא כל סביבה זקוקה למודיעין המתאים למאפייניה, לדרכי החשיבה הנהוגות בה ולמגבלות האינהרנטיות הגלומות בה? - האם חובה על המודיעין להתבונן ולחקור את האויב ולהתאים וגם להגביל את עצמו ואת הערכותיו רק לסביבה החיצונית, דהיינו – האויב והידיד מסביב, או גם למציאות הפנימית, הפוליטית והצבאית שלנו, הסביבה שבה הוא חי ופועל? - בגלל עיסוקיו המקצועיים של המודיעין והאופי החשאי של פעולתו, האם עליו לשמור על סגירות מפני המערכת שבה הוא מתקיים, או שמא חיוני שייפתח אל הסביבה המדינית, הצבאית והחברתית? הבהרת השאלות הללו חייבת להתחיל בשאלה: מודיעין לשם מה ולמען מי? נקודת המוצא חייבת להיות המושג "ידע" במובנו הרחב ביותר, משום שתכלית המודיעין היא לדעת. הבה נניח קיומן של שלוש סביבות ידע שיש להן מהות חשיבתית, מהות תודעתית, מהות ארגונית ומהות תפעולית: הסביבה האסטרטגית, הסביבה המערכתית- .2 האופרטיבית, והסביבה הטקטית-הקרבית הסביבה האסטרטגית אסטרטגיה משמעותה הסתכלות אל מציאות מתהווה. אסטרטגיה עניינה בשינויים שכיוונם אל העתיד, אל דברים, תופעות ומעשים שטרם התנסינו בהם. תכליתה כייעוד קבוע היא פרשנות והבנת המציאות המתהווה כל הזמן. אסטרטגיה היא בחינת הפוטנציאל, הצבאי, המדיני, החברתי, הנגזר מהקונסטלציה המתהווה. היא מאפשרת לבנות מערכת הגיונית המפעילה את הפוטנציאל הצבאי. לכן, אסטרטגיה היא מערכת שלומדת כל הזמן, משום שהעולם משתנה כל הזמן. יותר מכל דבר אחר, מהותה של אסטרטגיה היא חשיבה. אין אסטרטגיה אוניברסלית, היא תמיד תלוית הקשר. לפיכך אין תהליכים אסטרטגיים אוניברסליים משום שהעולם אינו סביבה אחידה. יתר על כן, אסטרטגיה קבועה המעניקה לכאורה יציבות מחשבתית וארגונית כמצפן בהווה ולעתיד, עלולה להתברר כלא רלוונטית משום שהמציאות טבעה להשתנות, לעתים במהירות ובמפתיע. בהגות על "אסטרטגיה" אפשר להבחין במתח בין שאיפה של מדינאים ואנשי צבא ל"אסטרטגיה קבועה" לעומת אסטרטגיה כתהליך למידה. האסטרטגיה הקבועה היא פרי הגות של ההנהגות הפוליטיות והצבאיות המנסחות רעיונות, עקרונות ומגמות, כמורי דרך למדינה ולחברה כלפי חוץ וכלפי פנים כאחד. האסטרטגיה, מעצם טבעה, היא עניין מופשט, ולכן השפה וההמשגה שלה מנוסחת תמיד במושגים כלליים, מופשטים ועמומים מסיבות רבות, היכולות להיות גם ייחודיות למשטר. החולשה של האסטרטגיה הקבועה חלק ראשוןממודיעין לשם התרעה למודיעין לשם הבנה / מאז מלחמת העצמאות כמעט כל דיון צבאי, ולעתים גם ממשלתי, שכותרתו "הערכת מצב", נפתח בהערכת מודיעין. מסורת זו עשתה את אנשי המודיעין לאצטגנינים שלא באשמתם, שכן חלק בלתי מבוטל ממוצרי המודיעין עוסק בחיזוי העתיד הקרוב והרחוק ובהשלכות העתידיות על דרכי הפעולה האפשריות. ל בגלל עיסוקיו המקצועיים של המודיעין והאופי החשאי של פעולתו, האם עליו לשמור על סגירות מפני המערכת שבה הוא מתקיים, או שמא חיוני שייפתח אל הסביבה המדינית, הצבאית והחברתית? המושג "מודיעין" במאמר זה מקיף את כל שירותי 1 המודיעין בישראל, תהיה שייכותם הארגונית אשר תהיה. ההבחנות התאורטיות בין סביבה אסטרטגית, 2 מערכתית, או אופרטיבית, לבין סביבה טקטית או קרבית, והמשגתן בהקשר הישראלי מופיעות בספריו ובמאמריו של שמעון נוה, במיוחד ב"אמנות המערכה" משנת The Structure of , בהוצאת משהב"ט, וב-" 2001 . ההבחנות 2009 " משנת Operational Revolution בין המודיעין הדרוש לכל סביבה הוא נושא שפותח ונלמד בעבר בצה"ל במכון לחקר תורת המערכה. בעריכת תא"ל (מיל') יוסי קופרוסרמודיעיון / ד"ר דוביק תמרי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=