52 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון הערכה הסובייטית לגבי מדינת ישראל השתנתה במהלך השנים בהתאם להתפתחותה של מדינת ישראל ויחסיה עם העולם ועם ארצות-הברית, ושינויים במדיניותה של ברית-המועצות, כלפי פנים והקמת המדינה, ראתה 40 וחוץ. בשנות הברית-המועצות במזרח התיכון אזור הנשלט ברובו על ידי בריטניה, שאותה ראתה כאויב העיקרי שלה באותה התקופה. עבודת המודיעין העיקרית התרכזה בבריטים ובנכונות התנועה הציונית וההנהגה הפוליטית ביישוב היהודי וביכולתן לסייע בסילוק בריטניה מארץ ישראל והחלשת מעמדה הצבאי והמדיני באזור. הקשרים עם ההנהגה הציונית הסוציאליסטית על גווניה, נוסף על הקשרים עם המפלגה הקומוניסטית, היו האמצעי העיקרי באיסוף המודיעיני בארץ ישראל באותה התקופה. עם זאת, הושקע מאמץ מסוים בהחדרת סוכנים רדומים הן לצבא והן למערכות פוליטיות, צבאיות וממלכתיות של המדינה הקמה ומתגבשת, להפעלה בהמשך. מרבה יהודים, מרבה תמיכה... בקרב ההנהגה הסובייטית לא היו אשליות לגבי התנועה הציונית וההנהגה הישראלית ויחסה לתנועה הקומוניסטית והאוריינטציה הפוליטית הבין-לאומית. באופן בסיסי, הסובייטים ראו בתנועה הציונית תנועה זעירבורגנית, זרה ועוינת לתנועה הקומוניסטית. הסובייטים זיהו בזמן ובמדויק את המעבר בהנהגת התנועה הציונית מהאוריינטציה הבריטית לאוריינטציה האמריקאית עם היבחרו של בן-גוריון לראשות התנועה הציונית. הם הכירו היטב את היהדות האמריקאית בפעילות הוועד היהודי האנטיפשיסטי בקרב יהדות ארצות-הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. הם היו מודעים לכך שרוב המימון של התנועה הציונית בא מיהדות אמריקה. גם הקשרים הפוליטיים של התנועה הציונית עם הממשל ועם ההנהגה הפוליטית בארצות-הברית לא היו סוד גדול עבורם. התלות הכספית והפוליטית של ישראל והנהגתה בארצות-הברית, והיותה של ארצות-הברית המדינה בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בעולם, רק חיזקו את הנחת ברית-המועצות שישראל תשאף להיות במחנה האמריקאי. ההתעניינות בישראל גדלה והולכת העמדה של בן-גוריון בזמן מלחמת קוריאה ורצונו לשלב את מדינת ישראל בלחימה לצד האמריקאים הייתה ידועה היטב לסובייטים. מעמדם של הכוחות הפרו-סובייטיים בממסד הפוליטי הישראלי, שגם בנאמנותם לברית-המועצות לא היה להם אמון רב (הרבה פחות מאמונם של שירותי הביטחון הישראליים בכך) הוערך על ידם כלא מספיק לשינוי באוריינטציה הפרו-מערבית והפרואמריקאית של ההנהגה הישראלית. המודיעין הסובייטי התייחס למדינת ישראל כאל מדינה מערבית השייכת למחנה העוין את בריתהמועצות ואת האידיאולוגיה הקומוניסטית. לכך התווספו תקוות של מדינת ישראל לעליית יהודים סובייטים וניסיונות של ישראל )NOTA לעודד את היהודים לכך. המסמך ( הזועם הראשון על כך הוגש על ידי משרד .1949 החוץ הסובייטי לצירות ישראלית בינואר עד מלחמת סיני, לא חרגה פעולת המודיעין הסובייטי בישראל מפעולתו בארצות אחרות ברחבי העולם, שהיו במעגל השלישי והרביעי של האינטרסים הסובייטיים. המפנה חל ב"מבצע סיני" ולקראת המבצע. שילוב פעולה צבאי עם שתי מעצמות אירופיות העלה מייד את האינטרס של המודיעין הסובייטי בישראל, קודם כול מבחינה צבאית, אבל גם מדינית. חשיבותה של ישראל כמקור מידע על בריטניה וצרפת עלתה מייד, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה צבאית גרידא. עם תחילת "פרויקט דימונה" וההתקדמות בפרויקט, עלתה פלאים התעניינות המודיעין המודיעין הסובייטי ומדינת ישראל סקירת כל מערך המודיעין ההתקפי הסובייטי, על זרועותיו, בתקופת ברית-המועצות. בפעולת המודיעין ההתקפי הסובייטי מול ישראל השתלבו המִנהל הראשון של הקג"ב האחראי על מודיעין חוץ, המִנהל השני האחראי על המודיעין המסכל, והמִנהל החמישי האחראי על סיכול פעולות חתרניות בברית-המועצות על רקע פוליטי (מתנגדי משטר), דתי ולאומי (כולל פעולה ציונית G.R.U ולאומנית בקרב היהודים), וגם של המודיעין הצבאי – יעקב קדמי ה בית לוין בשדרות רוטשילד בתל-אביב – מקום 1967 משכנה של השגרירות הרוסית עד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=