39 / מבט מל"מ / 84 אב תשע"ט / גיליון סיפור אישי ולאחר לילה של 1967 ביוני 5 בוקר העבודת פיענוח תצ"א מאומצת, הגעתי לשינה חטופה בביתי בכפר-סבא. התעוררתי בבהלה כשנשמעו ברדיו הסיסמאות לגיוס. התארגנתי לחזור לבסיס ובדרכי החוצה ראיתי רביעית האנטרים ירדניים בטיסה נמוכה ובלי שמטוס של חיל- האוויר הישראלי, ולו אחד, דולק בעקבותיהם. הסתבר שאלה חזרו מתקיפה של מטרות באזור התעשייה בנתניה ובבית החרושת אלבר בכפר-סבא. מה לעזאזל הם חיפשו שם? שולב חיל האוויר הירדני בהתקפה. 11:50 בשעה ארבעה מטוסי "האנטר" ירדניים, משדה התעופה מפרק, צלפו על סוללת מרגמות ליד מושב פורת שבגוש תל-מונד ותקפו מטרות אזרחיות באזור התעשיה בדרום נתניה (בית החרושת "אביק") ובצפון מערב כפר סבא (בית החרושת "אלבר"). בנוסף השמידו מטוס נורד שחנה על המסלול בשדה התעופה סירקין. על השאלה מה חיפשו הירדנים מדרום לנתניה ולמה בחרו במטרות האזרחיות האלו ניסיתי לתת את הדעת. המלך הירדני חוסיין מתאר בספר הישראלי, "חוסיין פותח במלחמה" כי, "שלוש פעמים תקפו מטוסי ההאנטר שלנו את הבסיסים בנתניה שבישראל מבלי שנגרמו להם אבדות". בניסיון להבין אלו מטרות תקפו הירדנים, מציינת מערכת הספר כי בסיס חיל- האוויר "דרום נתניה" הופיע כאחת המטרות המרכזיות בהוראות המבצעיות של תוכנית "אל חוסיין". לטענת מערכת הספר הישראלית, התצפיות הירדניות ארוכות הטווח באיזור טול-כרם הבחינו במטוסים מנמיכי טוס מדרום לנתניה – ומכאן ככל הנראה הטעות וההערכה בדבר קיומו של הבסיס. ובכן לא היא. הפשלה של המודיעין הירדני הייתה בכך שלא השכיל למחוק מרשימת המטרות שלו יעד שאבד עליו הכלח. בהיותי ילד בן כפר-סבא טיילתי בפרדסי האזור וגיליתי מדרום למושב בצרה טרקטורים ענקים עם כיתובים באנגלית (אמריקאית) שעסקו בבניית תשתית ענק ובסלילה באתר שנחשב אז לסודי ביותר. שנים לאחר מכן כשהייתי חניך בקורס טיס של גדנ"ע אוויר, שבסיסו היה בשדה התעופה סירקין תרגלנו נחיתות אונס מעל "השדה האדום" שמצפון לרעננה. שנים ניסיתי לברר מה הרקע לשדה הזנוח שמעולם לא הושלם. לאחרונה מצאתי בספרו של אל"מ יואש צידון את הפיתרון לסוגיה. הייתה ברית בגדד 1952 וכך כותב צ'אטו: "בבתהליך התגבשות, והיוותה מקור לדאגה חמורה לבן גוריון. הוא פתח במאמצים לפתות את ארה"ב לבוא בברית נפרדת עם ישראל. במסגרת מאמציו, הציע בן גוריון לבנות בסיס גדול לאמריקאים ליד נתניה, שיקלוט את בעלי ששה B–47 המפציצים החדישים מסוג טווח סביר לאיים B–47 מנועי סילון. מכאן היה לעל ברית-המועצות." "בהתחלה נסללה מדרום מזרח לנתניה התשתית למסלול תעופה ענקי במושגינו דאז, אשר אילו הופעל להנחתת מטוסי סילון, הייתה הגישה הסופית אליו מעל שטח ירדן, הרחוקה רק חמישה עד שבעה קילומטרים מהמסלול. הוא נקרא בפינו "המסלול האדום" משום שעל פי פקודה שקיבלו כל טייסי החיל, הוא היה אסור לנחיתה אפילו בתנאי חירום…. ברית בגדד הייתה נפל, ו"המסלול האדום" ננטש". השדה אכן ננטש אך המודיעין הירדני שאיתר את בנית השדה לא עקב כיאות, לא חש בנטישה ולא מחק את השדה מרשימת המטרות שלו. ריבוי הגיחות של מטוסי חיל האוויר שצללו לעבר מתקן האימונים של הנ"מ בשדה התעופה בהרצליה, הטעה אותו ככל הנראה, לחשוב כי השדה חי ופעיל. כשהגיעו ההאנטרים הירדנים לתקיפה, ללא מודיעין עדכני, הם התקשו לגלות את המסלולים הנטושים שבצדם כבר נשתלו פרדסים, ואת המטוסים שמעולם לא חנו בהם. כמטרות חליפיות הם פגעו במפעל "אביק" מצפון מערב ובמפעל "אלבר" שממזרח לאתר השדה הנטוש. דני אשר ביוני, במסגרת 5 עם פרוץ מלחמת ששת הימים ובעקבות ההתקפה על חיל האוויר המצרי בבוקר ה- מבצע "מוקד", הצטרפה גם ירדן למעגל המלחמה. כוחות הצבא הירדני הופעלו במספר הזדמנויות כבר ביום הלחימה הראשון, לפגיעה במטרות מעבר לקו הירוק בשטח ישראל. הפעלתם התבצעה על פי תוכנית המפקדה הערבית המשותפת, שמפקדה, הגנרל המצרי עבד אל מונעם ריאד, פעל מעמאן, לפיה הוחלט להפעיל מטוסים, ארטילריה, וכוחות קומנדו מערבה, בעיקר לפגיעה בשדות התעופה של ישראל. רביעיית האנטרים ירדנית תוקפת בכפר סבא – פאשלה של המודיעין הירדני? האנטר ירדני ב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=