בגיליון זה: חמישים שנה למלחמת ההתשה – המלחמה שהושכחה: הרהוריו של פרופ' יואב גלבר שלושה סיפורים על אהרל'ה יריב / עמוס גלבוע ההיערכות בנפות / בני מיכלסון המודיעין המצרי / פסח מלובני ריאיון אישי עם רון קרניאלי, סגן-הצנזורית מבט מל"מ 2019 , אב תשע"ט, אוגוסט 84 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין איור השער: שו"ס גיליון קיץ 84 ' מס 2019
דבר המנכ"ל כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין / המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 פקס: ,03-5497019 טל': | 4713402 , רמת-השרון, 3555 ת.ד. כתובת : www.intelligence.org.il אתר: | mlm@intelligence.org.il דוא"ל: המערכת רון כתריעורך אחראי: אופיר שהםעורך ומלב"ד: יוכי ארליך, יוכי וינטרויב, רפי קיטרון, נעם שפירא, בני מיכלסוןעורכי משנה: שמעון אביבי ז"ל, אבנר אברהם, אהוד רמות, אמנון בירן, בני מיכלסון, ברק בן-צור, חברי מערכת: גדעון מיטשניק, דוד נוימן, חגי מן, יהודה ברק, יואב דייגי, יוסף ארגמן, יוסי לבקוב, לב ניב, מישל דגן בינט, נעם שפירא, סטלה שדות, עמוס גלבוע, קובי סגל, שולי בינה; פלמינגו, ראשון-לציון דפוס: ;LIZARDDESIGN סטודיו עיצוב גרפי: כרטא ירושלים;הוצאה לאור: איור של שמואל וייס. סייעו בגיבוש הרעיון – רון כתרי ואופיר שהם.השער: צילומים באדיבות ארכיון צה"ל • שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בביטאון זה – אסור בהחלט, אלא באישור בכתב של העורך האחראי. • כל המאמרים והכתבות המופיעים בביטאון הם על דעת כותביהם בלבד. • זכויות יוצרים: אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב העת, חלקם ישנים מאוד. נשמח לפרסם כל יוצר שיזדהה ואת יצירתו. עמותת המל"מ ;2012 – 2005 – יו"ר המל"מ אפרים הלוי ז"ל – מקים המל"מ, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2005 – 1983 – המנכ"ל הראשון ישעיהו דליות-בלומברג הנהלת העמותה: ד"ר צבי שטאובריו"ר – דודו צורמנכ"ל – חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הועד המנהל של העמותה: עירית אליגון, דני אשר, אמנון בירן, ברק בן-צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, עודד חביב, יובל חלמיש, אלי כהן, יקותיאל לביא, עופר לונברג, רפי מלכא, צילה נוימן, אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר-טסלר, עודד תבור; נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: אלי גרינברג, ניסן לב-רן, חגי מן וסטלה שדות ראשי ועדות בעמותה: ברק ; ועדת מורשת ותוכן – חיים קניג; ועדת קרנות הנצחה – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – מנחם כהן; ועדת כספים – עודד חביב; ועדת סרטים – בן-צור ;מאיר שגב; ועדת מכרזים – חיים קניג; ועדת נהלים – עופר לונברגועדת גיוס ופעילות חברים – ; ראש מרכז המידע למודיעין אשר קרן; ועדת ביקורת – ריבה שניידר טסלרועדת תשתיות ובינוי – ; עורך אחראי של כתב העת יוסי קופרוסר; ראש המכון לחקר המתודולוגיה – ראובן ארליךוטרור – ; עורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים רון כתרי"מבט מל"מ" וראש המכון לחקר המורשת – ;יוכי ארליךמל"מ" – אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילההמרכז למורשת המודיעין מאז ראשית התגבשות הישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם; לוחמים ולוחמות עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין להקים 1983 בשנת מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"מ. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, משמש האתר הן להנצחה, הן להנחלת המורשת והן כמרכז תיעוד חינוכי-הסברתי ולמחקר, כדי להטביע את חותמה של הקהילה בארץ ואף בחו"ל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר מקיים אירועים מיוחדים לתיאור מבצעי המודיעין וממשקיו; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים וימי עיון בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; במרכז פועלת ספרייה עשירה ותצוגות מקצועיות ותרבותיות מגוונות. המל"מ פועל כעמותה רשומה. פעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בהנהלתה, בוועדותיה, בהדרכת מבקרים מהארץ ומהתפוצות, ובכל תחומי ההנצחה, הנחלת המורשת, ההסברה והמחקר, ובכתב העת "מבט מל"מ". Israel Intelligence Heritage & commemoration center – I.I.C.C 2019 , אב תשע"ט, אוגוסט 84 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין למשפחות ולחברים שלום, בטאון זה, המגיע אליכם לקראת סוף הקיץ, עומד שנה למלחמת ההתשה. אותה מלחמה 50 בסימן אשר צה"ל חווה אותה לאורך הגבולות. בעיקר בתעלת סואץ, אך גם בבקעת הירדן וברמת הגולן. העורף המשיך בחייו הרגילים, מנותק משהו ממלחמה זו. התחושה היא שגם בהמשך חיי האומה, לא זכתה מלחמה זו להכרה הראויה (ואולי אף נשכחה) ורק בשנים האחרונות, עם הענקת אות המלחמה ללוחמים, חזרה לתודעת הציבור. השנה, שנה, מתקיימים אירועים רבים במוסדות שונים 50 כאמור, במלאת לה המציינים את מלחמת ההתשה. לספטמבר, יעמוד 16 גם כנס החברים השנתי שלנו, אשר יתקיים בבסימן מלחמה זו, והוא יכלול גם הופעה של האחים אסנר, עם שירי נעמי שמר. (ובהשתתפות הקהל...). מצפים לראותכם! באמצע יוני נערך טקס ההתייחדות השנתי לחללי קהילת המודיעין, בתיאטרון הפתוח באתר ההנצחה. בטקס נכחו בני המשפחות השכולות, הרמטכ"ל, ראשי ארגוני הקהילה הנוכחיים ואלה שבעבר, אנשי הארגונים וחברי העמותה. הטקס, כמו כל שנה, היה מכובד וראוי למעמד ועל כך הברכה לאנשי חיל המודיעין וצוות המל"מ שעסקו בכך. בתחילת יולי נערכה ישיבת הועד המנהל והאספה הכללית, בה , כמו גם הדו"ח המילולי לאותה 2018 אושרו הדו"חות הכספיים לשנת שנה. הדו"חות נשלחו לרשם העמותות. בישיבת הועד המנהל אושרו נהלים חדשים לעמותה, בעקבות עדכון תקנון העמותה שאושר בשנה שעברה ע"י רשם העמותות. נמצאים אנו בעיצומם של ימי הקיץ החמים. הפעילות במל"מ נמשכה גם במהלך חודש יולי, למרות היעדר קבוצות התלמידים. בחודש אוגוסט, הוא חודש החופשות, ירד נפח הפעילות הכללית, אך נמשכה בחודש ספטמבר נחזור לפעילות מלאה. עקבו נא הפעילות הצבאית. אחר הפרסומים השבועיים של העמותה, במייל ובאתר האינטרנט. באמצע יולי, נפרדנו מחברנו מנחם (נחיק) נבות שהלך לעולמו. נחיק אשר החל דרכו ביחידה המבצעית של השב"כ וסיים קריירה מפוארת כמשנה לראש המוסד. נחיק סייע להקמתו של המל"מ, ובהמשך היה פעיל בו שנים רבות ובכלל זה חבר הועד המנהל ויו"ר קרן מאיר עמית. יהי זכרו ברוך. עם תחילתה של שנת הלימודים, ברצוני להודות לכל המתנדבים אשר נושאים בעול ההדרכה לבתי הספר ובכלל. אני מתפעם כל פעם מחדש מהרוח השורה בקרבכם והנכונות להתייצב בהתרעה קצרה, במקרה שנוצר הצורך. יישר כוחכם. מאחל לכולנו שנעבור את הקיץ החם בשלום ונחזור רעננים לקראת חידוש הפעילות בספטמבר. שנה טובה, שנת בטחון ושגשוג, שנת בריאות ונחת לכל חברי העמותה ולכל בית ישראל תא"ל מיל. דודו צור מנכ"ל המל"מ
כתבות ומדורים דבר העורך מלחמת ההתשה - המלחמה שהושכחה | 28 - 04 / פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר הרהורים על מלחמת ההתשה | 04 / תא"ל (מיל') עמוס גלבוע שלושה סיפורים על אהרל'ה יריב | 08 / אל"מ (מיל') בני מיכלסון המודיעין בנפות במלחמת ההתשה | 18 / אל"מ (דימ') פסח מלובני המודיעין המצרי במלחמת ההתשה | 24 :1979 נפילת השאה והקמת הרפובליקה האסלאמית – | 29 / ד"ר שולי בינהבחינת הכשל המודיעיני / ליאב סלע המודיעין והסכמי אוסלו | 32 / שישים שנה ל"ליל ברווזי המים" ול"משקם" אמ"ן – חיים הרצוג | 34 יוסף ארגמן / ריאיון בלעדי עם רון קרניאלי, סגן הצנזורית | 36 אופיר שהם ורון כתרי / דני אשר סיפור אישי על רביעיית האנטרים ירדניים | 39 / טוביה סולמי סיפור אישי – והראיה זר פרחי רתם | 40 – שני פרסים לפסח מלובני מודיעין וספר | 43 – "לכבוש את חיפה", מודיעין השטח כמרכיב מודיעין וספר | 44 חשוב בהכנת מבצע צבאי / דני אשר לזכרם | 46 – עו"ד קובי סגל דעה אישית | 48 / על מערכת היחסים של ג'ים אנגלטון ועמוס מנור | 49 ד"ר יאיר שפיגל / יעקב קדמי המודיעין הסובייטי ומדינת ישראל | 52 כשלון המודיעין הסובייטי במלחמת העולם הכמעט שנייה – | 54 / עו"ד קובי סגלפרק שני / בני מיכלסון על הכף המודיעיניתמונח | 56 / עירא נתן מבריח הסמים ממפרץ סואץ שהפך לשייח' | 58 מודיעיון – ממודיעין לשם התרעה למודיעין לשם הבנה – | 60 / ד"ר דוביק תמריחלק ראשון (מדור חדש) מש"א ומתן | 63 חידת מי היה האיש שהיה | 66 83 ו- 82 פתרונות התשבצים של שמעל'ה אביבי ז"ל, מגיליונות | 67 שלום לקוראינו, אחרי חודשי-קיץ מתישים, הנה לפניכם גיליון מרענן של כתב העת שלנו, לקראת החגים שיבואו עלינו לטובה. הגיליון הנוכחי מוקדש בעיקרו לציון מלאת חמישה עשורים למלחמת ההתשה, אותה "מלחמה נשכחת" ויש הגורסים "מושכחת". בעודנו מתענגים על פירות ההילולים של מלחמת ששת הימים, האמיתיים או המדומים, 180 החלה פעילות מצרית צבאית, עקבית ומתפתחת במרכיביה, לאורך הק"מ של תעלת סואץ. סגירת התעלה לשייט ונוכחות מתריסה בעיניהם של דגל ישראלי בגדה המזרחית שלה, היוו מניע לניסיון המצרי להחזיר . והנה מתפתחת לה, בהדרגה 67 את כבודו של החייל המצרי, שניגף בובאיטיות, חזית של התכתשות צבאית: צליפות, מטחי-ארטילריה, מארבים וחטיפות, בצד פעילות ימית ואווירית. היו אלו "אירועים", שהתרחשו הרחק מהעין הציבורית, שהייתה נתונה עמוק באופוריה של עליונות ואף הק"מ שהפרידו בין קו התעלה לבין ערי ישראל, היוו מסך- 300 משיחיות. מבדל שהשפיע בהדרגה ובעוצמה גוברת והולכת על חיי החיילים מזה ועל מרקם החיים בבית, בעורף, מזה. למלחמה הזו [כמה שנים חלפו עד ימים ואלף הרוגים בקירוב] נשאבו מדינת 1000 שהוכרה כ"מלחמה"..., ישראל וצה"ל, תוך שמונחים, זו לצד זו, אבני-המדרך שעליהן תשעט מרכבת המלחמה הכוללת, שפרצה ביום הכיפורים והותירה 1973 באותנו מופתעים ומדממים. ובדרך – הרוגים, פצועים, שבויים ונעדרים... השקעות עתק בקו-המגע והתגבשות קונספציות למיניהן, שקיעת מרכיבי העליונות הצה"לית למול שיקום והיערכות מותאמת בצד המצרי. ונזכיר כי באותן שנים, בצד הלחימה המתפתחת בדרום, בוקעת לפתחנו "הסוגייה הפלשתינית" ועמה ניצני הפח"ע והטרור, שמאז לא נפרדנו ממגוון תצורותיהם המדממות. אחרי סקירת מבוא של פרופ' יואב גלבר, מביאים אנו מעטו של עמוס גלבוע "פרשיות" הנוגעות בראש אמ"ן בעת ההיא, האלוף "אהרל'ה" יריב. פסח מלובני עוסק ביכולותיו ופעילותו של המודיעין המצרי, בתקופה הנסקרת. ועוד נושאים עמנו: ריאיון-היכרות עם סגן הצנזורית הראשית, רון קרניאלי, לציון הענקת אות ראמ"ן על מפעל חיים; על המודיעין והסכם אוסלו; החלק השני של מאמרו המקיף של קובי סגל על מלחמת האזרחים בספרד; ישה קדמי כותב על המודיעין הסובייטי וישראל; ד"ר דוביק תמרי (פעם – קצין המודיעין הראשי) מתארח אצלנו בבמת ה"מודיעיון" לשיח על מהויות המודיעין; מדור חדש לנו – מש"א (מוסד, שב"כ, אמ"ן), שבו "נגיעות" באירועים שנערכו במל"מ; מדורו של בני מיכלסון, על מונחי-מודיעין. דף 8200 השער שלנו שב ומארח את יצירתו של שמואליק וייס (שו"ס), איש בעבר וד"ר בחינוך, שנעתר לבקשתנו וישמש כ"מאייר הבית" של כתב העת שלנו. ועוד, כהנה וכהנה. אפקיד בידכם את סודנו... בגיליון הבא נבקש להאיר את הקמת המוסד והשב"כ, לפני שבעה עשורים. נשמח מאד לקבל ממי שיש בידו סיפורים מזווית אישית, תמונות ואולי מסמכים... תודה לחברי המערכת, לכותבים מסורים, לצוות שעל הפקת כתב העת והבאתו לדפוס: לעורך הנמרץ אופיר שהם ולבית "כרטא", לגרפיקאים ב"ליזארד" ולכל מי שהיטה שכם לאפשר השלמת הגיליון. איחולינו לשנה טובה ומבורכת!
4 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון מלחמת ששת הימים ותוצאותיה שינו את פני המזרח התיכון ובין היתר הציבו שורה של סוגיות לא מוכרות ואתגרים חדשים לפני קהילת המודיעין הישראלית שלחלקם הצליחה להסתגל במהירות ולמצוא תשובות ועם חלקם לא הצליחה להתמודד או שכשלה בזיהויים. הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה יואב גלבר טחי חוץ מלפני המלחמה, כמו סיני, הגדה המערבית ורצועת עזה, הפכו לשטחי פנים אחריה ויצרו בעיות ביטחון פנים בהיקף שלא היה ידוע בעבר, בתוך השטח ולאורך הגבולות. בזירה המורחבת פעלו עתה יריבים חדשים, חלקם – כמו הסובייטים – דוברי שפות ובעלי מנטליויות מדיניות ותרבותיות שלא היו מוכרות עד אז לרוב רכיבי הקהילייה. לזירה המדינית-ביטחונית חזרו יריבים ותיקים כמו שנה היו ממוקפים 20 הפלשתינאים, שכמעט (-ישראלים, -ירדנים, -מצרים וכו') ואילו עתה חדלו חלקם להיות כ-ירדנים ו-מצרים ומכיוון שלא נעשו ישראלים, שבו להיות פלשתינאים. המידע הצבאי, ועוד יותר מזה המידע הבסיסי, על הגורמים האלה היה בתחילה מועט ביותר. התיחום החדש דרש גם שינויים ארגוניים כמו, למשל, העברת גורמי האיסוף הצבאיים שפעלו לפני המלחמה בגדה, בעזה ובסיני והחומרים שאספו, לידי השב"כ. ש תחילת תנועה של כל אחד מן הצבאות האלה לעבר גבול ישראל נתנה התרעה של ימים אחדים לפחות ובעיית ההתרעה התרכזה במידע מסוכנויות האיסוף על תזוזות כאלו. תצפית המושפעת ישירות מסכנת הצלפים המצריים, צילום: יעקב חנני. באדיבות ארכיון צה"ל
5 המשך בעמוד הבא / מבט מל"מ / 84 אב תשע"ט / גיליון הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה / יואב גלבר הסוגיה המרכזית ששינתה לחלוטין את פניה היתה סוגית ההתרעה. לפני מלחמת ששת הימים נהנתה ישראל ממרחבי חיץ שהפרידו בינה לבין הגופים העיקריים של הצבאות הערביים במדינות השכנות. עיקר הצבא המצרי חנה ממערב לתעלה או לחם בתימן; רובו של הליגיון נפרש בגדה המזרחית וגם רובו של הצבא הסורי שהה בבסיסים באזור דמשק וצפונה משם, ורק חטיבה אחת היתה פרושה ברמת הגולן. תחילת תנועה של כל אחד מן הצבאות האלה לעבר גבול ישראל נתנה התרעה של ימים אחדים לפחות ובעיית ההתרעה התרכזה במידע מסוכנויות האיסוף על תזוזות כאלו. תזוזת כוחות כסימן להתרעה אחרי המלחמה נעלמו מרחבי החיץ. בין היערכותו הקדמית של צה"ל לעיקר הצבא מטרים של מימי תעלת 180 המצרי הפרידו סואץ. מרחק קצר עוד יותר הפריד בין קו מוצבי צה"ל לאורך הירדן לקו מוצבי התצפית הירדנים, ובתוספת כמה קילומטרים – אל המתחמים העיקריים בפתחי הצירים העולים אל גב ההר. גם המרחק בין מוצבי צה"ל ברמת הגולן לקו הקדמי הסורי התקצר מאוד. החיכוך הקרוב, וריכוז עיקר סדר הכוחות של האויב בקרבת קווי הפסקת האש, הפכו את ההתרעה משאלה של הערכת יכולות לשאלה של הערכת כוונות. היכולות היו פחות או יותר נתונות והמעקב אחריהן התבסס, כמו לפני מלחמת ששת הימים, על התעצמות, אימונים, שינויי פריסה ותנועות. המשתנה החדש היה זיהוי מהיר ומוקדם של כוונה להוציא את היכולות מן הכוח אל הפועל בעיתוי מסוים. באיזון שבין התייחסות ליכולות ולכוונות, מילא תפקיד מרכזי גורם שאמנם לא היה חדש אבל משקלו השתנה באופן דרסטי: המוטיבציה היו 1967 הערבית להילחם בישראל. עד מדינות ערב מעורבות בסכסוך בארץ-ישראל בגלל אינטרסים שהיו להן בפלשתין ובגלל הסולידריות לפלשתינאים שגילתה דעת הקהל. שתי הסיבות לא נחשבו ראויות לצאת בגללן למלחמה. אחרי מלחמת ששת הימים הסכסוך לא נסב רק על פלשתין אלא בראש-וראשונה על הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והכבוד הלאומי של מצרים וסוריה (ובצורה שונה גם של ירדן), ושלושת אלה יצרו מוטיבציה שונה לגמרי למלחמה. המודיעין הישראלי החמיץ את השינוי הזה והוסיף למקד את תשומת לבו ביכולות ולהמעיט, אם לא להתעלם ממשקלן של הכוונות. הקונספציה המפורסמת של אמ"ן, שנוצרה אמנם אחרי מלחמת ההתשה, ביטאה היטב את ההחמצה הזו. ההתשה פרצה אך לא נודעה... קיים המטה הכללי סדרה 1968 באפריל ראשונה מאז מלחמת ששת הימים של דיוני הערכת מצב, ובסוף הערכת המודיעין סיכם האלוף אהרן יריב, ראש אמ"ן דאז את האיומים הנשקפים ממצרים ואת סבירותם. בין תפיסת מאחז מוגבל בגדה המזרחית של התעלה לבין ,"1970 מתקפה כללית "שסבירותה נמוכה עד הוא מנה כמה אפשרויות ביניים, אך מלחמת התשה כפי שפרצה בתעלה כעבור שנה לא נזכרה ביניהן כלל. יריב סיים את סקירת המודיעין שלו באזהרה, נבואית כמעט: "אסור לנו לבנות על התרעה מודיעינית... ואם יש לי עוד אמביציה אחת בחיים, היא שהערבים המנוולים האלה לא יצליחו להפתיע אותנו... הפסדנו את מרחב ההתרעה של סיני... לכן, לדעתי, אנחנו צריכים להיות ערוכים לאפשרויות של התקפת פתע." יריב קיווה שבכל זאת יצליח להתריע בזמן, אך אמר כי על-מנת לשפר את הסיכוי לכך יש המון מה לעשות ויידרשו לו אמצעים ניכרים. הרמטכ"ל חיים בר-לב פטר את האזהרה בקלות: "אהרל'ה?... נוהג להיות בסדר עם כל האפשרויות. אני מניח שעל אותו משקל הוא אומר שייתכן שלא תהיה התרעה מודיעינית." מצב כזה, אמר, יהיה חצי קטסטרופה. המוטיבציה השונה של הערבים בסכסוך, לאחר מלחמת ששת הימים נגעה לא רק לסוגיית ההתרעה אלא גם לסוגיה מרכזית נוספת, ההתייחסות לקרבנות. חוסר היכולת להגיע להכרעה במלחמת ההתשה, שנעשה ברור ככל שהמלחמה נמשכה ולא נראה שרצון הלחימה של המצרים נשבר, הביא את אמ"ן למדוד הצלחות וכישלונות במונחים של חללים: כמה היו לישראל וכמה למצרים? הדברים מופיעים בסקירות רבות בפורומים שונים, ולעתים התגלתה גם נטייה להגזים במספרי החללים המצריים כדי להעצים הישגים. הגישה ההשוואתית הזו היתה מוטעית מיסודה: מלחמת ששת הימים היתה מלחמה עקובה מדם אבל ההישגים פיצו בעיני הציבור על הקרבנות. נכונותו של הציבור לשאת באיזון שבין התייחסות ליכולות ולכוונות, מילא תפקיד מרכזי גורם שאמנם לא היה חדש אבל משקלו השתנה באופן דרסטי: המוטיבציה הערבית להילחם בישראל. הרמטכ"ל חיים בר-לב פטר את האזהרה בקלות: "אהרל'ה?... נוהג להיות בסדר עם כל האפשרויות. אני מניח שעל אותו משקל הוא אומר שייתכן שלא תהיה התרעה מודיעינית." מצב כזה, אמר, יהיה חצי קטסטרופה. מוצב צה"ל במעוז, צילום: "במחנה", באדיבות ארכיון צה"ל
6 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון המשך מעמוד קודם הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה / יואב גלבר בקרבנות כדי לשמור על ההישגים היתה נמוכה הרבה יותר. בעיני המצרים, הקרבנות ששילמו היו עדות לכך שאינם מוותרים, אינם נכנעים וממשיכים להילחם ונכונותם לשאת בקרבנות היתה גדולה בהרבה. אמ"ן העריך (בין השאר על-ידי פיענוח תצ"א של בתי הקברות הצבאיים במרחב החזית) כי אבדות המצרים חללים 2500 בשנה הראשונה להתשה היו פצועים. מספרם גדל במידה ניכרת 7500 וכבארבעת החודשים האחרונים למלחמה, חללים 4000 ומזכירו של נאצר כותב על ששילמו המצרים עד הפסקת האש כדי לקרב את מערך ההגנה האווירית לתעלה. המצרים התאבלו על חלליהם אך לא נרתעו מלהקריב אותם כי האמינו שהם נופלים על-מנת להשיג את יעדיהם הלאומיים. העובדות לא ערערו את הקיבעון המספרים האלה לא הביאו לחשיבה מחודשת על המוטיבציה של המצרים ועל נחישותם, או לביקורת עצמית במודיעין ובצה"ל כולו. דימויו של הקצין והחייל המצרי בעיני הציבור הישראלי נשען על תמונות הברחנים המצרים בדיונות של סיני אחרי מלחמת ששת הימים, ואילו המודיעין התבסס בעיקר על מחקר השבויים המקיף שנעשה לאחר המלחמה ובו השתתפו מיטב החוקרים באקדמיה הישראלית. הקיבעון היה כה חזק עד שלא הושפע גם מהיתקלויות שתוצאותיהן לא החמיאו לצה"ל, כמו פשיטה מצרית על חניון הטנקים ליד המזח , או מארב בגזרה הצפונית 1969 בתחילת יולי . וגם לא מכמות החציות של 1970 במאי 30 בכוחות מצריים את התעלה לצורך מיקושים, הנחות מארבי יום ולילה, נתרנים על מחנות כמו בלוזה ופשיטות על מעוזים (בסך הכול קרוב חדירות מצריות, רובן המכריע בתעלה, 400 ל- מבצעים מיוחדים של צה"ל, רובם 46 לעומת בבטן הרכה של העומק ובמפרץ סואץ בשולי החזית העיקרית). בזירה המזרחית נדרשה למודיעין הצבאי והביטחוני שנה וחצי להפנים כי מן הצד הפלשתינאי פועלת תנועת התנגדות ולא אוסף של כנופיות, ולהבין שבירדן הולכת ונוצרת מדינה בתוך מדינה. החדירה לארגוני המחבלים בירדן ובלבנון, ובמיוחד לחזיתות העממיות, היתה איטית, ואלה שנלכדו במרדפים לאחר חדירתם היו בדרך כלל זוטרים והידיעות שיכלו 1970 לספק היו אלמנטריות. עד ספטמבר הוסיף המודיעין הישראלי להעריך כי בירדן מתחולל מאבק על השלטון בין חוסיין לערפאת ולא הבין שהמאבק הוא על חופש הפעולה של ארגוני המחבלים נגד ישראל ואין לערפאת שום כוונה לשלוט בירדן ולהסתבך בצרותיה אלא יעדו הוא ירושלים. הרוסים באים, הרוסים באים... באיסוף המידע על היכולות הצבאיות והטכנולוגיות, היו למודיעין, לצד האתגרים, גם הישגים ניכרים בהתגברות עליהם, גם אם לעתים נדרש לכך זמן ממושך. "מסרגה", היחידה שהתמודדה עם האתגר הרוסי שהלך וגדל מתום מלחמת ששת הימים ועד יציאת , לא קמה ביום 1972 הרוסים ממצרים בקיץ אחד והדחיפה העיקרית להתפתחותה ניתנה רק עם בואם של עולים מברית-המועצות .1970 במספרים גדלים והולכים משנת בהיעדר גישה ליומינט ויכולת הערכה עצמית, שיצירתה חייבה שנים של לימוד נושא חדש, רחב ממדים ומורכב, היכולת להעריך את מהלכיהם של הרוסים נשענה במידה רבה על המודיעין האמריקאי. היחסים המודיעיניים עם האמריקאים שהתפתחו בכמה צינורות במהלך מלחמת ההתשה ופרחו בעיקר אחריה, ידעו עליות ומורדות. אחת ההתנגשויות הבולטות היתה בזירה המזרחית נדרשה למודיעין הצבאי והביטחוני שנה וחצי להפנים כי מן הצד הפלשתינאי פועלת תנועת התנגדות ולא אוסף של כנופיות, ולהבין שבירדן הולכת ונוצרת מדינה בתוך מדינה. תותחנים בשלבי ההתלקחות של התקריות, צילום: חנניה מילר. באדיבות ארכיון צה"ל
7 / מבט מל"מ / 84 אב תשע"ט / גיליון הרהורים על בעיות המודיעין במלחמת ההתשה / יואב גלבר האופן השונה בו ראו ארצות-הברית וישראל את הקשר בין ההפצצות בעומק מצרים לבין שיגורם של כוחות אוויר 1970 בתחילת והגנה אווירית סובייטיים להגן על העורף המצרי בדלתה של הנילוס, באלכסנדריה ובסכר אסואן . להחלטה על ההפצצות בעומק 1970 במרס קדמו ויכוחים פנימיים בממשלה והיא נפלה על חוט השערה, לאחר שהשגריר בארה"ב, יצחק רבין הבטיח שהאמריקאים אינם מתנגדים ואמ"ן העריך שהתגובה הסובייטית תהיה מתונה ולכל היותר תתבטא בהגברת משלוחי הנשק למצרים. התגובה הרוסית הביאה את אמ"ן לנסות ולנתק את הקשר בין הפצצות העומק לשיגור הכוחות ולטעון כי על השיגור הוחלט עוד לפני הפצצות העומק, בעת ביקור של סאדאת (במקום נאצר שלקה בהתקף לב) במוסקבה . הראיה היתה זיהוין של 1969 בנובמבר חדשות לטילים במרחב שבין T מחפורות התעלה לקהיר, בתצלומי אוויר מדצמבר 2 . אלא שמחפורות אלו נבנו לטילי ס.א. 1969 משופרים שהופעלו על-ידי צוותים מצריים שהתאמנו בברית-המועצות ועמדו לשוב למצרים. לפי גנרל גמאסי המצרי, לאחר שבועיים של הפצצות על מחנות ומתקנים 1970 בינואר 22 בקהיר ובסביבתה, יצא נאצר בבבהילות למוסקבה והפציר בליאוניד ברז'נייב, נשיא ברה"מ, לשגר כוחות הגנה אווירית וטייסים מבצעיים להגן על העורף המצרי עד להשלמת הכשרתם של המצרים הלומדים מן הדגם 21 להפעיל את הטילים ומטוסי המיג המתקדם יותר. כעבור שלושה ימים של דיונים פנימיים בצמרת הסובייטית הודיע ברז'נייב לנאצר כי ברית-המועצות תיענה לבקשה. אמ"ן והמודיעין האמריקאי איחרו לזהות את הנסיעה ולמדו עליה רק לאחר שובו של נאצר למצרים. הגיעה למצרים דיביזיה של טילי 1970 במרס ויחד עמה או בעקבותיה שלוש טייסות 3 ס.א. מן הדגם המשופר. 21 של מטוסי מיג חילוקי דעות עם האמריקאים התנגשות בולטת נוספת אירעה סמוך , בפרשת 1970 לאחר הפסקת האש באוגוסט קידום הטק"א (טילי קרקע אוויר) המצריים לתעלה, שהחלה שעות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה ונמשכה אחריה. מפענחי תצ"א ישראלים ואמריקאים נפגשו בוושינגטון והתווכחו ארוכות על הפרטים. בלי להיכנס לעובי הקורה, האמריקאים הודו לבסוף אחוז 90 שעמיתיהם הישראלים צדקו ביותר ממן המקרים. הוויכוח לא היה טכני ומאחוריו הסתתר ויכוח מדיני שנבע ממנו – הפסקת האש כללה שני רכיבים: הקפאת המצב הקיים וחידוש השיחות המדיניות באמצעות שליח האו"ם גונאר יארינג. את ישראל עניינה הקפאת המצב, והפרתה על-ידי קידום הטילים היתה תירוץ טוב לעכב את השיחות, שכלל לא רצתה בהן. מחלקת המדינה של ארצות-הברית ראתה את העיקר בחידוש השיחות. היא לא היתה מוכנה שעניין "שולי" כמו קידום הטילים יעכב אותו ולכן הכחישה, בתמיכת גורמי ממשל נוספים, את התלונות. במלחמת ההתשה הונחו היסודות לחלק נכבד מן הבעיות שאפיינו את עבודת המודיעין בחודשים שלפני מלחמת יום הכיפורים: אי הבנת השינויים במהותו של הסכסוך והשפעתם על המוטיבציה המצרית והסורית למלחמה; הקשיים בקבלת התרעה בזמן וההתעלמות מהם; הזלזול המתמשך באויב חרף הסימנים שהעידו על השינויים המתחוללים בצד שלו ומחייבים בדיקה חוזרת של ההתייחסות אליו. לסיום, אציין עוד שתי נקודות, אחת כללית ואחת מודיעינית. ראשית, קיים פער מנטלי גדול בין החשיבה שלנו לחשיבה הערבית ובין תפיסת מושגי יסוד בשני הצדדים למן זכות קניין או הסגת גבול ועד פליטות, שלום וסיום סכסוכים, ועוד הרבה דברים ביניהם. אינני יודע אם אפשר להתגבר על הפער, אבל חייבים להיות מודעים לו. שנית, תפקיד המודיעין הוא לשרת את הקברניט/מפקד, אך גם את הגייסות. בשנות מלחמת ההתשה ובשנים שאחריה, האיזון הופר בצורה בולטת לטובת השירות למפקד. לא ידעו כיצד 1973 החיילים שיצאו למלחמה ביילחם בה האויב. אותם לא עניינו החיצים על גבי המפות שתיארו את תוכניות הצליחה המצריות, את מספריהן של הדיביזיות והחטיבות ואת שלבי ההתקדמות (שגם הם היו ברובם שגויים), אלא איך יילחם האויב: כיצד יתקדם גדוד מצרי, מה תפיסת השטח של המג"ד ומפקדי פלוגותיו, איך ייערכו להגנה ובאילו לוחות זמנים, איך יפעילו את נשק הנ"ט שלהם ובאיזה טווחים ועוד שאלות רבות שאת התשובות להן היה צריך ואפשר ללמוד מאימונים ותרגילים גדודיים ופלוגתיים וממעקב אחרי קורסים למפקדים ולא מהאזנה לתרגילים מטכ"ליים או של המפקדות בארמיות והדיביזיות. פנקסי כיס לזיהוי אמל"ח וטבלאות סד"כ לא נתנו תשובות לשאלות האלו, שהיו צריכות להינתן על-ידי הקמ"נים של מערך השדה, מה שנקרא בשנות החמישים והשישים "המודיעין הקרבי". בראש הענף בשם זה לא עמדו אז אנשי מודיעין דווקא (שמות הזכורים לי: אברהם תמיר, אלעד פלד, חגי חפץ). ענף שנחשב לרכיב חשוב בעשייה המודיעינית ו"נעלם" לקראת מלחמת ששת-הימים. אין זה מקרי שמלחמת ההתשה זכתה לכינוי "המלחמה שנשכחה". אחרי מלחמת יום הכיפורים נחשפו בצה"ל לא מעט תופעות ותהליכים שצמחו בהתשה והיו ראויים להישכח, חלקם בתחום המודיעין אך לא רק בו. בלי להיכנס לעובי הקורה, האמריקאים הודו לבסוף שעמיתיהם הישראלים צדקו אחוז מן המקרים. 90 ביותר מ- ,1969 רב-אלוף חיים בר לב, הרמטכ"ל במרס צילום: יואב טוקר. באדיבות ארכיון צה"ל
8 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון רשימה זאת אינה עוסקת במכלול פעילותו של אמ"ן במלחמת ההתשה. תקצר היריעה מלעשות כך... היא עוסקת בשלושה סיפורים שבמרכזם עומד ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, אהרל'ה. הסיפור הראשון עוסק בנושא ההתרעה; עניינו של הסיפור השני הוא הקונספציה של אמ"ן לגבי המעורבות הצבאית הסובייטית במצרים; הסיפור השלישי עוסק בהזזת הטילים המצרית מיד עם הפסקת האש, ובמרכזו אישיות נוספת: תא"ל אלי זעירא, נספח צה"ל בארה"ב באותה עת. אמ"ן במלחמת ההתשה על התרעה, קונספציה ויחסינו עם האמריקאים האלוף אהרן יריב, ראש אמ"ן בביקור בתעלה, באדיבות ארכיון צה"ל סיפור ראשון על התרעה .1970 במאי 30 יפורנו מתחיל ב- חיילים נהרגו במארב שהניחו 15 המצרים לשיירה של צה"ל בצפון תעלת סואץ. המארב הקטלני ייסר את אהרל'ה. הכאב היה עמוק והשאלה המטרידה בלי הרף הייתה: האם יכולנו להתריע? "התרעה ומטרות בכל החזיתות. זהו - כך סיכם אהרל'ה הציווי העליון לאמ"ן" בתמציתיות את אתגרי העל של המודיעין בתקופת מלחמת ההתשה. ההתרעה הייתה הראשונה בחשיבותה, כי יעודה הוא להציל חיים. זאת התרעה מפני מלחמה כוללת או חלקית, ירי ארטילרי, מארב, תקיפת מוצב, ושלל פעולות פח"ע. זהו הבסיס לזינוק בתקופה 8200 האדיר ביכולותיה של יחידה זאת של מלחמת ההתשה ולאחריה: בתקציב, בציוד חדש וחדיש, בכוח אדם, באיכויות של כוח אדם, בבסיסים חדשים. ומפקד חדש בא ליחידה - אל"מ שלמה ענבר, קצין קשר ראשי לשעבר. הוא היה הבחירה האישית של אהרל'ה, והביא עמו רוח חדשה ומהפכנית ליחידה. אבל, דווקא שם, על גדות התעלה, אמ"ן לא עמד בציווי העליון שגזר על עצמו. *** אהרל'ה קרא למשרדו את שלמה ענבר. "מה עושים על מנת להציל חיילים?", שואלו אהרל'ה. "אין מה לעשות", משיבו שלמה, "המצרים לא מדברים באלחוט." "לא איכפת לי, אני רוצה שאלחוטנים שלך יסעו יחד עם החיילים ברכבים שלהם ויאזינו", מגיב אהרל'ה. "זה לא יועיל כלום, כי המצרים לא מדברים", חוזר ומשיב לו שלמה. אהרל'ה מביט היישר לעיניו של שלמה ופולט: "מסל"ת!" "מה זה"? שאל ענבר שלראשונה בחייו שמע את המילה המשונה הזאת. "אלו ראשי תיבות של 'משימת סרק ללא תכלית'. אסור לנו להרים ידיים! הלוחמים בשיירה צריכים לראות בעיניים שלהם שהמודיעין עוזר להם; זה יקנה להם ביטחון, זה יראה להם שהם לא לבד. שלמה, בימים אלו אסור לנו לשבת ולא לעשות כלום. מוכרחים לעשות משהו. "דממה נפלה בחדר, שלמה עיכל את דברי אהרל'ה "התרעה ומטרות בכל החזיתות. זהו הציווי העליון לאמ"ן" - כך סיכם אהרל'ה בתמציתיות את אתגרי העל של המודיעין בתקופת מלחמת ההתשה. ההתרעה הייתה הראשונה בחשיבותה, כי יעודה הוא להציל חיים. עמוס גלבוע הגלעד לזכרם של סגן דניאל ברמן וטור' יהודה מנוקבת 1968 בספטמבר 8 ווינר, שנפלו בבצליפות של המצרים, צילום מיקי אסטל וחנניה מילר, באדיבות ארכיון צה"ל ס
9 / מבט מל"מ / 84 אב תשע"ט / גיליון המשך בעמוד הבא אמ"ן במלחמת ההתשה - על התרעה, קונספציה ויחסינו עם האמריקאים / עמוס גלבוע ואמר: "אז נצטרך עוד כוח אדם, מהיכן ניקח?" "תשבו תראו כמה אתם צריכים ותעלו אלי את הדרישה.", הגיב אהרל'ה מיד. כעבור כמה ימים הגיעה הדרישה ללשכת ראש אמ"ן גברים לשנת 94 לתוספת שיא מיידית של , לצורך תיגבור חוליות האזנה בחזית 1970 התעלה. הדרישה אושרה ע"י אגף כוח אדם! סיפור שני, על הקונספציה של אמ"ן לגבי המעורבות הצבאית הרוסית במצרים השאלה האם הרוסים יתערבו צבאית באורח ישיר במצרים עלתה לראשונה ביולי כאשר חיל האוויר התחיל לתקוף 1969 בחזית התעלה. היא עלתה בצורה חריפה ) על 1969 דצמבר 22 לקראת ההחלטה ( תקיפות העומק של חיל האוויר. ההערכה של אמ"ן שללה התערבות רוסית צבאית ישירה, אך הצביעה על האתגר הקשה המוצב בפני הרוסים. מסקנתה הייתה: ברה"מ תסייע למצרים בחימוש חדיש של נ"מ. בסוף דצמבר ערך סאדאת, סגנו של נאצר, ביקור במוסקבה עם קצינים מצריים בכירים. מה היה בשיחות? לא הייתה תשובה לכך, אך תשומת לבו של אהרל'ה הופנתה לכך שחלה החרפה בתעמולה הרוסית. הוא דאג. במהלך חודש , כאשר התחילו תקיפות העומק 1970 ינואר של חיל האוויר בהצלחה, אהרל'ה התחיל לקיים שורת דיונים אצלו סביב השאלה: "מה יעשה איוואן?". התמונה שהצטיירה היא זאת: מצד אחד, תעמולה רוסית חריפה נגד ישראל; דיווחים על טיסות רבות מברה"מ למצרים. מצד שני הוצב הטיעון כי מדובר בדיסאינפורמציה רוסית המיועדת להפחיד את ישראל. הרוסים יסייעו אך לא יתערבו? בינואר מגיע דיווח אמריקאי ולפיו 29 בנאצר ערך ביקור חשאי במוסקבה עם הצמרת הצבאית המצרית. מרגע זה הצי"ח העליון של אמ"ן אופיין כלהלן: האם היה ביקור ומה סוכם בו. מתחיל לזרום מידע המאשר שהיה ביקור, וידיעה טובה אחת מצביעה על כך משחררי מטוס סבנה אצל נשיא המדינה, זלמן שז"ר. מימין לשמאל: סגן עומר ערן (וכמן) סא"ל מנחם דיגלי, האלוף אהרן יריב, ראש אמ"ן, סגן בנימין ,1972 במאי 12 נתניהו (ידו חבושה), סגן עוזי דיין, סגן דני ברונר, יעקב צור בצילום: רון אילן. באדיבות ארכיון צה"ל שנים בתפקיד; 5 במהלך מלחמת ההתשה אהרל'ה הוא כמעט ; הוא נחשב ל"זקן השבט" 50 האלוף הוותיק ביותר במטכ"ל, כמעט בן שכולם מטים אוזן לשמוע לא רק מה יגיד, אלא גם מה הוא ימליץ לעשות. בר הפלוגתא הגדול שלו הוא האלוף אריאל שרון, החולק מפעם לפעם על הערכותיו והמלצותיו של אהרל'ה לגבי השאלה "מה עושים"- אך תמיד מלא הערכה וכבוד אליו. אהרל'ה הוא החבר הכי קרוב לרמטכ"ל, חיים ברלב, הוא איש סודו. דלתו של הרמטכ"ל פתוחה בפניו, והמפגשים ביניהם "בארבע עיניים" הם מעשה של יום יום. לא רק זאת, הם שכנים ומבלים יחדיו. לא רק זאת. היחסים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, משה דיין, הם מלאי מתח וניגודים. אהרל'ה הוא המתווך והמפשר ביניהם, יוצא ובא בלשכת שר הביטחון. הוא דיפלומט בניסיונו, ודיפלומט באופיו, ביכולותיו ובשליטתו בשפות. לא פלא שכל אלו הפכו אותו להיות חביבה של ראש הממשלה, גולדה מאיר, עבורה הוא היה בבחינת "האורים והתומים", ישר, הגון, נאמן. בזמנה ראש אמ"ן, אהרל'ה, הוא למעשה חבר בצוות המדיני ביטחוני העליון המצומצם במדינת ישראל המקבל החלטות בתחום המדיני והביטחוני. זהו איפוא ראש אמ"ן ייחודי, שונה לגמרי מראשי אמ"ן שבאו אחריו. ועוד נקודה חשובה: אהרל'ה מקיים דיאלוג חשאי קבוע, באמצעות חילופי מכתבים בצינור תקשורתי מיוחד, עם יצחק רבין, שגריר ישראל בארה"ב. זהו דיאלוג מפרה לתועלת השניים: עבור ראש אמ"ן זהו צינור ידע איסופי מהמעלה הראשונה – לדעת על האמריקאים ולהיות מעורה לפרטי פרטים בכל המגעים המדיניים איתם – מעבר לדיווחים הפורמאליים בצינורות משרד החוץ. אהרל'ה כמובן לא לבד. הוא עומד בראש מערכת גדולה ומנצח באומנות על תזמורת מעולה, שבלעדיה אין מודיעין. הוא מפעילה במלחמה ארוכת שנים, בכל החזיתות, לא מלחמה רק של "ששה ימים". זאת התזמורת של מערך האיסוף על כל הסוכנויות שלו והיחידות המיוחדות שלו, מערך המחקר, מערך המודיעין הקרבי, מערך ההסברה הצה"לית (דובר צה"ל הוא חלק מאגף המודיעין), הצנזורה, המיפוי, ביטחון שדה, ומודיעין זרועות אוויר וים המהווים חלק מכלל המערכת המודיעינית הצבאית. כולם, כולם עמלו ותרמו למודיעין שהופק במלחמת ההתשה. מעמדו ושיעור קומתו של אהרל'ה
10 2019 / אוגוסט 84 / מבט מל"מ / גיליון המשך מעמוד קודם אמ"ן במלחמת ההתשה - על התרעה, קונספציה ויחסינו עם האמריקאים / עמוס גלבוע שהוחלט במוסקבה לשלוח טייסים רוסים למצרים. בו בזמן, האמריקאים וכל שרותי המודיעין של מערב אירופה, שוללים בתוקף התערבות רוסית ישירה: זאת כי ברה"מ לא שלחה מעולם כוחות צבא מחוץ לגבולות הגוש המזרחי, למעט קובה; כל מעורבות צבאית ישירה עלולה להביא לעימות עם ארה"ב, והרוסים יודעים זאת; הסיכון עבורם הוא גבוה. אמ"ן מקבל הערכה זאת וגורס שבעיקרו של דבר מדובר בלוחמה פסיכולוגית של הרוסים. לכל היותר הם ישלחו אמצעים נוספים למצרים בתחום ההגנה האווירית. ואז, בסוף ינואר משגר אלכסיי קוסיגין, ראש ממשלת ברה"מ, שדר לניקסון, נשיא ארה"ב. ניתוח השדר ע"י מחלקת המחקר של אמ"ן היה שאין בו איום של מעורבות רוסית ישירה במצרים. מתחילת פברואר זרמו ידיעות, רובן ממקורות מזרח אירופאים, לפיהן ברה"מ תבנה במצרים מערך הגנה אווירית כמו בצפון וויטנאם; שרכבת אווירית הנושאת נ"מ עושה דרכה למצרים. ומנגד, זרמו ידיעות השוללות התערבות צבאית סובייטית ישירה, אך שיהיה רק סיוע בנשק חדיש. לפברואר זוהו בצילומי אוויר חפירות 5 ב- 30 , במרחקים של כ- T גדולות בצורת האות ק"מ מהתעלה; צילומים נוספים מזהים חפירות דומות ליד קאהיר. ההערכה של חיל האוויר קובעת כי החפירות הללו, המבוטנות, מיועדות למרכזי ניהול אש של טילי קרקע- . אלו טילים חדישים 3 אוויר מסוג אס.אישטרם סופקו למצרים. על מה זה מעיד? האם אנשי צבא סובייטי יפעילו את הטילים הללו? האמריקאים סבורים שהרוסים יספקו למצרים טילים כאלו, ובכל מקרה, הפנטגון הכין אז עבודה גדולה הבוחנת את כל האפשרויות של מעורבות רוסית. פברואר הוציא אמ"ן מסמך 16 וכך בגדול, שאהרל'ה בדק אותו מילה במילה ותיקן ומחק והוסיף, ודיין קרא אותו בהקפדה יתרה. הקונספציה שהוצגה במסמך הייתה כדלקמן: הרוסים לא יתערבו באופן ישיר, אך יסייעו לנאצר באמצעי לחימה משופרים ובלחץ מדיני. קונספציה זו חלחלה והונחלה לצמרת הצבאית והמדינית. באמ"ן מחקר היא הפכה למוצקה. אהרל'ה נשאר ספקן והנחה לחפש כל הזמן עדויות שהרוסים באים להתערב באופן ישיר. בתחילת מרס הגיעה לארץ משלחת של מודיעין הפנטגון ("שלד"). המסר שהיא העבירה היה זה: הסבירות למעורבות צבאית רוסית ישירה היא נמוכה. זאת תמצית עבודת המחקר הגדולה שנעשתה אצלם. הסיפור מתחיל... . אהרל'ה מוזמן 1970 במרס 13 יום שישי, הלנהלל להרצות "על המצב". זהו ביתו השני, כאן נולדה אשתו נחמה למשפחת יפה המפורסמת. הוא יצא לדרך עם נחמה ובנו אסף בשעות הצהרים המאוחרות. בדרך לנהלל, שעה שהוא נוהג, המחשבות על "איוואן" לא הרפו ממנו. הוא לא היה שקט. מצד אחד, הדברים ששמע מהמשלחת האמריקאית הרגיעו אותו, אך בו בזמן הוא כל הזמן העלה מול עיניו את הידיעה שהכניס לו הרל"ש לפני מספר ימים. ידיעה ממקור טוב ואמין: יש אפשרות שהרוסים יפעילו מטריה אווירית מעל קהיר. אך הגיע לנהלל, ובעודו טועם מהלביבות האהובות עליו, הטלפון מצלצל. על הקו היה אריה שלו, ראש מחלקת המחקר של אמ"ן: "הגיעה ידיעה חשובה מאוד בקשר לרוסים. גמרנו 'לשבת' 'עליה. אתה רוצה שנשלח אליך את הידיעה עם רץ?" אהרל'ה הרהר. עוד שלוש שעות יש לו הרצאה. הוא חייב לתת אותה. סוף סוף מדובר בנהלל ובהתחייבות אישית שלו. הוא יסיים את ההרצאה ויחזור הביתה לרמת השרון. הלכה המנוחה שהוא כל כך קיווה לה בסוף השבוע בנהלל. נחמה ואסף יושארו ונהגו יבוא לאסוף אותם. 22:00 "לא,לא צריך. אני אהיה בבית בסביבות והרץ יבוא אלי". ...טייסים רוסיים לתעלה חזר הביתה, כולו סקרנות והתרגשות. הרץ עם הידיעה כבר חיכה לו. הוא לקח את המעטפה, הוציא את הידיעה, התיישב והתחיל לקרוא. פעם, פעמיים, שלוש פעמים. וזהו נוסח הידיעה: "מקור..... 1970 פברואר 7 תז"ק (תאריך זמן קליטה): תז"ח (תאריך זמן חיבור הידיעה ע"י יחידה 1970 מרס 13 :)8200 אספקת הציוד הטכני למטוסיםהנידון: הנספח לענייני תעשיהמאת: המודיעין הצבאיאל: לואא (אלוף) חוסנילהלן מאת: שר המלחמהאל: מתחילת פברואר זרמו ידיעות, רובן ממקורות מזרח אירופאים, לפיהן ברה"מ תבנה במצרים מערך הגנה אווירית כמו בצפון וויטנאם; שרכבת אווירית הנושאת נ"מ עושה דרכה למצרים. 21 מיג
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=