57 / מבט מל"מ / 83 ניסן תשע"ט / גיליון המשך בעמוד הבא בתקופת מלחמת ההתשה ההתייחסות למצרים הייתה כאויב העיקרי שעוסק בהתעצמות צבאית משמעותית באמצעות יועצים סובייטים. החלה היערכות 3,000 כלמגננה של צבא מצרים בין תעלת סואץ לקהיר, ובמקביל החלו בבניין כוח התקפי. הדפ"א לאויב שנחזה לשנתיים - עד מחצית : דפ"א א' - השגת מטרה אסטרטגית 1970 מוגבלת: פגיעה בשדה תעופה; ניסיונות פגיעה מהאוויר או באמצעות כוחות מונחתים בכור האטומי בדימונה; ותפיסת מאחז מוגבל בגדה המזרחית של תעלת סואץ. דפ"א ב' - יעד אסטרטגי נרחב יותר: השמדת חיל האוויר של צה"ל; וכיבוש כל הגדה המזרחית של תעלת סואץ. סבירות נמוכה למתקפה כלל 3 ערבית בשנתיים הקרובות. השינויים המפליגים במצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל ובסדר הכוחות של צה"ל והיערכותו, יחד עם הערכת המודיעין לעיל, השפיעו ישירות על מחקר מודיעין השטח. ההשפעה הגדולה הייתה להתפתחות מלחמת ההתשה. משום שלמצרים הייתה עדיפות גדולה בארטילריה, התשובה הצה"לית ניתנה באמצעות חיל האוויר ומבצעים מיוחדים. מודיעין השטח במטכ"ל ובפיקודים צריך היה לספק מענה למלחמה כוללת, שבה הדוקטרינה לא השתנתה וצה"ל התכונן לתקוף לעבר בירות האויב שהפכו ליעדים אסטרטגיים. מנגד היה עליו לפתח את המודיעין למטרות עבור תקיפות חיל האוויר ויעדים למבצעים מיוחדים בחזית, באגפי זירות הלחימה ובעומק. מחקר מודיעין השטח בתקופה זו פעל בשתי רמות: הראשונה, במטכ"ל, ענף מחקר השטח , עבר הסבה מעיסוק עיקרי במחקר 1 - ענף שטח למתקפה ומלחמת תנועה - לתקיפת יעדים ומטרות בעומק שטחו של האויב. השנייה, בפיקודים, מדורי השטח המשיכו להתרכז במחקר למתקפה ולמלחמת תנועה בעדיפות ראשונה. 4 "להחזיר את מצרים לתקופת האבן" האסטרטגיה של מצרים הייתה להתיש את ישראל עד שתיסוג מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים. צה"ל עשה כל מאמץ לא להיות "מותש" ולגרום לאויב נזקים גדולים כך שיחדל ממלחמת ההתשה. בתקופה זו התחזקו מאד הקשרים הביטחוניים עם ארה"ב. זו נאותה לצייד את ישראל באמל"ח מודרני, במיוחד בתחום האווירי. האמריקאים אמרו לצה"ל שיספקו לו מטוסי סקייהוק ופאנטום עם חימוש מתקדם, ושכדאי לצה"ל לבצע במצרים את מה שהם עושים במקביל בוייטנאם – להפציץ מטרות תשתית ומטרות ערכיות בעומק עד ש"מצרים תוחזר לתקופת האבן" ותופסק ההתשה. לצורך מחקר מעמיק של מטרות תשתית והצבעה מדויקת על רכיבים רגישים בהן התארגנה מחלקת המחקר באמ"ן ובעיקר (מצרים) 6 הענפים הטכני, הכלכלי, ענף , עת 1969 אשר פוצל בספטמבר 1 וענף מדור הפענוח הוצא ממנו, והפך ליחידה עצמאית. לריכוז המידע מהענפים והפיכתם לתיקי יעדים ודפי מטרה מונה בעל תפקיד מיוחד – עוזר רמ"ח מחקר למבצעים, סא"ל אהרן לברן. עד למלחמת ששת הימים, נחשב ראש בכיר ביחס לקמ"נים הפיקודיים. אמנם 1 ענף דרגתם הייתה זהה, אך הוא עסק במחקרים שכללו את כל הזירות ובעומק המטכ"לי, בעוד מחלקות המודיעין בפיקודים עסקו כל אחת בגזרתה. מעמדו הבכיר כסמכות עליונה ,1 לנושאי מודיעין השטח נבע מכך שראש ענף לוץ, היה חניך האסכולה הבריטית, הגורסת שקצין מטה במטכ"ל הוא הסמכות המקצועית לקציני המטה המקבילים בדרגים הכפופים. הוא קיבל גיבוי לתפיסתו מרמ"ח מחקר. כשמונה סא"ל זלמן גנדלר (ז'מקה) לראש , היה ברור שלניסיונו בתפקיד הקודם יש 1 ענף ערך רב. קמ"ן פיקוד הצפון שעסק שלוש שנים בביטחון שוטף מול הסורים – במלחמה על המים, על האזורים המפורזים ועל הריבונות בכנרת - היה האיש המתאים לתפקיד. ענף מחקר השטח הפך לענף מבצעי השותף למבצעים המיוחדים של צה"ל, תוך ליווי הכוחות במהלך נוהל הקרב ובעת ניהולו. מלחמת ההתשה נותנת זריקת מרץ למודיעין השטח / אל"מ (מיל) בני מיכלסון תעלת סואץ זלמן גנדלר (משמאל) בוחן תצלום אוויר שם.שם,יריב, 3 , עוזר ראש אמ"ן למבצעים במלחמת אהרון לברןראיון עם 4 .2019 פברואר 3 ההתשה,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=