56 2019 / אפריל 83 / מבט מל"מ / גיליון יבושי מלחמת ששת הימים הפכו את תיקי השטח הקיימים לחסרי ערך. שטחה של מדינת ישראל גדל פי קמ"ר. 88,000 קמ"ר ל- 20,260 ארבעה: מ- 254 גם הגבול הימי התארך פי ארבעה, מ- ק"מ. הגבול היבשתי השתנה 1,000 ק"מ למגבולות ארוכים ומפותלים לגבולות טבעיים 985 בני הגנה, שהתקצרו ביותר משליש: מ- ק"מ. צה"ל נדרש לשלוט על 650 ק"מ לאוכלוסייה ערבית של עוד כמיליון תושבים. "מבחינת צה"ל יש להתארגן לא לחצי שנה, אלא לפחות לשנה", אמר הרמטכ"ל יצחק 1 .19.6.1967- רבין בדיון מטכ"ל ב הייתה זו עת לשינוי האסטרטגיה - ממלחמת מנע (או מתקפת נגד מקדימה) למגננה מחוץ ל"קו הירוק". דהיינו, במקום מחקר השטח מחוץ לקווי הפסקת האש - לצורך מתקפה להעברת המלחמה לשטח האויב – מחקר שטח למגננה בשטחנו. מדינת ישראל זכתה בעומק אסטרטגי. הגבולות החדשים והאוכלוסייה הערבית חייבו את צה"ל למנוע פח"ע בשטחים מחד גיסא, ולא לאפשר לצבאות ערב לשנות את המצב ולפגוע בהישגים הטריטוריאליים של ישראל מאידך גיסא. אולם, אף שהרמטכ"ל לאחר המלחמה רבין דיבר על שינוי בדוקטרינה של צה"ל - ממתקפה בזירה אחת למגננה בשלוש זירות - נראה שצה"ל המשיך לדגול בדוקטרינה שקדמה למלחמה. למערך הלוחם הוגדרה מטרת המלחמה (אם תפרוץ): מיטוט המשטרים העוינים והחזקה בשטחים חיוניים להם להכתבת הסדרי שלום. היעדים האסטרטגיים: ערי הבירה קהיר, דמשק ועמאן. מלקחי מלחמת ששת הימים בלט נושא שלא טופל, אולם נראה חיוני בהיערכות למלחמה הבאה: צליחת מכשולי מים. זאת כתוצאה מהגבולות החדשים, שבהם תעלת סואץ במערב והירדן לכל אורכו במזרח. בששת החודשים הראשונים שאחרי המלחמה התמקד צה"ל בפריסת כוחות בקווים החדשים, בביטחון שוטף ובהתארגנות. כוחות הבט"ש בקווי הפסקת האש גדלו 92 משמונה פלוגות לפני ששת הימים לפלוגות לאחריה, והוכנה תוכנית רב-שנתית .1970-1968 "מכבי" צה"ל החל בהתעצמות חסרת תקדים: בתקופת מלחמת ההתשה בנה צה"ל ארבע אוגדות משימתיות ואוגדה קבועה בסיני; גדודי שריון פיקודיים (שבע 2 + חטיבות 23 משוריינות מהן ארבע סדירות, שש ממוכנות, שלוש מוצנחות, שבע חי"ר). הוא הצטייד מטוסי קרב חדישים, בסטי"לים 198 בובשלוש צוללות חדשות, ובנה כושר הישט של חטיבת שריון באמצעות נחתות. המודיעין נאלץ להתמודד עם שאלות בסיסיות, כולל לגבי נוכחות האיום הקיומי, להיערך ללחימה בפח"ע ומול האיום הסובייטי. הערכת המצב המודיעינית שימשה להיערכות במערב סיני ובקווי הפסקת האש במלחמת הערכה זו קבעה כי מדינות ערב 2 ההתשה. פועלות בעדיפות עליונה להתגבר על מפלתן במלחמת ששת הימים. בתוך כך היא ביקשה לוודא את המשך הקיום שלהן כיחידות מדיניות עצמאיות ושל המשטרים השולטים בהן. הן ביקשו וקיבלו סיוע מאסיבי מברה"מ לשקם את צבאותיהן, והמשיכו ללבות שנאה עזה לישראל, תוך טיפוח תקווה ש"יומה של ישראל יגיע". הערכת אמ"ן הייתה שהערבים אינם יכולים להשלים עם שליטת ישראל בשטחים שנכבשו. אולם בשלב הזה, פתרון צבאי לא בא בחשבון. לכן נדרש להם פתרון מדיני, שיקנה את הזמן הדרוש לקרב האחרון שיחסל את המדינה הציונית. הערכת אמ"ן המשיכה ותיארה את תוכניתו של נאצר, נשיא מצרים והמפקד העליון של צבאה, בשנים הקרובות: התקופה הראשונה תיקרא שלב ההגנה האיתנה. מטרתה: מניעת תוקפנות נוספת של ישראל ושמירה על העמדות בקווי הפסקת האש. בהמשך ובמקביל יתבצע שיקום צבאות ערב וייעשה מאמץ להרתעת ישראל מלפעול נגד מדינה ערבית. זאת באמצעות התעצמות צבאית לחיזוק העמדה המדינית והדיפת התוקפנות, מאבק מדיני לגיוס אהדה ולבידודה של ישראל ופח"ע. לבסוף יגיע השלב האחרון, שיכלול חיסול תוצאות התוקפנות. במהלכו יתמקד מאמץ כלל ערבי בחיסול ישראל או למצער .1967 יוני 4 החזרתה לקווי מלחמת ההתשה נותנת זריקת מרץ למודיעין השטח מלחמת ההתשה הביאה לפריחה של מחקר מודיעין השטח, שהפך לספק המטרות והיעדים המרכזי של צה"ל בתקופה זו אל"מ (מיל) בני מיכלסון, קצין מודיעין והיסטוריון צבאי ענף מחקר השטח הפך לענף מבצעי השותף למבצעים המיוחדים של צה"ל, תוך ליווי הכוחות במהלך נוהל הקרב ובעת ניהולו. כ 31 – 64 ינואר 1 רב אלוף יצחק רבין, סקירה תקופתית, 1 .1968 פברואר 1 ,96 , מנ - 67 בדצמבר .1968 ראש אמ"ן, האלוף אהרון יריב בדיון מטכ"ל באפריל 2
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=