51 / מבט מל"מ / 83 ניסן תשע"ט / גיליון סיפור אישי תגובות הקשר שבין פגזי ארטילריה לתגליות ארכיאולוגיות נחשף שוב בלחימה בבקעת הירדן נכתב בתגובה לסקירתו של קובי סגל, "הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת : שם המשחק הוא CIA המבט של ה- 2018 , אוקטובר 82 אינטרסים", גיליון הפגז לא מכה פעמיים? חבר לשיתוף הפעולה ידועה בעיקר בגלל המרדפים, שנערכו 1970-1968 לחימה בבקעת הירדן בשנים שם באותן שנים, אחר חוליות מחבלים שחדרו מירדן, כדי להגיע לגב ההר ולבצע שם פעולות חבלה. אך לא מעט מוותיקי הלחימה זוכרים שהייתה גם כרוכה בתקריות עם הצבא הירדני, שלעתים הצטרף באש מסייעת לתקיפות של מחבלים על מוצבינו, שנבנו לאורך הירדן כחלק ממערך ההגנה. היו גם לא מעט מקרים של חלופי אש ארטילרית בינינו לבין הירדנים, שהתפתחו מתקריות אש מקומיות. , באחת מהתקריות האלה, הפגיזו הירדנים חניון של 1970-1969 לילה אחד, בחורף כוח גולני מצפון ליריחו. הכוח שהה שם במסגרת אימוני חורף. עם בוקר, במסגרת תפקידי כקמ"ן הבקעה, נסעתי למקום האירוע עם ג'קי לוקר, אחד ממש"קי המודיעין (לימים אל"מ. הלך לעולמו לפני כמה שנים). ביקשנו לבחון את הממצאים בשטח וללמוד מה קרה שם – מי הפגיז, מהיכן ובאילו תותחים. עודני מסתובב בשטח, מחפש רסיסים ומנסה לאתר את כיווני הירי, בא ג'קי, וקרא לי לבוא ולראות דבר מה מעניין שראה במכתש שיצר פגז שנפל. אני מסתכל ורואה בתחתית המכתש קטע מרצפת פסיפס שנחשפה. אינטואיטיבית אני אומר לו, "קח את הג'יפ, סע למפקדת החטיבה והבא את הרב החטיבתי". הרב, רס"ן יוסי הראל, היה לימים הרב הפיקודי של פיקוד דרום, והיום ככל הידוע לי מכהן כראש ישיבה. יוסי הגיע, הסתכל, ואמר - "זו רצפה של בית כנסת". כך נחשף בית הכנסת בנעראן, מצפון ליריחו. , כשהטורקים הפגיזו כוח בריטי 1918 התברר שבית כנסת זה נחשף כבר בשנערך שם לקראת צליחת הירדן, במסגרת ההכנות לרדיפת הצבא הטורקי הנסוג, במלחמת העולם הראשונה. אחד הפגזים הטורקיים חשף את רצפת הפסיפס של בית הכנסת. לימים שבה הרצפה והתכסתה מחדש בעפר, אם בשל הזנחה וחוסר מתפללים או במכוון, כדי שלא תינזק. עד שנחשפה מחדש. אמרה צבאית ישנה קובעת שפגז שנורה לעולם איננו נופל במקום שנפל פגז אחר; האומנם? קשה להסכים לקביעה כי זוהי "יצירה החושפת לעין הישראלית עולם זר ולא מוכר של פעילות מודיעינית מזרח-תיכונית". לאורך כל הספר בולט שיתוף הפעולה - כולל חילוקי דעות למוסד בנושאי המזרח התיכון CIA - בין הוהארגונים הפלסטיניים. הקריירה המודיעינית של איימס נחלקה לשתי ומאז ועד מותו. בתקופה 1978 תקופות - עד הראשונה שירת כמפעיל סוכנים ערביים והוכוון 70 כלפי הארגונים הפלסטיניים, שהיו בשנות הבשלבי צמיחה ולכן נכללו בצי"ח האמריקאי. איימס גייס סוכנים שלחלקם נקשר גם אישית. , קודם והתמנה 1978 בתקופה המאוחרת, מסתיו ל"קצין ההערכה הלאומית" למזרח התיכון ודרום אסיה. מתוקף תפקידו זה השתתף במפגשים הקבועים בין אנשי המחקר המודיעיני הישראלי . מפגשים אלה מתוארים CIA לבין עמיתיהם ב- בספר ובהערות הצמודות 241-239 בעמודים להם. גם מתיאור זה עולים בקיאותו המפוכחת ותרומתו למידע שלנו על ארצות ערב, בעיקר מרכיבי עומק וצבע מתוך היכרותו האישית. אני יכול להעיד כי תמיד הפקנו תועלת מהמפגשים עמו ומפתיחותו. גם חשנו הפסד במותו. גילוי נאות: לא התראיינתי למחבר הספר, אך נכונה שכיבדתיו מאוד. 387 ההערה בעמוד לעניות דעתי ראוי היה להדגיש בסקירת הספר, CIA שבו שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל למובלט, כי היו אשר היו דעותיו האישיות של בוב איימס בתקופות חייו השונות - הוא בהחלט תרם לשיתוף פעולה זה תוך יחס ידידותי. אהוד רמות גדעון גרא ה כתובת פסיפס מבית הכנסת בנערן. מקור: ויקיפדיה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=