47 / מבט מל"מ / 83 ניסן תשע"ט / גיליון המשך בעמוד הבא העבודה הסבוכה להקמת שירות המודיעין הצבאי / תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר וליקוט מידע ממקורות גלויים, דוגמת עיתונות. על כל סוג מקורות הופקדה יחידה חדשה. ההתמחות בסוג אחד והניסיון שנרכש במלחמה שיפרו במידה ניכרת את טיב המידע ואת המודיעין המופק ממנו. בדומה לכך למדו חילות האוויר והים, החילות המסייעים (תותחנים והנדסה) ויחידות השדה לנצל את אמצעי האיסוף העצמיים שלהם. במרבית החטיבות והגדודים הוקמו יחידות סיור. בחלקם התחברו סיירי הגדודים לקווי הטלפון של האויב וצותתו להם, וקציני המודיעין ניצלו את יכולת הסיור והתצפית מהאוויר כדי להשלים ידיעות שהגיעו מסיורים קרקעיים. 18 עד 10 בתום ההפוגה הראשונה, מביולי נערך "מבצע דני", הראשון במבצעים הגדולים של צה"ל במלחמה. מטרתו הייתה לכבוש את הערים הערביות לוד ורמלה ואת לטרון, ולהשתלט על אזור מערבית לרמאללה. המבצע חייב מודיעין אמין בהיקף נרחב, אך חרף היקפו, מקורות המודיעין היו עדיין מוגבלים ותרומתם לא הייתה מכרעת. נעשה שימוש במקורות אנוש ערביים, שמסרו רק דיווחים מעטים וכלליים מאוד. עם כיבוש רמלה החל תחקור השבויים והידיעות שנאספו הועברו למטה המבצע. האיסוף הקרבי הופעל ביוזמת החטיבות ולצורכיהן המידיים, בעיקר באמצעות תצפיות וסיורים. ממצאיו שימשו בסיס להערכת המצב, לקבלת החלטות ולניהול הקרב. גם דיווחי הכוחות שהיו במגע אש תרמו להכרת האויב על כל מרכיביו. למבצע לא הוקצו מטוסים לצורכי סיור אווירי ולא הופעלה מערכת האזנה מאורגנת. הקמ”נים החטיבתיים האזינו בצורה חובבנית לרשתות אקראיות, שפעלו בתחום התדרים במכשירי הקשר של החטיבות והגדודים. למטה המבצע הגיעו דיווחים שהתבססו על שידורים גלויים של תחנות שידור וסוכנויות ידיעות ערביות. חוליות האזנה שילבו בעבודתם את מרכז ההאזנה ביפו. האזנה לרשתות הלגיון העבר-ירדני, שהקוד שלהם נשבר, סייעה רבות להצלחת המבצע ולכיבוש לוד. פעלו כוחות צה"ל בצפון 1948 ביולי במסגרת "מבצע דקל", נגד צבא ההצלה בגליל המערבי והתחתון. במבצע השתפרה מאוד עבודת המודיעין של מפקדת המבצע, . באמצעותה הגיעו ידיעות 7 מפקדת חטיבה לגבי היערכות האויב, המיקוש במרחב וצירי התנועה לתגבורות אפשריות. את רוב הידיעות העבירו אנשי הש"י, שהיו קשורים למקורות בעדה הדרוזית. הידיעות בדבר פינוי שפרעם ונסיגת רוב הכוחות המגנים לעבר נצרת הביאו לשינוי - ולהעברת המאמץ העיקרי מהשתלטות על הגליל המערבי לטובת כיבוש ציפורי ונצרת. כיבוש זה הניב שבויים רבים ומסמכים בדבר התארגנות צבא ההצלה וכוחות לוחמים בגליל התחתון. משתמו קרבות ההגנה התארגן צה"ל והקים ארבע חזיתות בפיקוד אלופים על מרחבי הלחימה. במפקדות נבנו מחלקות מודיעין, שריכזו את עבודת המודיעין במרחב שבאחריותן. כדי לאפשר ניוד החטיבות הלוחמות בין גזרות, נבנו בחזיתות מחוזות שנותרו אחראיים על מרחבים גיאוגרפיים. הקביעות בשטח וההיכרות הממושכת איפשרו עבודת מודיעין מעמיקה. חיל האוויר הצטייד במטוסי צילום, והכנותיו הקדחתניות סייעו לחודש ספטמבר להצטיין במספרן הרב של טיסות צילום. היחידות נהנות ממודיעין משופר ארגונו מחדש של המודיעין הצבאי נשא פרי במבצעים האחרונים של המלחמה. התשתית המודיעינית שהונחה לקראתם הייתה משופרת לאין ערוך מזו שעמדה לרשות המטכ"ל והכוחות בשלבים הקודמים של המלחמה. תמונת האויב שהציג המודיעין למתכנני המבצעים בדרג המטכ"ל והחזית הייתה קרובה למציאות. האיסוף שליווה את המבצעים בנגב ובגליל, ובעיקר הישגי ההאזנה לרשתות הקשר, נתנו למטכ"ל ולמפקדים תמונה על כוונות האויב ועל מהלכיו. תמונה זו אפשרה לצה"ל למנוע ממנו להיערך מחדש לאחר שתוכניותיו שובשו. מהלכי המבצעים האחרונים של מלחמת העצמאות הצביעו על התקדמות ניכרת בהתפתחות המודיעין בדרג החזית והחטיבה. הקמ"נים צברו ניסיון בהפעלת גורמי מודיעין השדה ובניתוח ממצאיהם. יכולת האיסוף העצמית השתכללה, עם הוספת חוליות האזנה וצוותים של חוקרי שבויים לחטיבות. בסיסי האזנה שירתו את מפקדות החזית, ופעלו על פי הנחיותיהן. הם האזינו גם לרשתות של רמות נמוכות, כולל לערוצי תקשורת בין מפקדות הגדודים לפלוגות. גם חופש הפעולה של חיל האוויר מעל זירת הקרבות איפשר הסתייעות בצילומי אוויר מעודכנים ובסיורי אוויר. כתוצאה מכך נהנו היחידות, בשלבי התכנון המפורט ובמהלך הקרבות, ממודיעין התשתית המודיעינית שהונחה לקראתם הייתה משופרת לאין ערוך מזו שעמדה לרשות המטכ"ל והכוחות בשלבים הקודמים של המלחמה. יגאל אלון. באדיבות ארכיון מוזיאון הפלמ"ח. . צמיחת 959 – 958 יואב גלבר, ניצני החבצלת, עמ' 1 .164 החבצלת ע'
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=