44 2019 / אפריל 83 / מבט מל"מ / גיליון המשך מעמוד קודם המרד הערבי הגדול: קו פרשת המים בתולדות העם הפלסטיני / חגי ארליך שכבה שלישית הורכבה מהמוני הערים והכפרים. הם חיו במקומם זה דורות, ללא . כבר 1948 מושג לאן יטולטלו במלחמת טולטלו בני הדור 30 בראשית שנות ההצעיר בכפרים. בהיעדר משרד חינוך ערבי-פלסטיני, לא נמצא מי שידריך את בני הפלאחים לקראת עתיד מודרני. את חינוכם בכפרים ניהלה ממשלת המנדט הבריטית, והיא הכשירה את הילדים – לפי תפיסה קולוניאלית מובהקת – להמשיך בדרך אבותיהם. ראש מנהל החינוך היה הבריטי המפרי באומן, מי שפיקח קודם לכן על מערכות החינוך במצרים, בסודאן ובעיראק. בבתי הספר הכפריים למדו הצעירים את כל הדרוש לחייו של כפרי מתפתח: קרוא וכתוב, מעט חשבון ויסודות החקלאות. ואולם, עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול בראשית אותו עשור, נאלצו רבים מהצעירים בני הכפר הפלסטיני המרושש והמורעב למצוא מפלט בפרברי הערים במישור החוף. חלקם היו קורבנות מכירת קרקעות בסתר על ידי האליטה ליהודים, ואת נישול משפחותיהם לא שכחו. הערים המעורבות, כמו חיפה ומרחב תל אביב-יפו, דווקא נהנו משגשוג, הודות לעלייה היהודית מאירופה. בשולי ערים אלה, בשכונות עוני מאולתרות ("חַארְּת אל-ּתַנַּכ" – שכונת הפחים), נהפכו בני הכפר הצעירים לחוטבי עצים ולשואבי מים, לפרולטריון עני ומר נפש. אלה היו פני החברה הפלסטינית משהחל המזרח התיכון לסעור. בארצות האזור תועלה אנרגיית המרי להקמת ארגונים האות ניתן עם פלישתו של בניטו מוסוליני . תוך זמן קצר 1935 לאתיופיה, באוקטובר וכמו בתגובת שרשרת, פרצו מהומות במרחב נראו מקהיר 1939 –1936 הערבי כולו. בשנים ועד דמשק התקוממויות נוער ואפנדים נגד הבריטים, הצרפתים והאליטות המקומיות. ואולם, בשאר ארצות האזור תועלה אנרגיית המרי להקמה של תנועות וארגונים חדשים. על גדות הנילוס היו "מצרים הצעירה", "האחים המוסלמים", "חולצות ירוקות" ו"חולצות כחולות". בסוריה צמחו "עּוצבת הפעולה הלאומית", "חולצות הברזל", "כפירי הערביות", שמהם קמה לימים מפלגת הבעת'. בעיראק התחוללה הפיכת קצינים ראשונה בראשות הגנרל בכר צדקי (אוקטובר ). בלבנון נוסדו הפלנגות ואחריהן אל- 1936 נג'אדה. משפרצה מלחמת העולם השנייה סגרו הבריטים, הצרפתים והממסדים המקומיים על תנועות המרי שהתגבשו. הן התמסדו, תססו, שרדו בצורה זאת או אחרת, במדינות 50 עד שחוללו את מהפכות שנות ההללו. מעמד הביניים הערבי המשכיל, במדים או שלא במדים, שלט אם כן בארצות לפחות, 2011 הערביות הראשיות עד אביב ובעצם נשאר בשלטון. אצל הפלסטינים ללא דפוסים 1939 –1936 התנהל המרי של שכאלה והוביל לתוצאות אחרות. הראשונים להביא את אש המרי הכל-אזורי לפלסטין היו צעירי מעמד הביניים. אנשי "אלאסתקלאל" יזמו שביתה כללית. הם ויריביהם ניהלו גרילה עירונית, ומארבים בדרכים. עבד אל-קאדר אל-חוסייני, בנו של המנהיג המקובל מוסא כאזם אל-חוסייני, שמת , הנהיג את חבורות "הג'האד הקדוש". 1934 בבעיקר ציפו המשכילים לתמיכת העולם הערבי. לפיכך, השלב הראשון בתולדות המרד עמד בסימן הפאן-ערביות. 1936 גדוד כל-ערבי אכן הגיע באוגוסט מעיראק, בפיקוד פאוזי אל-קַאּוקְג'י. הוא כלל פלוגה עיראקית, סורית, דרוזית וכן כוח פלסטיני. אלא שגם כוח זה היה נגוע יריבויות - בין רכיביו ובין פטרוניו בארצות ערב, ורישומו בשטח היה מועט למדי. הבריטים, בסיוע חיל האוויר שלהם, כמעט השמידו את הכוח נמלט 1936 באוקטובר 25 באזור שכם, ובקאוקג'י עצמו מהארץ. החל השלב השני 1936 באותו אוקטובר בתולדות המרד - הדיפלומטי. שלב זה נסב סביב ביקורה, מחקרה והמלצותיה של "ועדת ּפיל", שביקשה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל ולהמליץ על צעדים לעתיד. בשלב זה נטלה את ההנהגה הראשונים להביא את אש המרי הכל-אזורי לפלסטין היו צעירי מעמד הביניים. אנשי "אלאסתקלאל" יזמו שביתה כללית. הם ויריביהם ניהלו גרילה עירונית, ומארבים בדרכים. אוניברסיטת אל-נג'אח
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=