28 מודיעין וספר 2019 / אפריל 83 / מבט מל"מ / גיליון נעם שפירא עמ' 200| New York: Israel Academic Press הוצאה: | 2018 סא"ל (בדימ') ד"ר גיורא אלירז*, The Intellectual Discourse of Interwar Egypt Globalization of Ideas Amidst / Winds of Change עולם הערבי שלאחר "האביב" - כולל מצרים, שבה נשמעו הקולות שדרשו שינוי - ממשיך להתבוסס בקיצוניות ובאלימות ונתון ברובו לשליטת משטרים אוטוריטטיביים, המגבילים בחומרה מרחב ליצירה אינטלקטואלית. ספרו של ד"ר גיורא אלירז, שפורסם בשפה האנגלית, עוסק דווקא בעידן של מצרים בין שתי מלחמות עולם. באותה תקופה עברו עליה סערות פוליטיות ומצוקות כלכליות וחברתיות, אך בשונה מהיום, והדברים אמורים בעיקר בקהיר, הבירה, היא היוותה מרכז תוסס לחשיבה וליצירה אינטלקטואליים עבור כלל העולם הערבי. השיח האינטלקטואלי העשיר הזה ניזון במידה רבה מהאתגרים העוצמתיים שהציבו תהליכים מקבילים של מודרניזציה והתמערבות. אלה אף זעזעו את הסדר המסורתי במצרים על אמונותיו, ערכיו ומוסדותיו. שלושה מוטיבים בולטים במצרים הספר מגולל את סיפור שיח אינטלקטואלי זה תוך התמקדות בשלושה מוטיבים עיקריים. הראשון, אתגר החברה המצרית בניווט דרכה בין מסורת לשינוי, בין "ישן" ל"חדש", ובמיוחד הצורך המיידי לקבוע גבולות לשאילה התרבותית מהמערב. זהו ניסיון, נואש בחלקו, לשאול מהציביליזציה המובילה בעיקר את הישגיה הטכנולוגיים והמדעיים ומוסדותיה המודרניים, כדי לבלום את גורמי החולשה שבבסיס מה שנתפס כשקיעת המזרח; זאת כדי לרכוש כלים לעידן המודרני, אך בה בעת להימנע ממאפייני המערב שנתפסים שליליים - בעיקר הערכיים והמוסריים. המוטיב השני נוגע למעמד הנשים ולזכויותיהן בחברה המצרית. דיון זה התכתב עם שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מואצים בחברה זו, שאפשרו לנשים עירוניות מהמעמד הגבוה והבינוני גישה, גם אם מוגבלת, להשכלה גבוהה, יציאה למרחב הציבורי וכן צמיחת קולות פמיניסטיים ראשונים. המוטיב השלישי הוא הרפורמה הלשונית, שנפגעה על ידי רוחות השינוי החזקות, שהעלו שאלות באשר ליכולת השפה הערבית הספרותית, במתכונתה אז, לשמש ככלי תקשורת בעידן המודרני. זאת בצל קשיים שעיקרם אוצר מלים שאינו מעודכן לעידן המודרני, ומבנים לשוניים סבוכים שלא מתאימים לרוח התקופה. מכוון דווקא למרחב "האפור" בספר מבקש אלירז לא רק להתבונן בדיון האינטלקטואלי, אלא גם לנסות ולהבין דרכו את רוח התקופה בחברה המצרית, בעיקר בקרב שכבות עירוניות משכילות. לפיכך הוא נוקט גישה מתודולוגית המתמקדת בבחינת טקסטים בשפה הערבית, במדגם רחב יחסית, פרי עטם של מי שמקובל לכנותם כ"אינטלקטואלים משניים". זאת להבדיל ממעגל מצומצם בהרבה של גדולי הדור אז, המתבלטים כמעצבים של ד"ר גיורא אלירז שירת שנים רבות בקהילת המודיעין והוא מרצה נלווה בבית הספר ג'קסון ללימודים בינלאומיים שבאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. ה באופן ייחודי הספר גם נוגע בעולם המוסלמי שבמזרח הרחוק, בדגש על הארכיפלג האינדונזי וסינגפור, אז מושבה בריטית.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=