תזת הגיבור המצרי סביב אשרף מרוואן 81 תגובה למאמר “ההיה ‘המלאך’ סוכן כפול?”, מבט מל”מ, גיליון לשעבר ראש "המוסד" | אפרים הלוי תגובות ממחזר בקצרה את ספרו של 81 המאמר שפורסם בביטאון המל”מ בגיליון המחבר “הג’יהאד של סאדאת”, מבית ההוצאה של אפי מלצר ז”ל, עורכו של ביטאון המל”מ, באחד מכובעיו האחרים. לכאורה, זו דוגמה טובה לצורך המתמיד להציג גרסת “איפכא מסתברא” בסוגיות בעלות חשיבות עליונה בשדה המודיעין. מחבר הספר, סא”ל בדימוס שמעון מנדס, מזכיר את עובדת שירותו בצה”ל בחיל המודיעין בתקופה שבה הופעל אשרף מרוואן. הקורא ודאי יסיק כי שיוך שכזה מוסיף נופך של אמינות לדבריו. לכן, בין היתר, נדרש להציג מסה בכל הקשור לאשרף מרוואן? מנדס מציין בכל כתביו והופעותיו בנושא כי הגם ששמע פה ושם, תוך כדי שירותו, על מקור מיוחד, לא היה שותף סוד לחומרים שהופקו ממבצע מרוואן. הוא לא היה ואיננו מודע עד היום לפרטי ההפעלה שלו, מתי החל לפעול, כמה שנים שירת כמקור, האם המבצע הסתיים טרם מותו ואם כן, באילו נסיבות ומאילו סיבות. משלא ראה את החומרים שהופקו, ממילא אינו יכול להעריך את ערכם ואינו יודע אלו שימושים נעשו בהם. זאת ועוד, אם אכן היה מרואן סוכן מוחדר, לא ברור איזו תועלת הפיקו המצרים מכך שהודיעו לישראל על כוונת פתיחת המלחמה, תוך שהם מסתכנים בהתקפת מנע מקדימה מצידה. שש שנים קודם למלחמת יום הכיפורים, השמיד חיל האוויר של ישראל את חיל האוויר המצרי בתוך שלוש שעות. אין שום היגיון בכך שמצרים תגיש לישראל הזדמנות פז לשבש או לסכל כליל את מהלך הפתיחה המצרי, ותיתן הזדמנות לחזור על מהלך כזה ולו בהצלחה חלקית. שאלה חשובה אחרת שנדרש מנדס לחקור נוגעת ליחס הצרכן העיקרי לשאלת מהימנותו של המקור. אגף המודיעין של צה”ל באותה תקופה עמד על זכותו הבלעדית להעריך את מקורות יתר זרועות המודיעין, בהיותו “המעריך הלאומי”. אחת לשנה התקיימו דיונים, שבהם הוצגו ליחידות האיסוף הערכות מפורטות על תרומותיהם לצי”ח ראש אמ”ן. כל מקור ומקור עבר בדיקה יסודית. ראוי היה כי סא”ל מנדס יבדוק בדיעבד אם המקור שבו מדובר הוערך, ומה הייתה דעת ראש אמ”ן על תרומותיו לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בדיקה מעמיקה הצריכה התייחסות לשאלות נוספות. אין הוא מעלה את השאלה אם היו מקורות מהימנים אחרים שדיווחו על כוונת המלחמה של מצרים ו/או סוריה, והאם הוצלבו ידיעות אלה עם המידע שמסר מקור זה. להבנתי, יקשה מאוד למישהו לטעון כי בלי התייחסות כלשהי לרשימה ארוכה זו של נושאים - הטעונים בדיקה יסודית - אין קצין מודיעין חוקר יכול להסיק מסקנה כלשהי. כל זה נעדר לגמרי ממאמרו של מנדס. על כל האמור יש להוסיף כי מאז פרסום מאמרו של מנדס, שוחרר תצלום דיווחו של ראש המוסד צבי זמיר, כפי שנקלט ופוענח במטה המוסד. לאחר מקרא חמשת העמודים, המכילים דיווח מלא ונרחב, ואולי גם נדיר, יקשה מאוד על מאן דהוא לטעון כי האיש היה מוחדר וכפול. לא הייתי מעורב בשום היבט של גיוס מקור זה, או בהפעלתו בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. בשלב כלשהו נוצר צורך במוסד לשתף אותי בידיעת הפעלתו, ונחשפתי לאחדות מתרומותיו. כל שאני יכול לומר על כך הוא כי אותם תוצרים היו בעלי ערכיות גבוהה ונדירה ביותר, וכי רבים מפרטי המידע הוצלבו ואומתו על ידי מקורות אחרים. לא הייתה שום אפשרות כי נדרש להפיק נרטיב המסביר את סיפור אשרף מרוואן בשלל פרסומים, וקמה מסכת שלמה של פרסומים שיותירו את ה"ניצחון" המצרי על כנו. נולדה אגדת הסוכן הבכיר שהוחדר ללב המודיעין של ישראל, ואשר נועד לו תפקיד מרכזי להטעות את ההנהגה של ישראל ואת מערכת המודיעין שלה קריטית מכרעת כדי לשלול את גישתו שנשיא מצרים סאדאת “החל את מלחמת יום הכיפורים כח’ליף מצרי וסיים אותה כפרעה מודרני”. גישותיו של מנדס בסוגיית המלחמה הנוראה ההיא מצטיינות בגוון “האיפכא מסתברא”. כך למשל, במאמר מפורט שפרסם בעיתון "מעריב" , עסק בהתנהלותה של ראש הממשלה 2017 באוקטובר 2- ב גולדה מאיר בשנים שקדמו למלחמה ובמהלכה. הוא סיים בקביעה שהיא הייתה “הגיבורה האמיתית” של הסכם השלום עם מצרים. לדעתי, היא אכן עיצבה את נסיבות סיום המערכה הכבדה רבת התהפוכות, הקרבנות והנפגעים באופן שפתח את הדרך לשני הצדדים להתקדם למשא ומתן שהביא לשלום. בנקודה זו אני מסכים עמו. אך במה שוגה מנדס, לדעתי, בניתוחיו ובמסקנותיו 45 שנה למלחמת יום הכיפורים 52 2018 אוקטובר 82 גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=