47 חשוון תשע״ט 82 גיליון למלחמה”, בתחום הארטילריה. כל עמדת חת”ם חפורה קבלה “מס’ ברזל” ובתום כל גיחת פענוח הוקלדו הנתונים של הסוללות המאוישות. בכך למדנו עם הזמן, במצטבר, מהן הסוללות החלופיות של כל גדוד חת”ם במרחב התעלה. עבודה זו סייעה לנו להבין את היערכות החירום של הצבא המצרי, , יומיים לפני פרוץ המלחמה. 1973 באוקטובר 4- ששיאה בגיחת הצילום ב פק”ל עבודת מחלקת המודיעין במוצב הפיקוד הקדמי ב”דבלה” נדרשתי ע”י קמ”ן הפיקוד לגבש ,1973 בעקבות כוננות “כחול לבן” במאי פק”ל לעבודה בחירום למוצב הפיקוד ב”דבלה”. לצורך זה התבצע תרגיל “בבל”, מנמ”ת 8200 הזרמת מידע בין מפקדת הפיקוד בבאר שבע, בסיס (מרכז ניתוב מידע ותפוצה במטכ”ל) ומוצב הפיקוד הקדמי. במהלכו בחנו את כל דרכי התקשורת, לרבות קבלת נתוני טלפרינטר מוצפנים. מתברר, בדיעבד, שהיינו הגוף היחיד מכל אגפי המטה שנערך נכון לקראת המלחמה. למרות שחדר המודיעין במוצב הפיקוד הקדמי היה קטן מאוד, ולא יכול היה להכיל את גוף המודיעין הנדרש. מי שתכנן את המקום לא הביא כנראה בחשבון את היקף העבודה של גוף מודיעין פיקודי במלחמה כוללת לאורך זמן. חילופי אלופים בפיקוד הדרום לקראת מלחמה נכנס לתפקידו האלוף שמואל גונן (גורודיש) והחליף את האלוף 1973 ביולי אריאל שרון. עם כניסתו החלה סדרה ארוכה של דיונים על הערכת המצב הקיימת וההתרחשויות בשטח, כולל אימוני הצליחה, שסתרו במידה רבה את הערכת המצב המטכ”לית, כפי שהגיעה לידיעתנו. התוכנית למבצע "חתול מדבר", המבצע המוביל לצליחת התעלה, הוצג בכמה ישיבות בפירוט. הסוגיה המרכזית שהדאיגה את כולם, ובראשם את קמ"ן הפיקוד, הייתה: ליבון הכוונות של הצבא המצרי במהלך התקפי. הקמ"ן משמעי שנוצר: מצד אחד התקבלו -התלבט רבות, עקב המצב הלא חד בחולית המערך מאות ידיעות, שהצביעו על קיום תרגיל רחב היקף בצבא מצרים, ותמכו בהערכת אמ"ן. מצד שני, התקבלו מאות ידיעות המצביעות על קיום תרגיל "במסווה למלחמה", לרבות ידיעות על גיוס כוחות מילואים, השלמת תקנים ביחידות, ביטול חופשות, קידום יחידות עורפיות ומטכ"ליות ביקרתי במעוז שבצומת המתלה, עליתי לתצפית ולפני התגלה מחזה , השייך GSU 152 חריג: תותח מתנייע לדרג המטכ"ל, נע בקו עם כלים אמפיביים מתנייעים, בצורה גלויה ואף מתריסה. שאלתי את עצמי, האם לזה קוראים "תרגיל"? לחזית התעלה, לרבות אמצעי גישור וצליחה. בנוסף, הגיעו מהתצפיות שלנו לאורך הקו דיווחים רבים על הכנות, אימונים, פעילויות חריגות ושינויים. כל אלה דרשו באופן טבעי התייחסות שונה מזו של הערכת אמ"ן . אין לי הסבר מדוע, למרות הכול, לא גיבש קמ"ן הפיקוד לאור זאת הערכה שונה מזו של אמ"ן מחקר. ייתכן וזה קשור ליכולות המוגבלות שתיארתי קודם, או לעובדה שלא כל הידיעות הרלבנטיות הופצו לפיקוד עקב סודיות ומידור. בדיון שבו נכחתי, כשבועיים לפני המלחמה, האלוף דרש מרמ"ח מבצעים 1971 . יוסי ברקן (שני מימין). צילומי פנורמות בתעלה ג' פיקודית ולהחזיר את כל -במטה הכללי אישור להעלות את רמת הכוננות ל היחידות מאימונים, השתלמויות והכשרות. רמ"ח מבצעים השיב בשלילה, וטען שאין טעם לפגוע בהשתלמויות ובהכשרות כי לפי הערכת אמ"ן, הצבא המצרי מבצע תרגיל בלבד. אף על פי כן, הורה האלוף להעלות את רמת הכוננות ולבחון מצב ה"תעוזים" (מוצבי הקו השני במרחב התעלה), שתוכננו מראש לקליטת כוחות נסוגים מהמעוזים שלגדת תעלת סואץ. הפקודה להעלאת רמת הכוננות ביחידות , והתעוזים שנבדקו, גם 252 הפרוסות בקו התעלה לא בוצעה על ידי אוגדה על ידי, לא היו מתוחזקים ברמה הנדרשת ולא היו כשירים לקליטת כוחות נסוגים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=