46 2018 אוקטובר 82 גיליון במלחמת ההתשה הקשה והממושכת ) נוצר לראשונה כלי לשפה 1970-1968( משותפת עם חיל האוויר לתקיפת מטרות קרקעיות - דפי מטרה. אלה כיסו את מרחב התעלה עד לעומק של ק"מ, וחולקו לטייסות הקרב 10 - כ אנסה להסביר את אופן תפקוד מחלקת המודיעין של פיקוד הדרום, בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, מזווית אישית שלי - בהיותי מופקד בעיקר על החלק המודיעיני בתכנונים האופרטיביים, ועל הכנת המודיעין לפעולות מבצעיות, לרבות איסוף מידע מקו המגע בתעלת סואץ. מתקופת מלחמת ההתשה ועד פרוץ המלחמה כללה מחלקת המודיעין של פיקוד הדרום מדור פעילות, שעסק בבט”ש, כולל פח”ע; מדור מצרים, שמנה שלוש חוליות - מערך, שטח ופענוח תצ”א; חוליית ירדן וכמה גופים טכניים. חולית המערך, שהייתה אחראית על חזית מצרים כולה, מנתה רק שני קצינים ומספר מש”קים. לדעתי, המבנה הארגוני המצומק הזה לא תאם את האחריות על מרחב כה גדול ועל הצרכים המבצעיים של הפיקוד. לפיכך הבנתי, שחיל המודיעין לא ראה בחולית המערך בפיקוד גורם דומיננטי בגיבוש תמונת המודיעין הצבאית במצרים, אלא התקיימה תלות במטכ”ל בהערכת אמ”ן מחקר. המודיעין בפיקוד בתקופת “שנת ההכרעה” המצרית ,1971 על ידי הנשיא אנואר סאדאת, ביולי “שנת ההכרעה”עם הכרזת החל הצבא המצרי בהאצת הטיפול בשני תחומים עיקריים. הראשון, קיום צבאי (“תחריר -תרגילים התקפיים בכל המסגרות, ששיאם בתרגיל כל ”), ששיקף את התפיסה ההתקפית של הצבא המצרי לצליחת התעלה 41 -והשתלטות על המעברים. הנתיב המערבי של תעלת סואץ, בגזרת האי אל בלח, שימש כמתקן האימונים המרכזי לתרגול צליחת כוחות חי”ר, טיפוס לסוללה, פריצתה בסיוע זרנוקי מים והעברת רק”מ באמצעות דוברות. בשיא האימון, זיהינו קיום תרגיל חטיבתי מלא. התחום השני היה ביצוע תשתית הכנות קרקעית לצליחה לכל רוחב התעלה, כדי לאפשר ביצוע התוכנית האופרטיבית המצרית לצליחה. זו כללה סלילת צירים, הכנת ריכוזי מחפורות לאחסון ולקידום אמצעי צליחה, הכשרת גשרים איריים על גבי תעלות המים, הכנת משטחים לצליחה, ירידות למים מטר. 40- ובניית רמפות עפר לירי ולתצפית בגובה כ סגן מתי נור סלע, ראש חוליית כשניתחנו את יעודן של הרמפות הללו, פנה השטח, ליחידת המיפוי הצבאית, ודרש לבצע ניתוח של קווי ראיה ושל 10-8 “שטחים מתים”. מניתוח זה למדנו שטווח התצפית מהרמפות הוא ק”מ לתוך שטחנו, ממזרח לתעלה. בדיעבד ניתן לומר כי ניתוח זה הצביע על מגמות הצבא המצרי בימי הלחימה הראשונים, מה שתואר כ”משימה .”41 היומית” בתרגיל “תחריר סגן על ידי חוליית הפענוח בראשות 1972- יוזמה מבורכת נוספת נעשתה ב עודד קמיניץ. הייתה זו פנייה לכור בדימונה, שנועדה לקדם, באמצעות יחידת המחשב שלהם, תוכנה שתתעד ותעקוב אחר כל עמדות החת”ם החפורות בחזית התעלה. זאת כדי לאתר איוש שלהן במסגרת “הסימנים המעידים "דברים שראיתי שם" תמצית דברים שנשא במל”מ יוסי ברקן (בן מרגי), אל"ם (מיל’) ורמ”ד מצרים במודיעין פיקוד הדרום לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, בטקס השקת הספר מעשה אמ”ן חלק ב’ מאת ד”ר דני אשר אל”ם (מיל’), רמ”ד מצרים (סרן) במודיעין פיקוד הדרום לקראת מלחמת יוה”כ ובמהלכה | יוסי ברקן (בן מרגי) 1971-1970 , יוסי ברקן. ראש מדור פענוח פקוד דרום במלחמת ההתשה נולדו דפי המטרה ) נוצר לראשונה כלי 1970-1968 במלחמת ההתשה הקשה והממושכת ( לשפה משותפת עם חיל האוויר לתקיפת מטרות קרקעיות – דפי מטרה. ק”מ, וחולקו לטייסות 10- אלה כיסו את מרחב התעלה עד לעומק של כ הקרב. חוליית פענוח התצ”א פענחה מדי יום תוצאות גיחת צילום. עם החמרת המצב בקו התעלה והפגיעה החמורה בתשתית המעוזים, נדרשנו להציע מטרות לתקיפה בחזית התעלה עבור מטוסי חיל האוויר. אלה סוללות ארטילריה. 15-10 תקפו מדי יום ראש חוליית הפענוח - סרן אמנון סהר ז”ל ואחריו אנוכי - היה המוציא לפועל של תוכנית התקיפה היומית על פי מדיניות האלוף. זאת עד סגירת מעגל התקיפה, ניתוח תוצאותיה והפצת דו”ח תוצאותיה. בנוסף, הוכנו בתקופה זו תיקי מודיעין למבצעי פשיטה עבור סיירת "שקד", שבוצעו בעיקר בגזרה הצפונית של התעלה לשם הקלת לחץ הירי הארטילרי המצרי על המעוזים. 45 שנה למלחמת יום הכיפורים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=