39 חשוון תשע״ט 82 גיליון סיבה. כך נמנעה חסימת הכניסות לרמת הגולן בפני כוחות המילואים מנגד הונחת כוח קומנדו סורי על החרמון 2 של צה”ל, שהיו בדרכם לגולן. כשעה מאוחר יותר, שהשתלט על מוצב צה”ל במקום. מבצע זה נועד לפגוע ביכולת האיסוף של המודיעין האלקטרוני של צה”ל ובמערכות הלוחמה האלקטרונית שלו. הסורים היו מרוצים מאוד מתוצאות הצעד שביצעו בפתיחת המלחמה, שנועדו להביא להשתלטות סורית מהירה על כל שטח הגולן, עד נהר הירדן. יחידות סובייטיות סייעו לסורים בעת התקיפה לשבש את מכ”מי האויב, ובמיוחד של טילי “הוק”, באמצעות מטוס לוחמה אלקטרונית מדגם וכן מבסיסי לוחמה אלקטרונית קרקעיים, שהפעילו צוותים B12 אנטונוב סובייטים שפעלו באופן קבוע בסוריה. 3 התקיפה האווירית הפותחת מנקודת המבט המצרית המצרים הבינו כי הצלחת השלב הראשון של התקפתם, קרי צליחת תעלת סואץ, והשתלטותם על הגדה המזרחית שלה, תלויה בעיקר בשני גורמים. ראשית, ההפתעה, ושנית, צמצום תקיפות חיל האוויר הישראלי על הכוחות הצולחים ועל ראשי הגשר הראשונים שיוקמו בגדה המזרחית. האמצעי: אוויר, שקודמו לתעלה בסיום מלחמת ההתשה; ובעיקר -מערך טילי קרקע תקיפה אווירית נרחבת על יעדים בסיני. זו נועדה להביא לשיתוק בן מספר שעות של בסיסי חיל האוויר הישראלי שבחצי האי, מפקדותיו, בסיסי הלוחמה האלקטרונית שלו וגם יחידות הנ”מ, ובעיקר סוללות טילי ה”הוק”. כמו כן היא נועדה לפגוע בכוחות השריון של צה”ל בסיני, כך שלמצרים שיצלחו את התעלה יהיה חופש פעולה מרבי לבצע את משימותיהם בשעות הראשונות למלחמה. ריבוי המטרות לתקיפה, כולן בסיני, הביא להקצאת כוח גדול של חיל האוויר המצרי לביצוע המשימה. לקראת המבצע קיימו המצרים פעילות מודיעינית ענפה, בעיקר של גיחות צילום בשמי סיני. בנוסף הם קיבלו את הסובייטי שפעל במצרים 25 נתוני גיחות הצילום שביצעו מטוסי גף המיג .1972-1971 בשנים היעדים שנבחרו לא היו, בראייה מצרית, בעלי ערך אסטרטגי מבחינת ישראל, שכן כולם נמצאו בחזית סיני. הם היו בעיקר של חיל האוויר הישראלי - חמישה בסיסים אוויריים עיקריים, מפקדות של צה”ל וחיל האוויר בסיני, בסיסי מכ”מ ולוחמה אלקטרונית וכן עשרה אתרים בהם היו אוויר “הוק”, שהגנו על שלושה -פרושות, על פי המצרים, סוללות טילי קרקע משדות התעופה שנבחרו כמטרות ועל יעדים חשובים אחרים בסיני, דוגמת בסיס הלוחמה האלקטרונית וההאזנה באום חשיבה. כן נבחרו אתרים לוגיסטיים חשובים, במטרה להקשות על הגעת כוחות העתודה/המילואים לזירת הלחימה, כמה מוצבים בקו ברלב ועמדות של הארטילריה הישראלית ארוכת הטווח. היועצים הסובייטים העריכו, בשל הערכתם הגבוהה את יכולותיו של חיל 35%-30% האוויר הישראלי, כי אבידות המצרים בתקיפה הראשונה יהיו מכלל המטוסים שייקחו בה חלק, ועם התקיפה השנייה המתוכננת יגיעו . הסובייטים התנגדו לביצוע תקיפות בעומק ישראל, כי 45%-40%- ל העריכו שכל המטוסים שינסו לחדור לשטח ישראל ייורטו. באוקטובר כינס מפקד חיל האוויר המצרי 5 בשעות אחר הצהריים של חוסני מובארכ את בכירי חיל האוויר, קציני המפקדה ומפקדי החטיבות האוויריות, ומסר להם את מועד תחילת המלחמה – למחרת בצהריים. באוקטובר 6- ”. בבוקר ה 41 הצבא המצרי המשיך לעסוק בתרגיל “תחריר ביצעו המצרים טיסות אימונים רגילות ופעילות שגרתית במסגרת תוכנית ההונאה. ההחלטה לפתוח במלחמה נמסרה למפקדי הטייסות ולטייסים שעות מועטות לפני תחילתה. הם הגיבו בקריאות שמחה ו”אללה אכבר”. פסק הלכה מיוחד הוצא להפסקת צום הרמדאן עבור הטייסים, כדי שיהיו מרוכזים במשימתם ובשיא כושרם. המשימות היו לכאורה מוכרות לטייסים זה חודש ימים: הם אומנו להפציץ ולתקוף יעדים דומים, ואף ראו צילומי באוקטובר היה ברור להנהגה המצרית ולראשי הצבא שישראל 6- בצהרי ה לא חשה בכוונה המצרית להתקיף. כוחותיה התנהגו כרגיל, בעיקר בפעילות האווירית בסיני. בזמן המתוכנן ניתנה הפקודה לחיל האוויר להמריא לביצוע ההתקפה הפותחת - שידור מילת הקוד “צדאם” (כינויה של תוכנית זו, שפירושה בערבית “התנגשות”). מפקדי הטייסות והמבנים פתחו מעטפות סודיות סגורות, שנשלחו אליהם מבעוד מועד, שכללו את המפות ואת צילומי היעדים שאותם עמדו לתקוף. מפות התרגיל הוחלפו מיד בכל חדרי המבצעים שבבסיסי החיל במפות האמת. אחת מהנחות היסוד בתכנון המלחמה של שני הצבאות, שהסתייעו ביועצים סובייטים, היה לפגוע כבר בתחילתה ביכולתו של חיל האוויר הישראלי, ובכך לשלול מישראל את אחד מיתרונותיה הגדולים. כן נועד המהלך להוכיח את יכולות חילות האוויר שלהם, לאחר שיקומם, בעקבות המכה הקשה שספגו במלחמת ששת הימים חוסני מובארכ מפקד חיל האוויר המצרי אוויר של היעדים האמיתיים. כך שהתדריך שקיבלו לקראת התקיפה חזר על התדריכים שקיבלו באימוניהם. מטוסים ונועד 90- התקיפה תוכננה להתבצע במספר גלים. הראשון כלל כ להשמיד את סוללות ה”הוק”, בסיסי המכ”מ והמפקדות, “לסגור את עיני 90- ואוזני האויב, ואת ההגנה האווירית שלו”. הגל השני, גם הוא מנה כ מטוסים, נועד לשתק את שדות התעופה של חיל האוויר, בסיסי הלוחמה האלקטרונית, עמדות הארטילריה ארוכת הטווח ואת מוצב “בודפסט”. הגל מטוסי קרב, נועד לתגבר את שני הדרגים הראשונים 40- השלישי, שכלל כ בלחימה האווירית, במטרה למנוע התערבות של חיל האוויר הישראלי בביצוע התקיפות. זאת באמצעות מטוסי קרב, שייצרו מטריות הגנה באזורים שבהם צפויה הגעת מטוסי צה”ל.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=