36 2018 אוקטובר 82 גיליון הידיעות מהמערכת האיסופית אל גורמי המחקר, ותוך כמה זמן מופצות הידיעות וההערכות לדרג הצבאי והמדיני. בימים הקריטיים של ערב יום הכיפורים היינו עדים לפחות לשלושה באוקטובר, התקבלה בקשתו של 4- "חטאים" בשטח זה: חטא ראשון, ב המקור המיוחד להיפגש בדחיפות עם ראש המוסד, תוך שימוש במילת קוד מוסכמת ל"מלחמה". ראש המוסד אכן יצא מיד ללונדון, אולם, להוציא אותו ואת ראש אמ"ן, לא הופץ מידע ראשוני זה במערכת המודיעינית ולא הובא לידיעת הקברניטים. לו הייתה ידיעה זו, שמקורה במקור הבכיר והמוערך, מופצת מיד, אפשר והייתה מכריעה את הכף לטובת נקיטת צעדי שעות מוקדם יותר. 48 ביטחון באוקטובר התקבלה ידיעה ממקורות אמ"ן, שהתייחסה 5 חטא שני, בצוהרי סורית צפויה. קצין אמ"ן שקיבל את הידיעה ביקש להפיצה -למתקפה מצרית לגורמי המחקר ולקברניטים, כראוי לידיעה כה חשובה. ההפצה עוכבה בידי הדרג הממונה באמ"ן בנימוק של "מניעת פאניקה מיותרת קודם שיתקבל הדיווח של ראש 'המוסד'". החטא השלישי התבטא באובדן שעות קריטיות בין פגישת ראש המוסד עם המקור לבין הגעת ההתרעה לארץ. . יש חשיבות ראשונה במעלה הטלפון השבורהסוגייה השנייה היא סכנת לדיוק המוחלט בנוסח הדברים המתקבלים והמופצים. המתקפה המשולבת . הידיעה 14:00 של צבאות מצרים וסוריה נפתחה ביום הכיפורים בשעה שהופצה מפי המקור המיוחד, שהתריע על המתקפה הצפויה למחרת, -התייחסה בגרסה אחת למתקפה "לפנות ערב" ובשנייה למתקפה "ב ". איני יודע מה הייתה הגרסה המדויקת שמסר המקור בפגישתו עם 18:00 ראש "המוסד", כלום נקב בשעה מדויקת? האם ניסה ראש המוסד לבדוק עמו מהי? אין ספק שהמקור מסר שעה שגויה לגבי מועד המתקפה. האם נבע הדבר מאי ידיעה או שביקש להטעותנו במתכוון, ולחפות בכך על "בגידתו" במולדת המצרית? בלשכת ראש אמ"ן - בדחילו ורחימו בשש השנים שחלפו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הייתי מנותק כמעט לחלוטין ממידע מודיעיני. העדכונים שמהם נהניתי היו הידיעות בתקשורת היומית. זה מסביר את הפתעתי הגדולה משהגיעה למשרדי – משרד מתאם הפעולות בשטחים –לפני הצהריים של יום שישי, , הודעה על הכרזת מצב כוננות ג'. 1973 באוקטובר 5 ערב יום הכיפורים, מדובר במצב הכוננות הגבוה ביותר שידע צה"ל מאז מלחמת ששת הימים. שעה קלה לאחר מכן זומנתי לישיבת תדרוך על המצב, במשרדו של ראש אג"ם, האלוף ישראל טל. תא"ל אריה שלו, עוזר ראש אמן למחקר, תדרך את המוזמנים והציג את הערכת המודיעין. הוא דיווח על תמונת המצב בזירת הגולן ובחזית התעלה, וסיים את סקירתו בהערכת אמ"ן: "הסבירות למתקפה ערבית יזומה, בשלב זה, נמוכה ביותר". הערכתו האופטימית. תמונת המודיעין שהציג הוא -נדהמתי ממסקנתו עצמו בפנינו הצביעה, להערכתי, על סבירות מיידית וגבוהה ביותר ליוזמה משמעית: יש -סורית, ובשתי החזיתות. מסקנתי הייתה חד-התקפית מצרית להיערך ללא שהות לאיום. יצאתי לא שקט מן התדרוך. במקום לחזור למשרדי פניתי מיד ללשכת הרמטכ"ל, התפרצתי לחדר ושאלתי את אלעזר: "למה איננו מגייסים מיד מילואים?" דדו התחמק מתשובה ברורה. לדבריו, הוא לא רצה ליצור פאניקה ברחוב הישראלי, עם גיוס מילואים ערב היום הקדוש. נמתין, הוא קבע, עד למחרת החג, ואז נקבל החלטה חדשה. דדו לא אמר לי זאת, אולם בדיעבד הנחתי שהיה מודע לפגישה הצפויה בלונדון של זמיר, ראש "המוסד", עם "המלאך", והמתין אף הוא לדיווח קודם שיקבל החלטה חפוזה. ביוזמתי, אגב, השתכנע והורה לקיים תורנות בתחנת "גלי צה"ל", לקראת אפשרות שיהיה צורך להפעיל את התחנה ביום החג. למן היום שלמחרת, משפרצה המלחמה, שאלתי את עצמי שוב ושוב, כיצד ידעתי, הרחוק מעבודת המחקר ומהערכת המודיעין, כי אנו עומדים על סף מתקפה ערבית ודאית בשתי החזיתות; זאת בעוד מערך אמ"ן, עם עשרות חוקריו הבכירים, קובע "סבירות נמוכה למלחמה". שאלה זו הטרידה אותי משנכנסתי, כעבור שישה חודשים, ללשכת ראש אמ"ן. עד מהרה מצאתי הסבר, שאני מגדירו כסינדרום "בגדי המלך החדשים". בסיפורו היפה והחכם של הנס כריסטיאן אנדרסן מוצג מלך, שגאוותנותו הובילה אותו לשכור במחיר מופקע צמד חייטים. אלה הבטיחו לו מלבושי פאר – אך טיפשים ונחותים לא יוכלו לראותם. המלך, שלא רצה להודות שהוא לא רואה את התלבושת, צעד עירום בראש חוצות. בעוד אלפי תושבי העיר, שלא רצו להיתפס אף הם כנחותים, מריעים ומתפעלים מבגדיו המפוארים, ילד קטן שצפה במחזה עם הוריו צעק בקול: "ראו, המלך הוא עירום!". מה אפשר לילד הקטן, מה היה יתרונו אל מול הציבור הרחב של תושבי העיר? והתשובה ברורה – הילד לא ידע את סיפור ההונאה של שני הנוכלים. הוא ביטא בפשטות ובתמימות את מראה עיניו. , לאחר התדרוך בלשכת ראש אג"ם, דימיתי אנוכי 1973 באוקטובר 5- ב הרמטכ"ל דדו וראש הממשלה גולדה מאיר. לא רצה ליצור פאניקה בגיוס בחג יצאתי לא שקט מן התדרוך. במקום לחזור למשרדי פניתי מיד ללשכת הרמטכ"ל, התפרצתי לחדר ושאלתי את אלעזר: "למה איננו מגייסים מיד מילואים?" דדו התחמק מתשובה ברורה. לדבריו, הוא לא רצה ליצור פאניקה ברחוב הישראלי, עם גיוס מילואים ערב היום הקדוש. נמתין, הוא קבע, עד למחרת החג, ואז נקבל החלטה חדשה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=