22 2018 אוקטובר 82 גיליון בעיני הישראלי הממוצע, העולם מחולק פחות או יותר בין שונאי ישראל הרוצים בהשמדתה, בעיקר מהעולם הערבי, לבין קומץ ידידים, שארה"ב היא כנראה האמינה והוותיקה שבהם. אלא שתפיסת העולם הזו פשטנית ולא תמיד מדויקת. ארה"ב איננה גוף אחד, אלא אומה ענקית של מאות מיליונים. גם מוסדותיה אינם תמיד זהים ביחסם למדינת ישראל, כפי שלימדו מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות. סוכנות , היא CIA- הביון המרכזית, ה דוגמה לגוף ממלכתי אמריקאי שיחסו למדינת ישראל השתנה לא פעם, בעיקר לאור עמדתם האישית של ראשיו. ספרו הביוגרפי של קאי בירד, “המרגל הטוב: חייו ומותו של רוברט איימס”, המנוח רוברט (בוב) קלייטון איימס, הוא יצירה מרתקת CIA- על סוכן ה החושפת לעין הישראלית עולם זר ולא מוכר של פעילות מודיעינית מזרח תיכונית, מנקודת מבטו של הדוד סם. מנקודת מבט זו, מושגים כמו “ידידות” או “ערכים משותפים” נשמעים במידה רבה ארכאיים ולא רלבנטיים. שם המשחק הוא אינטרסים. בוב איימס “מבזבז זמן” , התעניין עוד בתקופת שירותו הצבאי בשפה הערבית 1934 איימס יליד ובתרבות הערבית. במהלך שירותו הצבאי הוא הוצב ביחידת האזנה של המודיעין האמריקאי בקאגנו, אזור הררי באריתריאה. במהלך שירותו החל הצטרף 1960- ללמוד ערבית בכוחות עצמו. הוא שב לארה”ב והתחתן, וב לשורות סוכנות הביון המרכזית. לאחר קורס של שנה והשלמות אקדמיות, נשלח איימס עם משפחתו לתפקידו הראשון בדהראן שבערב הסעודית כקצין איסוף, המכונה בעגה המודיעינית הארגונית של סוכנות הביון מבצעים”. המרכזית “קצין ,70- וה 60- קציני מבצעים פעלו בשירות הסוכנות בשנות ה 2,500-יותר מ ומעולם לא עלה מספרם של אלה מביניהם שדיברו ערבית ברמה סבירה 1.13-12 בכל תקופה נתונה על מעטים הם סוכני הארגון בשנות החמישים שדיברו בכלל ערבית, וגם הם למדו אותה בילדותם במדינות ערב או כבניהם 2 של מיסיונרים אמריקאיים. מפקדים בכירים בסוכנות סברו שאין כל צורך ללמוד שפות “ממילא כל מי שיהיה זרות, כי שווה משהו בתור סוכן, יהיה חייב לדבר באנגלית. לכן, יהיה כל לימוד של שפה על ידי קצין 3.מבצעים יהיה 'בזבוז זמן'״ בוב איימס היה שונה לגמרי. במהלך השנים שהה הוא עם משפחתו בסעודיה, בעדן, מושבה 60- שהייתה בשנות ה בריטית. היא קיבלה את עצמאותה לאחר מלחמת טרור בבריטים. בהמשך שהתה המשפחה גם בביירות. ניסיון זה הקנה לאיימס ידע רב בנוגע לשפה, להיסטוריה, לדת ולתרבות הערבית. הידע הזה לא היה ידע אינטלקטואלי בלבד, שאמור היה להפוך אותו למרגל טוב יותר, אלא ידע שחלחל לרמת הזדהות עמוקה עם השקפת העולם הערבית בכלל, ועם הפלסטינים בפרט. האמירה שאיימס רק “אהד” את העניין הפלסטיני, סבור מחבר הביוגרפיה, תהיה במידה רבה הערכת חסר. איימס הזדהה עמם עמוקות ואף העריץ את חברו הטוב ביותר בשורות ” ושהיה אחראי על 17 אש”ף, עלי חסן סלאמה, האיש שעמד בראש “כוח 4 הטבח במינכן. השקפת העולם הזו הביאה אותו כמעט תמיד להתנגדות לעמדה הרשמית משמעי. כך, -של ישראל. זאת, על אף שיחסו ליהודים ולישראל היה דו בירושלים, כתב הוא לאשתו אחרי שפגש 70- כשביקר בתחילת שנות ה הולך עם התחושה בערב שבת מתפלים יהודיים בדרכם לכותל כי הוא “ כי אסור יהיה למנוע מהאנשים האלו את הזכות לגישה ותפילה בכותל, היחס הזה לזכויות 5.”ללא כל קשר לפתרון הפוליטי שיושג בסופו של דבר התפילה של יהודים כ”בני חסות” כפי שמתיר להם לעיתים האיסלם, אך לא כבעלי זכות לאומית, תאם במידה רבה את השקפת העולם הערבית שהכיר איימס היטב. הסכסוך הישראלי -פלסטיני :CIA מנקודת המבט של השם המשחק הוא אינטרסים המנוח רוברט (בוב) קלייטון איימס, חושף לעין הישראלית CIA הספר* על סוכן ה - את הפעילות המודיעינית המזרח תיכונית דרך עיניו של הדוד סם עו"ד, היסטוריון צבאי | קובי סגל רוברט איימס. מעגל חייו הגיע לסופו הטרגי בפיצוץ מכונית תופת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=