15 חשוון תשע״ט 82 גיליון לאחר שלמד את הבעיות, התגבשה תוכניתו לכבוש את עזה באיגוף, רק לאחר כיבוש באר שבע. לתוכנית ההתקפית שבנה, שכללה כיבוש של מתחם באר שבע ולאחר מכן הסגת כוחות האויב לחוף עזה, נלוותה תוכנית הונאה מקיפה. זו נועדה להונות את האויב באשר לכוונה האמיתית: להציג את מערך עזה כיעד הראשון והעיקרי להבקעה, ולאפשר את כיבוש באר שבע בהפתעה, כדי למנוע את תגבור הכוחות ולהבטיח את מקורות המים באזור. המודיעין של מפקדת חיל המשלוח, שבראש מודיעין השדה שלו עמד קולונל ריצ’ארד מיינרצהאגן, הפעיל תוכנית הונאה, שהתבססה על העברת מסר שהיה צריך להיקלט במערך המודיעין הטורקי. עיקר המאמץ יועד להביא להערכה מוטעית של המודיעין הטורקי, שנעזר בקפטיין שילר הגרמני, באשר למיקום ולעיתוי המתקפה המתוכננת. המסר הועבר באמצעות מברקים מוצפנים וכוזבים ובאמצעות “מסמכי שלל”, ש”נפלו” במכוון לידי המודיעין הטורקי. מערכת ההונאה המשיכה לפעול גם בשלבי ביצוע ההתקפה. באוקטובר החל הקרב לכיבוש באר שבע. משזה הושלם, פונתה בשחר 31- ב 6- בנובמבר גם עזה, ונפתח קו ההתקדמות לתוך ארץ ישראל. כבר ב 7- ה בנובמבר החל המרדף, ולאחר כיבושה עלו הכוחות הבריטיים מזרחה להרי יהודה לכיבוש ירושלים. התנועה צפונה הפכה למרדף, שהיה ניצול ההצלחה של התמוטטות הטורקים. הגיסות הבריטיים פעלו במהירות, שלא אפשרה בדצמבר, לאחר שלושה ימי קרבות במבואות 11- הפעלת תוכנית הונאה. ב ירושלים ונסיגת הכוחות הטורקיים, נכנס גנרל אלנבי לתוך ירושלים. צליחת בגזרה זו. 1917- בדצמבר הייתה הפעולה הבריטית האחרונה ב 20- הירקון ב הוצאתה המוחלטת של טורקיה מהמלחמה חייבה המשך ההתקדמות בארץ ישראל. אולם, זו לא יכולה הייתה להתבצע, על פי אלנבי, לפני התאוששות החלה מפקדתו של אלנבי לגבש 1918 כוחותיו והתארגנותם מחדש. בינואר את תוכנית האב להמשך כיבוש ארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון. גם אליה חברה תוכנית הונאה בסיסית, שהפכה מאוחר יותר לתוכנית מפורטת שליוותה את כל שלבי ההכנה והביצוע. מטרתה הייתה להסתיר את כוונתו של אלנבי לפרוץ במאמץ עיקרי בגזרה המערבית, ולרתק מירב כוחות טורקיים לגזרה המזרחית. נכבש דרום בקעת הירדן המערבית, ובתחילת מרץ – חלקה 1918 בפברואר המרכזי של הבקעה. הכיבושים הללו ותפיסת גשרי הירדן אפשרו יציאה לפשיטות מעבר לקווי הטורקים בעבר הירדן ובאזור רבת עמון. במרץ פתח אלנבי במבצע בעבר הירדן, הראשון מבין שני המבצעים 26- ב החשובים בתקופה זו, של הפוגה יחסית בין כיבוש ירושלים לבין המתקפה הסופית. האומנם היו אלה רק פשיטות, כהגדרת אלנבי, או שמא היו מבצעי פתיחה כושלים למתקפה רחבה הרבה יותר בעבר הירדן - מתוך כוונה להגיע במהירות לצומת מסילת הברזל ולצומת הדרכים בדרעא? אם אכן היו המבצעים בגדר פשיטות, הרי ששירתו, כמאמץ הונאה, את התוכנית לכיבוש סופי של האזור, שהוכנה בקפידה. הם ריתקו את תשומת הלב של הטורקים לאגף המזרחי בעוד המאמץ העיקרי הבריטי תוכנן לגזרת החוף. ההונאה במהלך ההתקפה הסופית בזירה העולמית הייתה השפעה ישירה על זירת ארץ 1918 למאורעות ישראל. חיל המשלוח של אלנבי צריך היה להמשיך את שרשרת הניצחונות של בעלות הברית, שעמדו לסיים את מלחמת העולם. התייצב קו החזית בארץ ישראל, מחוף הים התיכון מצפון 1918 במהלך לארסוף, דרך השרון והרי השומרון, מזרחה לעבר ואדי עוג’ה והירדן מצפון בפיקוד המצביא F ליריחו. הכוח הטורקי פרס בחזית זו קבוצת ארמיות הגרמני לימאן פון סאנדרס, שישב בנצרת. הכוח מנה שלוש ארמיות: מפת מהלכי המלחמה העיקריים בכיבוש ארץ ישראל מפה טורקית גרמנית של קווי ההתבצרות במערב השרון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=