46 | 2018 | ינואר | 80 גיליון | שנים (!). בפנתיאון צה"ל רשומה 9 אלוף אהרון יריב היה ראש אמ"ן במשך לזכותו התשתית המודיעינית הפנומנאלית של מלחמת ששת הימים, שהביאה לישראל את הניצחון הנחרץ ביותר בתולדותיה. עם זאת, היה זה כי "בשנה זו לא תפרוץ 1967 העריך בראשית -אהרל'ה יריב עצמו, שהתנבא מלחמה". את לקח מקסם השווא החמקמק של המציאות במזרח התיכון ביוני. הוא גם הפנים אותו. 6- למד יריב כבר בבוקר ה על כן, לאחר מספר חודשים, כששאל אותו חיים בר לב, מחליפו של יצחק רבין כרמטכ"ל, מה לדעתו צופן העתיד, ענה: "אינני יודע". בר לב חייך ושאל: "אתה ראש אמ"ן שלי. אם אינך יודע, למה אני צריך אותך?" ענה יריב, גם כן בחיוך: "גם את זה אני לא יודע...". אלוף אורי שגיא, גם הוא ראש אמ"ן בולט לשעבר, נהג לספר את הסיפור הזה בפורומים שונים של חיל המודיעין. כוונתו הייתה להדגים את השבריריות הגלומה בניבוי העתיד באזור, במיוחד בתקופות של לחימה. שגיא, שצמח בגולני עד תפקיד מח"ט, הוסיף בחיוך שבשעתו קמ"ן חדש בחטיבה נמדד לפי אורך הזמן שלקח לו להגיד "אני לא יודע". ככל שהזמן היה קצר יותר – כך נחשב קמ"ן טוב יותר. משה דיין היה זהיר עוד יותר. בהיותו רמטכ"ל ושר ביטחון נהג להביע אי נחת מחויכת כל אימת ששאלו אותו את השאלה היהודית הקלאסית: "מה יהיה הסוף?". מספרים שהיה עונה לשואל: "אל תשאלו אותי מה יהיה הסוף, אלא מה יהיה? ואז אענה לכם. אם לא אצדק בתשובתי, שובו אלי למחרת ואסביר לכם היכן טעיתי...". ואכן, הניסיון להביט קדימה אל ערפילי העתיד, במיוחד לאחר הקרב, מסוכן. ,)1983-1892 ליידי רבקה ווסט ( עיתונאית וסופרת בריטית שנונה ומוערכת מאוד גם על ידי גנרלים, כתבה בספרה "הקנה החושב": "לפני המלחמה, נראה המדע הצבאי כמדע לכל דבר, בדומה לאסטרונומיה. לאחר המלחמה הוא דומה יותר לאסטרולוגיה". מה שניתן לחזות האם באמת לא ניתן לחזות, בצורה מקצועית, את מהלכיה של המלחמה, ובמיוחד את אופן סיומה? מומחים צבאיים אירופיים, ובראשם סר באזיל הארט, גדול האסטרטגים של -לידל , טענו שיש אלמנטים 20- המאה ה במלחמה הניתנים לחיזוי. בספרו "מחשבות על המלחמה" כותב הארט: "לא יהיה זה נכון לומר, שאין כל אפשרות לחזות את כיוון-לידל התפתחותה של מלחמה". לדבריו, יש כמה תנאים שאם יתמלאו על ידי צבא כלשהו, ניתן יהיה להניח כי הוא עתיד להצליח בקרב. שני תנאים כאלה הם, למשל: מקוריות ואימוץ טכניקות וטכנולוגיות חדשות. בספרו הוא כותב: "צבא שיזדרז לקלוט רעיונות חדשים בעתות שלום ויחיל אותם על שיטותיו הטקטיות, הוא צבא שייכנס לכל מלחמה עתידית כשיתרון גדול לצדו, הן בחומר והן ברוח". אבל, דומה כי המקרה של ישראל מול אויביה, הוא אחר. מבחינתם של מדינת ישראל וצה"ל, גם אם לא נקלטו בשניהם אותם "רעיונות חדשים בעת שלום", הרי לא בא בחשבון שום פתרון עתידי ללחימה – לבד מן הניצחון, גם אחוזים. 100 אם בטווח הארוך, וגם אם איננו ניצחון של ומהו "ניצחון"? השאלה כבדה וכבר נחלקו בה חכמי התלמוד. במרכז המחלוקת בין רבי שמעון לרבי יהודה עמד הפירוש הנכון לפסוק "...והשבתתי כל חיה רעה מהארץ". רבי יהודה טען: "השבתתי", פירושו השמדה מלאה. רבי שמעון טען: "השבתתי", פירושה נטרול החיה רעה והפיכתה לבלתי מסוכנת. המחלוקת הזאת היא מחלוקת יסודית והיא טרייה ורלבנטית היום כמו עכשווי היא מסתכמת בשאלה: איזה סוג - שנה. בהקשר המיידי 1,800 לפני ניצחון רוצה ישראל על החיה רעה ששמה חיזבאללה? האם ניצחון שיסתיים בהשמדתה הפיזית המלאה? או שמא ניצחון שבסופו החיזבאללה רק ינוטרל מעוצמתו והשפעתו? את הדילמה הזאת ניסח יפה אחד מפרשני עיתון "הארץ" בטור המערכת. הוא כתב: "האם רצוננו לכרות את ידי החיזבאללה, או רק לשים עליהן אזיקים ולאבד את המפתח"? מבחינת כותב שורות אלו, השאלה הזאת טריוויאלית. היא מזכירה לו את המערכון של הגשש, שבו שואל פולי את גברי השיפוצניק איך הוא רוצה לקבל את התשלום. תשובתו של השיפוצניק – " בכסף!". אז אם אשאל מה עדיף, ריסוק או ריסון – אומר כי בעיניי השיטה איננה חשובה. העיקר שייווצר ניצחון תודעתי, שייראה גם בעין בלתי מזוינת. בשום אופן לא הניצחון שהציע הנרי קיסינג'ר,שר החוץ אמריקאי הממולח לנשיא-היהודי ניקסון, כשארה"ב מצאה עצמה שקועה עד צוואר וללא מוצא בביצת וייטנאם. קיסינג'ר אמר אז: "הבה ונכריז שניצחנו, ונסתלק!". מה יהיה? | יוסף ארגמן דעה אישית שאלת היכולת לחזות בצורה מקצועית את מהלכיה של המלחמה, ובמיוחד את אופן סיומה, הטרידה את גדולי האסטרטגים. ראשי אמ"ן אהרון יריב ואורי שגיא ושר הביטחון משה דיין אימצו לא פעם תשובה מחויכת כשנשאלו על העתיד, ועיקרה: "איני יודע". לכך נלווית שאלה נוספת: ניצחון מהו? הנרי קיסינג'ר (משמאל) וריצ'רד ניקסון. כשארה"ב מצאה עצמה שקועה עד צוואר בביצת וייטנאם הציע קיסינג'ר לנשיא: "הבה ונכריז שניצחנו, ונסתלק!"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=