9 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | ברה"מ. לחלקם נערכו משפטי ראווה והם הוצאו להורג. המתרחש בבריה"מ היה ידוע לאורלוב: אנשי צבא סובייטים בכירים ששירתו בספרד נדרשו לחזור למוסקבה, נעצרו והוצאו להורג; ידידו הקרוב, ראש מודיעין החוץ אברהם סלוצקי, מת מוות מסתורי מ"התקף לב" והחשד היה כי הורעל. גם בן דודו וידידו של אורלוב, זינובי כצנלסון, שהיה סגן ראש הנ.ק.וו.ד. באוקראינה, הוצא להורג. אורלוב הבין שגם תורו יגיע, ואכן, היו לו סימנים מקדימים שחייבו אותו קיבל מברק ממוסקבה שבו נאמר כי 1937 לזהירות יתר. כבר באוגוסט למטה הנ.ק.וו.ד. נודע ששירות המודיעין של פרנקו מתכנן לחטוף אותו מאבטחים שידאגו 12 בסיוע גרמני. לכן, נכתב, המטה עומד לשגר אליו לביטחונו האישי. אורלוב היה משוכנע כי משימתם של מאבטחים אלה הייתה לחסלו ולא להגן עליו. הוא הודיע למוסקבה כי אינו זקוק למאבטחים שעות ביממה. מיד לאחר מכן הוא ארגן לעצמו 24 כיון שמשרדו מאובטח משמר אישי של עשרה לוחמים גרמנים, מאנשי הבריגדות הבינלאומיות. המאבטחים הרוסים לא הגיעו. ,)Bolodin הגיע לספרד איש נ.ק.וו.ד. בכיר בשם בולודין ( 1938 בתחילת ידיד אישי של ראש הנ.ק.וו.ד. ייז'וב. בולודין פעל בספרד שלא בכפיפות לאורלוב. צפנו האישי של בולודין, בשם סורוקין, סיפר לצפנו האישי של ) כי בולודין הגיע לספרד לביצוע Stepanov אורלוב, גריגורי סטפנוב( משימה מיוחדת. סורוקין התעניין אצל סטפנוב אודות אשתו ובתו של אורלוב - מעשיהן, מגוריהן אמצעי האבטחה סביבן וזהותם הלאומית של מאבטחיהן. סטפנוב סיפר את הדברים לאורלוב וזה הוכה בתדהמה: הוא הבין מהדברים כי הנ.ק.וו.ד. מתכנן לחטוף את אשתו ובתו כדי לאלץ אותו לחזור לברה"מ כשייקרא לשם, וכי זו משימתו המיוחדת של בולודין. אורלוב גם הכין את עצמו ואת בנות משפחתו למצב שבו יידרש לשוב למוסקבה. הוא ואשתו החליטו מראש שאם תתקבל דרישה כזו – הם לא קיבל אורלוב מברק מהמרכז, 1938 ביולי 9- יחזרו ויעברו למערב. ואכן, ב ביולי לנמל אנטוורפן בבלגיה, שם תעגון 14- שבו נאמר כי עליו להגיע ב הספינה הסובייטית "סוויר"; על סיפונה ימתין לו "אדם מוכר" שידון עמו בנושאים חשובים מאוד. הוא הונחה להתייצב בשגרירות הסובייטית בפריז, משם יוסע ברכב דיפלומטי בליווי הקונסול הכללי לאנטוורפן. הקונסול הכללי היה מוכר לאורלוב כקצין נ.ק.וו.ד. והיה ברור לו כי מדובר במלכודת, וכי ברגע שידרוך על סיפון האונייה הוא ייעצר ויובא למוסקבה, שם יישפט ויוצא להורג. כדי שלא לעורר חשד, אישר אורלוב למרכז את בואו, כפי שנדרש. מכאן החל בביצוע תוכנית המילוט שלו ושל משפחתו. בשלב ראשון הוא הוציא את אשתו ובתו מספרד אל מעבר לגבול הצרפתי, שם אלף דולר מהקופה 60- שוכנו במקום סתר. הוא נטל מסמכים מן הכספת ו ביולי הגיע עם משפחתו לפריז, 13- המבצעית שלו ועבר את הגבול לצרפת. ב שם פנו לשגרירות ארה"ב וביקשו לשוחח עם השגריר. באותו יום נחוג יום הבסטיליה בצרפת והשגריר האמריקאי לא נמצא במקום. בעצת אשתו הם פנו לשגרירות קנדה, שם התקבלו על ידי הקונסול הכללי, ששימש בעבר ראש שירות ההגירה הקנדי. אורלוב הציג בפניו דרכונים דיפלומטים סובייטיים וביקש לקבל אשרות תייר. לאור היעדר יחסים דיפלומטיים בין קנדה לברה"מ התייחס אליהם הקונסול באופן מאוד חיובי, העניק להם אשרות תייר לחודשיים וצייד אותם במכתב המלצה לשירות ההגירה הקנדי. באותו היום הפליג אורלוב עם משפחתו מנמל שרבורג למונטריאול, קנדה. הסכם חריג ובלתי כתוב בין עריק לממוניו , עם הגיע האונייה לנמל הראשון בקנדה, נמל קוויבק, 1938 ביולי 21- ב החליט אורלוב לרדת שם ולא בנמל מונטריאול. הוא ידע כי המודיעין הסובייטי כבר הבין שהוא ומשפחתו ערקו וייתכן שכבר הצליחו לברר באיזו אונייה עזב את צרפת ויהיו מי שימתינו לו בנמל היעד במונטריאול. מקוויבק המשיך ברכבת למונטריאול. כוונתו הייתה להישאר זמן קצר בקנדה ולעבור משם לארה"ב. הוא ידע כי הנ.ק.וו.ד. יתחיל במצוד עולמי אחריו במטרה לחסלו וגם ידע כי אמו וחמותו, שנשארו בברה"מ, עלולות להיפגע. כדי למנוע זאת כתב שני מכתבים: אחד לסטאלין והשני לראש הנ.ק.וו.ד. ניקולאי ייז'וב. בשני המכתבים הוא כתב כי אינו בוגד ואין לו כל כוונה לבגוד בברה"מ גם בעתיד. הוא ציין כי זימונו לפגישה על סיפון האונייה הסובייטית היה בעיניו מלכודת כדי להביאו למוסקבה ולהוציאו להורג, ולכן החליט לא לחזור. הוא הזהיר במכתביו שלא לנקום בשתי נשים מבוגרות, אמו וחמותו, ולא לערוך אחריו מצוד כדי לחסלו, אחרת יפרסם את כל מה שידוע לו על המבצעים החשאיים של הנ.ק.וו.ד. במערב אירופה, שבחלקם השתתף; וכן רשימה של חיסולים וחטיפות שביצע הנ.ק.וו.ד. ושמות של סוכנים סובייטיים במערב. אם הנ.ק.וו.ד. יניח לו ולבני משפחתו, כולל אמו וחמותו, הבטיח אורלוב שלא יסגיר את סודותיו. אורלוב ידע כי הוא משחק משחק מסוכן, אולם לא הייתה בידיו ברירה אחרת אם רצה להציל את חייו ואת חיי בני משפחתו. את המכתבים שהכין לא היה יכול לשגר בדואר, ולכן בחר בשליח - נתן .1932 ), בן דודו, שפגש בעת ביקורו בארה"ב בשנת Koornick קורניק ( הוא ביקש מקורניק להגיע אליו למונטריאול, שם סיפר לו שהוא מצוי בבעיות קשות עם הממשלה הסובייטית וביקש ממנו לצאת לפריז ולמסור בשגרירות הסובייטית שתי מעטפות. קורניק הסכים לשליחות. אורלוב הפקיד בידיו את המכתבים ותדרך אותו באשר לביצוע המשימה: עם הגיעו לפריז היה עליו לקחת מונית לשגרירות הסובייטית אך לא לשחרר את המונית; עליו להיכנס ללובי של השגרירות, להניח על הדלפק את שתי המעטפות ולעזוב מיד במונית שממתינה לו. לאחר מכן, תודרך קורניק, עליו להגיע לסניף הדואר המרכזי בפריז ולשלוח משם מכתב נוסף, שאורלוב הכין ). אורלוב, שהכיר Surits מראש, לשגריר הסובייטי בצרפת, יעקב סוריטס ( אישית את השגריר, כתב לו כי בשגרירות נמצאים שני מכתבים שכתב, אחד לסטאלין והשני לייז'וב. הוא ביקש ממנו להודיע למוסקבה על הימצאותם. בכך לא תמו המטלות שהוטלו על קורניק. המשימה הבאה שהטיל עליו אורלוב הייתה להגיע לבניין המברקה בפריז ולשלוח משם מברק, שתוכנו הוכן מראש. המברק יועד למרכז נ.ק.וו.ד. במוסקבה ונאמר בו כי שני " (כינויו המבצעי בארגון) נמסרו לשגרירות SHVED מכתבים מאת " הסובייטית בפריז. לאחר מכן אמור היה קורניק לעזוב את צרפת. הוא ביצע ללא דופי את כל המשימות שאורלוב הטיל עליו. נראה היה כי אורלוב קיווה כי הפעולות הללו, שבוצעו בצרפת, יביאו את הנ.ק.וו.ד. למסקנה המוטעית כי הוא מסתתר בצרפת. עם זאת, זהירותו הייתה כה רבה עד שכשחזר בן דודו קורניק למונטריאול, כדי להיפגש עם אורלוב ולדווח לו, הוא כבר לא מצא אותו במקום. על פי גנרל הנ.ק.וו.ד. פבל סודופלטוב, היעלמותו של אורלוב "שיגעה" את הנהגת הארגון ואת סטאלין אישית. זמן קצר לאחר מכן קיבל סודופלטוב ), ראש הארגון, להתחיל במצוד אחריו. אולם, Beria הוראה מבריה ( נעצר אנדרה נין על ידי 1937 ביוני אורלוב ואנשיו. אורלוב חקר אותו אישית והאשים אותו כי הוא פועל בשירות פרנקו. נין הכחיש את ההאשמות ומכיוון שלא הייתה אפשרות להעמידו לדין, הוחלט במוסקבה לחסלו. אורלוב דאג לבצע את ההוראה ועקבותיו של נין נעלמו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=