59 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | שנות מלחמה: "הטכנולוגיה אינה יכולה להחליף את 13 - לקחים מ הבקיאות בהיסטוריה, תרבות ושפה" אופרטיבי. -הטקטי בתווך נשמעו קולות חלושים יחסית שהצביעו גם על הבעיה שבצמצום ההיכרות העמוקה עם מושאי המחקר ובאובדן "הכלים המסורתיים". במסגרת זאת, בולטים מחקרים שכתבו אנשי מודיעין אמריקאיים, בעקבות מה שנתפס בעיניהם ככישלונות שנבעו מחוסר היכרות מספקת עם תרבויות אחרות, בפרט מזרח תיכוניות. פרק ותיק ולא מספיק נלמד בישראל קשור .)1979 להערכות המודיעין האמריקאי ערב המהפכה האסלאמית באיראן ( , שהייתה בעלת נוכחות עמוקה באיראן וקשרים הדוקים עם CIA- סוכנות ה צמרת השלטון בטהראן, כשלה בזיהוי המציאות המתהווה במדינה ובניתוח כיווני השינוי. כך, נטו חוקרי הסוכנות להערכת יתר של עוצמת שלטון השאה, ולתפיסת המחנה האסלאמי בהנהגת ח'ומיני כגורם שולי במחנה האופוזיציה. תחקירים מאוחרים הצביעו על שורשי ההערכות הלקויות, ובראשם מיעוט מפגשים עם גורמים איראנים; היעדר מומחי תוכן לנושא האיראני; עניין ועיסוק מוגבלים בכתבים של מנהיגי האופוזיציה, ובראשם ח'ומיני; והסתמכות רבה מדי על מודלים תיאורטיים כמפתח לניתוח המציאות. כל אלה היו בסיס להצגת תמונת מצב והערכה שגויים בפני .7 מקבלי ההחלטות בוושינגטון לקחים עכשוויים יותר עוסקים בטראומות האמריקאיות המרכזיות של שני וחוסר ההצלחה במערכות 2001 בספטמבר 11 העשורים האחרונים: פיגועי שנוהלו בעיראק ובאפגניסטן במטרה לכונן בהן "סדר חדש". בהקשר הזה קבוצת חוקרים ששירתו ברובם בגופי 2014- בולט מחקר שפרסמה ב 13- ביטחון בארה"ב. כותרתו: "שיפור המומחיות האסטרטגית: לקחים מ "הטכנולוגיה שנות מלחמה". אחת הקביעות הבולטות במחקר היא כי לא יכולה להחליף הבקיאות בהיסטוריה, בתרבות ובשפה, בשל אופייה . הניתוח גילם ביקורת נגד האנושי והלא יציב מטבעה של המלחמה" ) שקבעה כי שליטה בטכנולוגיה RMA תפיסת "המהפכה בענייני צבא" ( מודרנית ועליונות במידע עשויות להעניק יכולת הכרעה מהירה ומובהקת במערכות הצבאיות, וזאת בהסתמך על התקדים האמריקאי במלחמת המפרץ הראשונה. ההישענות על תפיסה זאת במקרים המורכבים של עיראק ושל אפגניסטן הוכיחה עצמה ככישלון חרוץ. הסתפקות בעליונות טכנולוגית, אך לצדה בורות במרחב התרבותי שבו הופעל הכוח הצבאי, גרמו לדברי החוקרים לכישלון במימוש היעדים האסטרטגיים. מאוחר מדי הבינו האמריקאים כי לצורך שיפור הסיכוי לקידום יעדיהם, עליהם להעמיק בהבנת המערכות הפוליטיות והחברתיות המורכבות ובהכרת התרבות בשתי המדינות, וכן לקדם מהלכים במישור האזרחי למול האוכלוסיות .8 המקומיות השיח הישראלי לגבי צמצום הבנות העומק מוגבל בהשוואה לזה שמקיימים בנושא גופי המודיעין האמריקאים. השיח בישראל משקף נכונה הכרה ולפיה יש בעיה ביכולת המודיעין להתמודד עם אתגרי העת הנוכחית. במסגרת זאת, מזוהה במדויק הקושי של המודיעין לתת מענה למול תזזיתיות תכופה בדיוקנו של המזרח התיכון, ולמול הדומיננטיות של הציבורים ושל מרחבי הרשת. המענה המוצע ממוקד ב"כלים החדשים", ללא אזכור כמעט של הצורך בהעמקת ההבנה לגבי עולמו של "האחר". במסגרת זאת בולטות הקריאות (הנכונות כל אחת שלעצמה) - לגיבוש מבנה רשתי ושטוח למערכת המודיעין, לפיתוח השיח הפנימי בתוך גופי המודיעין, להעמקת ההיכרות והשימוש עם עולם הרשתות, וכן להסבת שיטות האיסוף והניתוח הכמותיים שפותחו בעיקר לצורך מעקב אחר אובייקטים צבאיים גם ליעדים .9 "רכים" דוגמת התנהלות ציבור , "המחקר המודיעיני - בירור המציאות 10 חיבורו המעמיק של איתי ברון ), משקף במידה רבה את יסודות המשבר, 2015 בעידן של תמורות ושינויים" ( ולפרקים גם את ההתעלמות ממנו. החיבור חותר לתאר את הבעיות המלוות את המודיעין בהתמודדותו עם האתגרים העכשוויים, ולהעלות הצעות למענה אפשרי עבורן. בין הליקויים שבהם ברון דן בולטים "כשל הדמיון" הנטועה 1973 ו"הדבקות בקונספציה" (המורשת החשובה של אוקטובר עמוק בתודעת ובהוויית המודיעין הישראלי), ובין הפתרונות האפשריים מנותחות שיטות כגון "הסרטה לאחור", "אפשרויות מתחרות", "חוכמת המונים", ו"צוותים אדומים". זאת, לצד הרחבת העיסוק ב"ביג דאטא", בין היתר כמענה לצורך להבין את הציבור, שלו משקל גובר בעיצוב המציאות. עם זאת, המחקר נעדר עיסוק בצורך לשפר או לחזק את הבנות העומק אודות "הצד השני". כך, בעוד המחקר תורם רבות לשכלול שיטות העבודה לוגי, הוא מתעלם מיסוד -של חוקר המודיעין, תוך מיקוד בממד האנליטי שבלעדיו המאמצים האלה ישאו אפקטיביות נמוכה או היעדר דיוק. העצות החשובות המובאות בחיבור חיוניות בתור תוספת להבנות העומק, לא כחלופה להן. כלל היבטי משבר המודיעין, ובראשם כמובן צמצום הבנות העומק, עלולים להביא לאבדן רלבנטיות של גופי ההערכה המודיעיניים, ובפרט אלה העוסקים בממד האסטרטגי ופועלים מכוח מעמד של "מעריך לאומי". בעולם הנוכחי, "השטוח והרשתי", החשיבה האסטרטגית היא נחלת הכל (בעיקר הקברניטים), כלי ה"ביג דאטא" פתוחים לכל משתמש ברשת ומכוני בעולם הזה המחקר האקדמיים חותרים להוביל את ניתוח תהליכי העומק. מאוים היתרון היחסי של המודיעין כמי שמתיימר להבין לעומק ולרוחב את המציאות ולנתח את כיווני התפתחותה, והוא עלול להידחק למרחב טקטי, שבו יש לו יתרון יחסי מובהק והצלחה רבה. -האופרטיבי מסורת וקידמה במודיעין - סתירה או השלמה? עצם הקביעה כי קיים משבר בגופי המודיעין אינו עניין מוסכם, קל וחומר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=