58 | 2017 | יולי | 78 גיליון | מודיעיון מבט לעומק המודיעין ) במלחמת יום כיפורים. 8200( 848 תא"ל יואל בן פורת, מפקד יחידה בעדותו בוועדת אגרנט הציף את הפיחות בהיקף יודעי השפה הערבית במערכי המודיעין כחולי יסודי שיש לטפל בו חוקר המודיעין הפך בהדרגה מ"ערביסט" ל"אנליסט"; כלומר מאיש מקצוע שהווייתו ממוקדת במאמץ לפענוח "נפש האחר", למי שמנסה לאתר (או לכפות) סדר וחוקיות במציאות שמתאפיינת לא פעם בסתירות פנימיות ובכאוטיות הפך בהדרגה מ"ערביסט" ל"אנליסט", כלומר מאיש כך, חוקר המודיעין מקצוע שהווייתו ממוקדת במאמץ לפענוח "נפש האחר", למי שמנסה לאתר (או לכפות) סדר וחוקיות במציאות שמתאפיינת לא פעם בסתירות .פנימיות ובכאוטיות ניסיון נוסף למילוי החלל שנוצר בעקבות התפוגגות הבנות העומק משתקף בשימוש היתר בכלי איסוף ומחקר מודרניים, במיוחד מחקר הרשתות מדובר במגמה שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה וסביר וה"ביג דאטא". כי תתעצם בעתיד, תוך דחיקה נוספת של הבנות העומק. ועם זאת, ראוי להבהיר - החוקר המודיעיני (וגם האקדמי) כיום אינו יכול להתעלם מכלים אי היכרות עמם ואי שימוש אלה, או להסתפק בשימוש מצומצם בהם. ההתרעה היא נרחב בהם יהפכו אותו למוגבל, גם אם יצויד בהבנות העומק. מהסתמכות היתר על הכלים המודרניים, המלווה לא פעם באמונה כי הם "בבואה למציאות", ולא עוד רכיב, מוגבל ומוטה מיסודו, שיש לשקלל הזמינות והפשטות המובנות של הכלים בתוך תמונה מגוונת ועמוקה. האלה עלולות להיות מתעתעות, ולנסוך לא פעם בחוקר אשליה ולפיה ביכולתו "להבין מציאות" בעודו ישוב במשרד, מקיש על המקלדת ומפעיל מספר תוכנות במחשבו. זאת, תוך אמונה ולפיה ממצאי האלגוריתמים והגרפים העולים מתוך המסכים הם בבואה אותנטית להוויה שהוא חוקר. ההסתמכות הרחבה מדי על הכלים האלה הופכת (כביכול) את חוקר המודיעין לבעל ידע רב אודות המציאות, אך לא משפרת בהכרח את הבנתו לגביה - ואולי אף מרדדת אותה. בחינת עולמם של חוקרי המודיעין כיום ממחישה את השוני שחל באופן שבו הם נחשפים למציאות, מגבשים את תפיסותיהם אודותיה ומעריכים את כיווני התפתחותה. המגע הישיר עם "האחר" הפך לחיזיון נדיר בקרב גורמי המודיעין. מפגשים עם אישים מ"הצד השני", סיורים לימודיים בשטח או קריאת כתבים בשפת המקור המתפרסמים במרחב של מושאי המחקר (לרבות חומרים מעולם התרבות) - קיימים אומנם, אך בהיקף מצומצם. הניכור בין החוקרים למושאי מחקרם מתחדד, בין היתר, בעקבות הסתמכות כמעט מוחלטת על חומרים מתורגמים, לרוב ללא רגישות מספקת לפערים שנגרמים בעקבות כך. בהקשר הזה העיר שמעון שמיר, חוקר המזרח התיכון והדיפלומט הוותיק, כי "ידיעת הלשון מאפשרת קליטת תכנים והכרת ניואנסים שאין כמעט דרך להעבירם בתרגום. היא פותחת צוהר אל עולם הערכים והעמדות, המאווים והתקוות של החברה השכנה בצורה שאין לה .5 תחליף" מענה אפשרי לניכור החוקרים ממושאיהם עשוי להימצא בדפוסי העשייה (יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים), גורמי המתפ"שובתפוקות של ובפרט גופי המידע וההערכה בקרבם. תמונת המצב, ההערכות וההמלצות המגובשות במתפ"ש נשענות - מעבר לדיווחים שמקורם בתקשורת הגלויה ובמידע מודיעיני - גם על יסודות ייחודיים, ובראשם: שיח ישיר ומתמשך עם נציגי "הצד השני" - החל מנהגי המוניות והסוחרים ברחוב, דרך מנהיגי השטח של הארגונים הפוליטיים והציבוריים, וכלה בצמרת המדינית והביטחונית בזירה הפלסטינית; נוכחות בשטח, שיוצקת ממד מוחשי בתהליך הלמידה של אנשי המתפ"ש; ושליטה בשפה ובקודים התרבותיים של "האחר". אלה מעניקים לגורמי המתפ"ש יכולת לזיהוי חד (ולפרקים אף מוקדם) של תהליכי יסוד בזירה הפלסטינית, ולצדה גם פרשנות והערכות התנסות מומלצת לקציני בעלות עומק לגבי ההתפתחויות השוטפות. זוהי המודיעין, שצפויה ללטש את קריאת המציאות שלהם ולעמת את הידע העיוני שצברו והתובנות שגיבשו למול "מציאות ממשית". אלוף הראבן, איש המודיעין וחוקר המזרח התיכון, היטיב לנסח את מחלצות היתרונות שבהתנסויות דוגמת אלה של המתפ"ש. לדבריו, הן את החוקר מהיכלאות בעולם מושגים מופשט ותיאוריות ומשעבוד לטקסטים, ומעניקות לדרך תפיסתו את המציאות האנשה ומימד חווייתי כך לדבריו: "עבודת מחקר על הערבים...סכנתה שתעלים מאתנו ומוחשי. את המציאות מאחורי מסך של מושגים מופשטים. 'המשפחה הערבית', כאשר אנו קוראים אודותיה במסה סוציולוגית, היא במקרים רבים מושג מופשט ולכן קר; אך היא התנסות גדושת רשמים כאשר עוברים אנו את .6 מפתן הבית הערבי ונכנסים פנימה" "הפיל שבחדר": השיח אודות "הבעיה במודיעין" מזה כמה עשורים מלווה השיח המודיעיני בתחושת אי נוחות לגבי פערים סביב מספר שאלות: מהו בעצם מודיעין ומהי תכליתו, עד כמה הוא רלבנטי לצרכנים השונים, מהן הדרכים להגביר את האפקטיביות שלו וכיצד לייצר אמירות או הערכות מודיעיניות שיהיו בו בזמן בעלות עומק אך גם נהירות לצרכנים. רבות נכתב על השינויים שחלים או צריכים לחול במודיעין. יש חוקרים שניסו לבסס את המודיעין כמדע, תוך התמקדות בפירוק לוגי של בעיות או כימות של תופעות אנושיות. זרם אחר ניסה להתמקד במיצוי הרלבנטיות של המודיעין, בדגש על שכלול דפוסי וערוצי השיח בינו לבין הקברניט ("מודיעין אסטרטגי"), או תוך פיתוח יכולות והשפעת המודיעין ברובד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=