57 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | בכלל גופי המודיעין בעולם המערבי, ובפרט באלה העוסקים במחקר ובהערכה ברמה האסטרטגית, התמעט בעשורים האחרונים מספרם ומשקלם של חוקרים שבסיס המקצועיות שלהם הוא בקיאות תוכנית, ובפרט שליטה בשפתם של מושאי המחקר והבנת תרבותם ואמר: "אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות: הדיבר האחד עשר, "לא תשתנה" והדיבר השנים עשר, "השתנה, תשתנה" כך אמר אבי ופנה ממני והלך ונעלם במרחקיו המוזרים. 2 יהודה עמיחי משני צדי האוקיינוס האטלנטי חווים בעשורים האחרונים גופי המודיעין, ובפרט אלה האמונים על מחקר ועל הערכה, משבר עמוק. המשבר נטוע בשאלות של ייעוד ושל זהות. הוא נובע בעיקרו מהשינויים הדרמטיים שמתחוללים בסביבה ובמושאי המחקר שבהם עסק המודיעין תקופות ממושכות, אך לא פחות חשוב - גם מהתמורה העמוקה שחלה בדיוקנו של איש המודיעין. תכליתו של המאמר היא לעסוק ב"פיל המצוי בחדר", תופעה שממעטים לעסוק בה או להבחין בקיומה, והיא הפיחות המשמעותי שחל בעשורים - אלה הבנות העומק על אודות מושאי המחקרהאחרונים במשקלן של הנובעות מהיכרות עם תרבותם, שפתם וההיסטוריה שלהם - בקרב גופי המודיעין. התופעה באה לידי ביטוי בשכיחות הפוחתת של בעלי מיומנויות בתחומים אלה במערכי המודיעין, בהפחתה של רכיבים אלה בהכשרות אנשי המודיעין ובהקטנת משקלם בתהליכי גיבוש תמונת המצב, ההערכות .וההמלצות אין מדובר בבעיה חדשה לגמרי. העיסוק בפיחות שחל בהבנות העומק עובר כחוט השני בשיח המודיעיני בעשורים האחרונים. הנושא הועלה כלקח בתחקירים שביצעו גורמי המודיעין המערביים בעקבות "טראומות בספטמבר 11- מכוננות", כגון מלחמת יום הכיפורים בישראל ופיגועי ה בארה"ב. עם זאת, נראה כי הבעיה הוותיקה הגיעה לשלב קריטי. 2001 השליטה בהבנות העומק מצויה על סף הכחדה בגופי המודיעין, השיח לגבי הבעיה כמעט ולא קיים, וחמור מכך - התפתחה עם השנים תפיסה הגורסת כי מדובר ב"מיומנויות אנכרוניסטיות" שאינן הכרחיות ב"מחקר המודרני". תחושת חוסר נוחות מלווה את גורמי המודיעין מזה כמה עשורים, ומתוכה נולדו הררי מחקרים שניסו לפענח מהן בעיות המודיעין כיום ולהציע עבורן מענה. במסגרת זאת בלטו כמה מוקדי דיון: שיטות החשיבה שבהן מסתייע איש המודיעין לצורך גיבוש תמונת המציאות וההערכות לגבי העתיד; דפוסי השיח הנהוגים בגופי המודיעין; המבנה הארגוני של מערכי המודיעין; וכן הדינמיקה שבין המודיעין והקברניט. העיסוק בהבנות העומק, כאמור, כמעט דווקא בעידן של תמורות דרמטיות, שבו ולא קיים במסגרת השיח הזה. כך, מתחדדת החשיבות של פענוח רכיבי התרבות של מושאי המחקר, שרוי המודיעין במצב שבו קבוצת המומחים לאותם הנושאים היא זן נכחד. כמו במקרים רבים של התמודדות עם משברים, סביר כי התנגשות עזה עם המציאות צפויה לחשוף את בעיות היסוד, ולחדד את ההבנה כי התקופה שקדמה לאותה ההתנגשות לוותה ב"משבר נסתר". בהקשר הזה יש לציין את דבריו של דונלד ראמספלד, מזכיר ההגנה האמריקני בעבר, לגבי מגוון המצב הבעייתי ביותר שבו אדם נתון הוא "לא מצבי ההכרה, ובהם טען כי .3 לדעת שאתה לא יודע" בין "ערביסטים" ל"אנליסטים": מאפייני ושורשי המשבר העולם המודיעיני "הוותיק" התמקד בכוונות של מנהיגים וביכולות של מדינות ושל צבאות. בעשורים האחרונים מתמודד המודיעין עם מציאות מגוונת ומורכבת יותר, שבה בולט משקלם של קהלים, ארגונים שאינם למחצה וכן של מרחב הרשת. ביטוי בולט לכך ניכר -מדינתיים או מדינתיים במזרח התיכון ב"עידן הטלטלה". השינוי מגולם בעליית משקל הציבור בעיצוב המציאות, וכן בהתעצמות מאבקים הנובעים משסעים דתיים, עדתיים, שבטיים וחמולתיים, שבחלקם אף מביאים להתפרקות של ישויות מדינתיות באזור. אך טבעי היה שבעידן הזה יתחדד הצורך להעמיק את ההבנה לגבי התרבות והתודעה של "הצד השני". ואולם, כאן בולטת במלוא עוזה הבעיה השנייה המאפיינת את משבר המודיעין. בעיה זאת קשורה לדיוקנו ולכלי עבודתו הבסיסיים של איש המודיעין. האמירה בהקשר זה חדה: בכלל גופי המודיעין בעולם המערבי, ובפרט באלה העוסקים במחקר ובהערכה ברמה התמעט בעשורים האחרונים מספרם ומשקלם של חוקרים האסטרטגית, שבסיס המקצועיות שלהם הוא בקיאות תוכנית, ובפרט שליטה בשפתם .והבנת תרבותם של מושאי המחקר מגמה זאת מהדהדת במידה רבה תופעה עולמית רחבה, שניכרת גם בישראל בעשורים האחרונים, והיא הפיחות במעמדם של מדעי הרוח ומדעי החברה וצמצום נכונותם של הממשלים והחברות להשקיע בטיפוחם. זאת בין היתר נוכח התפיסה הקולקטיבית של ענפי לימוד אלה כמשניים לעומת מדעים מדויקים או ללימודים בעלי "קצה רווחי". בישראל המגמה מתבטאת בהשקעה מוגבלת יחסית בלימודי השפה הערבית במערכת החינוך, ובעקבות כך גם בירידה בהיקף דוברי השפה והנרשמים ללימודי ההיסטוריה .4 של המזרח התיכון והשפה והספרות הערבית במוסדות האקדמיים הצמצום המתמשך במספר החוקרים בעלי הבקיאות בעולמו של "הצד השני" לא מותיר אחריו חלל ריק. החלופה המתהווה להבנות העומק מגלמת את הבעיה השלישית המאפיינת את משבר המודיעין, וקשורה גם היא לכלי העבודה הבסיסיים של החוקר. לימוד השפה, ההיסטוריה והתרבות של מושאי המחקר מוחלף בהדרגה באוסף של "תורות" - חלקן אקלקטיות למדי - המתהדרות ברצון להצטייר כ"מתקדמות", לפרקים תוך הצגת מיומנויות העבר כ"אנכרוניסטיות". "תורות" אלה מתיימרות לספק לחוקר המודיעיני אמצעי להשתלב בשיח הדן בבירור המציאות, בהערכת מגמות העתיד ובגיבוש המלצות. זאת, תוך עקיפת הצורך בהיכרות מעמיקה עם צורות החשיבה וההתנהגות של גורמים שלא נמנים עם התרבות שבה החוקר חי ומונעים מכוח היגיון שונה מזה שלו. לשיטות דוגמת "אפשרויות איכות רבה כתוספת לעומק ולבקיאות, אך הן מתחרות" ו"הסרטה לאחור" מתבססות לא פעם כ"עמוד השדרה" הבלעדי כמעט של הניתוח המחקרי.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=