53 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | מקבלת מהמשטר האיראני. היו גם ידיעות רבות על הנזק שח’ומייני גרם השאה. -לצבא האיראני, צבא המסקנה שאליה הגעתי הייתה על כן שאיראן היא אויב ממשי, קרוב ומסוכן בשל השפעת ח’ומייני על הציבור העיראקי. עם זאת, האויב היה חלש צבאית יחסית לעת עתה, ואילו ישראל היא אויב חזק מאוד ורחוק מאוד, שאיננו נתפש כמאיים ישירות על עיראק כרגע. את כל זאת הסברתי בפרוט בעימות עם קציני המודיעין. תגובת אחד הקצינים שדיבר בשם הזירה הייתה היפוך גמור של התמונה. לדעתו, החומר הגלוי לא שיקף מאומה וסדאם הכין אז מלחמה חדשה נגד ישראל. -לאמ”ן הגיעו ידיעות על תרגיל רב עוצבתי שהצבא העיראקי מכין עם שם הקוד “חיפה”. הפרטים עדיין לא היו ידועים, אך הכול הצביע על כוונת מלחמה: שם הקוד, גדלו של הצבא העיראקי והיחסים הטובים עם ירדן, נוסף כמובן למחויבות המסורתית של כל המשטרים העיראקיים לחיסול ישראל. זו התבטאה באוקטובר , במשלוח כוח גדול מאוד 1973 שיסייע לסוריה. הדיון נמשך כשלוש שעות, ובמהלכו גילה עמוס גלבוע ניטרליות ופתיחות מרשימות. סיכומו היה שאין כל ודאות שהניתוח שלי נכון, אך בכל זאת הוא השתכנע שיש לשים יותר לב לתקשורת הפתוחה של המשטר העיראקי. גם מלובני הסתמך על העיתונות העיראקית , כעשרה חדשים 1980 בספטמבר לאחר העימות באמ”ן, פלש סדאם הדיביזיות 12 מתוך 10 לאיראן עם שהיו לו. שתי הדיביזיות הנותרות הוצבו במחוז כורדסתאן, כדי למנוע מרד כורדי חדש. האם אמ”ן צפה את הפלישה? איני יודע, אך ידוע לי שקצין בכיר באמ”ן - אל”מ פסח מלובני, ששימש אז ראש הענף העיראקי בחטיבת המחקר באמ”ן - התריע על המלחמה הקרובה כחודש לפני שפרצה. גם מלובני הסתמך על העיתונות העיראקית, אך במישור אחר מזה שאני הסתמכתי עליו. הוא בחן ראיונות שנערכו עם קצינים עיראקים מיחידות שונות, שנערכו במקומות שונים לאורך הגבול עם איראן והתפרסמו בעיתונות העיראקית. על פי דיווחים אלה ואחרים, הגיע מלובני למסקנה שרוב הצבא העיראקי כבר מוצב על גבול איראן. על כן הסיק שמלחמה עומדת לפרוץ, שכן תקריות הגבול המוגבלות שפרצו בעת ההיא לא הצדיקו ריכוז כוחות כזה. האם הערכותיו הגיעו “למעלה”, עד שר הביטחון וראש הממשלה? חידה היא ותהי לחידה. שוב: היה כאן שימוש מושכל בתקשורת גלויה להשלמת המידע החסוי ואפילו ל”כיסוי” לקונות גדולות במידע החסוי. : מה יעשה 1990 יולי-אוגוסט סדאם? יותר מארבע 1990 ביולי 30- ב דיביזיות של משמר הרפובליקה כבר היו ערוכות על הגבול עם כווית, ולפחות שתיים נוספות היו בדרך. רואיינתי באותו ערב בטלוויזיה הישראלית, לאחר שעקבתי בקפידה אחר התקשורת העיראקית הפתוחה מזה כמה שבועות. דעתי הייתה שסדאם מאיים כדי לקטוף מכווית הישגים כלכליים גדולים והישגים טריטוריאליים קטנים באזור הגבול. עם זאת, הערכתי שסדאם למד את עיראק ולא -הלקח ממלחמת איראן ייצא למלחמה חדשה. כשאמרתי זאת, סתרתי את המסקנה של ידידי, הפסיכיאטר פרופ’ אלי , לאחר סיום 1980 ויצטום. בסתיו עיראק, הכנו אלי ואני -מלחמת איראן היסטורי של סדאם, -ניתוח פסיכו אני סיפקתי את הנתונים ואלי בנה על גביהם ניתוח פסיכולוגי. הוא הגיע למסקנה שבתוך שנים מעטות, סדאם מוכרח לצאת למלחמה חדשה. מתוך הכרות ארוכה עם אובייקט המחקר שלי, נטיתי להסכים אתו. סדאם התאהב במדי הפילדמרשל ובפתרון בעיות באבחת חרב, כפי שפעל אלכסנדר הגדול כשנדרש להתיר את הקשר הגורדי (אבוי, בפחות הצלחה מאלכסנדר). עם זאת, היה ברור לי שאין לסדאם אופציה: תקיפה נוספת נגד איראן? סדאם מעולם לא עשה את אותה השגיאה בדיוק פעמיים. תקיפת מלובני בחן ראיונות שנערכו עם קצינים עיראקים מיחידות שונות, שנערכו במקומות שונים לאורך הגבול עם איראן והתפרסמו בעיתונות העיראקית. על פי דיווחים אלה ואחרים, הגיע מלובני למסקנה שרוב הצבא העיראקי כבר מוצב על גבול איראן האייתוללה ח'ומייני. לא הותיר לסדאם זמן לעסוק בישראל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=