52 | 2017 | יולי | 78 גיליון | סדאם יוצא למלחמה מה מלמד החומר המודיעיני המסווג ומה התקשורת הגלויה פרופ’ , ראש המרכז לחקר עיראק, אוניברסיטת חיפה | אמציה ברעם ניתוח העיתונות העיראקית אפשר לא פעם ללמוד מידע חשוב על כוונותיו של שליט עיראק סדאם חוסיין - אבל במקרים אחרים הוא הקפיד לשמור את הקלפים קרוב לחזה ב”סקירה החודשית” של אוקטובר פרסמתי מאמר קצר ובו 1979 הבעתי את דעתי, על סמך העיתונות העיראקית, כי סדאם (צדאם) חוסיין עסוק מעל לראשו בבעיית האייתוללה ח’ומייני, וכי מעבר לתשלום מס שפתיים מאולץ - אין לו זמן ומרץ לעסוק בישראל. זמן קצר לאחר פרסום הגיליון קיבלתי שיחת טלפון מאל”מ עמוס גלבוע, שהציע לי בשם ראש אמ”ן, האלוף יהושע שגיא, לבוא לעימות עם הקצינים האחראים לזירה המזרחית והצפונית. מן העימות יצאתי מדוכא ומעודד כאחת. ,1981- עד שהוצבתי באמ”ן מחקר ב הייתי קצין שריון במיל’. לא היה לי שום מקור מידע מלבד המדיה העיראקית הפתוחה: עיתונים, רדיו, ומדי פעם נאום של סדאם בטלוויזיה העיראקית, שקטע זעיר ממנו שודר בטלוויזיה הישראלית. בדרך מקרה פנה אליי זמן קצר קודם לכן יצחק אורון, ראש מחלקת המחקר של "המוסד". אורון, ועמו איש המחקר גלעד כספי, ביקשו שאכין סקירה של העמדה העיראקית כלפי ישראל לעיונם של "המוסד" וראש הממשלה. כדי להכין את הסקירה שקעתי למספר שבועות בעיתונות העיראקית ובנאומי סדאם ויועציו, ועל כן הייתה לי הרגשה שהבנתי אותם. אין ספק ששאלת פלסטין הייתה עניין אידיאולוגי ורגשי מרכזי מאוד בעיראק - פלסטין הופיעה כמעט בכל הקשר. במיוחד משך את תשומת לבי נאום של סדאם, שבו הבטיח שבבוא היום הוא יעשה כמעשה נבוכדנצר - ישחרר את פלסטין, יכבוש את ירושלים, יאסור בנחושתיים את כל לפני 686 היהודים (זול יותר בשנת הספירה משלשלאות ברזל או זהב) - ויוליכם לבבל לגלות. מיצחק אורון הבנתי שראש הממשלה מנחם בגין נסער ונרעש מההשוואה ההיסטורית הזו. היא ממש הקפיצה אותו, ומאוחר יותר הופיעה בנאום שבו הסביר מדוע החליט להשמיד את הכור העיראקי. עם זאת, כל ההתייחסויות לישראל היו בנוסח של מצוות אנשים מלומדה - מעין הצהרות טקסיות על מחויבות אידיאולוגית עמוקה שאין לזלזל בה, כי בבוא היום היא תמומש, אך ללא השלכה מיידית. גם טון-הדיבור של סדאם ושפת הגוף שלו היו טקסיים. לעומת-זאת, ההתייחסות לח’ומייני ולאיראן הייתה של שנאה ותיעוב. -התקשורת של המשטר הבטיחה יום יום את חידוש מלחמת קאדיסיה, לספירה הביסו 637 שבה בשנת הערבים המוסלמים את הפרסים הזורואסטרים, מדרום למה שהיום בגדאד. מלחמה זו בישרה את כיבוש פרס בידי הצבא המוסלמי. זה היה הטקסט, והוא נראה לי כהכנת הציבור למלחמה יזומה. הקונטקסט היה מהעם 50% ברור אף הוא: יותר מ- 1979 העיראקי הם שיעים, ובשלהי כבר היו ידיעות רבות בתקשורת העולמית על התעוררות האופוזיציה השיעית לסדאם ועל העידוד שהיא סדאם חוסיין. רק מפקד משמר הרפובליקה היה שותף סוד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=