5 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | אזרחית בדרום ישראל. זאת כתגובה למבצע “שובו אחים” של צה”ל לאחר ביוני 12- חטיפת הנערים גלעד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח מגוש עציון ב . בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר 2014 הישראלי, טנקים וארטילריה ברצועת עזה, במקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו ביולי, נכנסו 17- מהרצועה דרך מנהרות ודרך הים. בשלב השני, שהחל ב כוחות קרקעיים של צה”ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב באוגוסט, הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה”ל 5- שלישי, שהחל ב מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. המבצע הסתיים ימי לחימה. 50 לאחר המנהרות מושא הביקורת העיקרי בדו”ח של השופט בדימ’ יוסף שפירא הוא , וגם אז 2009- . לטענת המבקר נכנס הנושא לצי”ח רק בכצי”ח לאומי רק כחלק מההתרעות לפיגועים ולא כנושא מודיעיני עצמאי. חרף הגידול , לא הוכנס נושא המנהרות 2014 עד 2010 באיום המנהרות גם בשנים לצי”ח הלאומי ולא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת, גם כשתואר כאיום .2013- אסטרטגי ב המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים. בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע, ואי הכנסת המנהרות לצי"ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות. לטענת המבקר, נוכח חומרת האיום במשך השנים ולכל , היה ראוי שראש אמ"ן וראש השב"כ דאז ישפיעו על 2013 הפחות מאז מיקומו בצי"ח הלאומי ויעמדו על כך שיתועדף. לבין "צוק איתן" הושקעו מאמצים 2008 מנגד, מתברר מדו"ח המבקר שבין רבים כדי לאסוף מודיעין על המנהרות בצה"ל ובשב"כ, במיוחד מסוף . לשם כך הופעלו אמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים, אך נמצאו ליקויים 2013 באיסוף המודיעיני על המנהרות. לדברי שפירא, הפעולות של אמ"ן לא כללו 2013 מאמץ מודיעיני כולל ומשולב של כלל המערכים והיחידות. רק מסוף הגבירו בשב"כ ובאמ"ן את מלאכת האיסוף נגד המנהרות, ולאחר שהשקיעו בה משאבים רבים, היה מידע משמעותי על אודות המנהרות ההתקפיות שחצו לישראל. באשר למחקר הנושא קובע המבקר כי אף שראש אמ"ן הכניס את המנהרות , אגף המודיעין ופיקוד דרום לא מיקדו מאמצים 2013- ההגנתיות לצי"ח ב , שפיקוד דרום 2012 מספיקים לנושא. קביעתו של ראש אמ"ן בשנת ואוגדת עזה הם גורמי המודיעין העיקריים שיעסקו במנהרות, הביאה לכך שחטיבת המחקר באמ"ן כמעט לא חקרה את הנושא. המבקר קבע כי היחס למנהרות היה "טקטי" וסתר את קביעתן כאיום אסטרטגי. אמ"ן לא פעל בתחום המנהרות באופן שיטתי למרות כל המידע שברשותו. כאילו כדי לרכך את ממצאיו שיבח המבקר את פרויקט "לוחמ"מ: לוחמה מבוססת מודיעין" שהוביל ראש אמ"ן דאז האלוף אביב כוכבי ואת המודיעין שעמד לרשות כוחות הקרקע, שהגיעו למנהרות כפי שהונחו במקור על בסיס . היעדרו של כלל המידע המודיעיני, ציין המבקר, הקשה על 1 מידע מודיעיני כוחות הקרקע להשיג את אחד היעדים העיקריים של צוק איתן והאריך את הזמן שנדרש לעשות זאת. היעדר תפיסה מבצעית להתמודדות עם המבקר מתח ביקורת על חרף הנחיות וצרכים מפורשים. רק לאחר "צוק איתן", בדצמבר המנהרות , פרסמה מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי הוראות לחימה במנהרות, 2014 וכוחות ההנדסה גיבשו טכניקה לטיפול במנהרות שפגשו. המבקר התריע על היעדר תוכניות מבצעיות רלבנטיות להתמודדות עם המנהרות ומתח ביקורת על זרוע היבשה, על שלא אימנה והכינה את הלוחמים אליהן. הוא אף ציין כי למרות סכנת המנהרות, לפיקוד דרום לא הייתה תוכנית סדורה נגדן. שפירא ציין לחיוב את מפקד אוגדת עזה על פעולותיו בתחום ההתמודדות הטכנולוגית עם מנהרות בצוק איתן. הוא ציין לטובה גם את חטיבת גבעתי של פיקוד הדרום, שביוזמה עצמאית פיתחה וקנתה מוצרים הנותנים מענה לסוגיית המנהרות. לדבריו גבעתי פיתחה בחודשים לפני צוק איתן אמצעים לזיהוי מנהרות על בסיס מוצר מדף. ציון חיובי זה, כיוצא מן הכלל, משקף ליקוי בפעילות הסדורה של המערכת הצבאית. של חמאס מתברר היעדר פתרון טכנולוגי לחשיפת מערך המנהרותבנושא מהדו"ח כי מפא"ת במשרד הביטחון (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה למצוא פתרון טכנולוגי לבעיה. הדו"ח 1990 ותשתית טכנולוגית) מנסה מאז מבקר את מפא"ת על עיכובים לא סבירים שגרמו לאבדן זמן יקר לנוכח המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים. בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע, ואי הכנסת המנהרות לצי"ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות המבקר יוסף שפירא. נושא המנהרות לא נכנס לצי"ח הלאומי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=