48 | 2017 | יולי | 78 גיליון | פרוזדור ירושלים. היה עלינו להיות מוכנים להבקיע בגזרת מעלה החמישה ), כלומר, בין היתר, מוצבי 16 - עמק הארזים (שהייתה באחריות חטיבה מתחם הראדר, מוצב שייח’ עבד אל עזיז, חרבת לוזה ובידו. נראה שהחלטה זו נפלה בדרג המטה הכללי נוכח האש הירדנית שגברה, התקפות חיל האוויר הירדני והודעת רדיו רבת עמון על כיבוש הר הצופים - שהיה בבחינת חשיפת כוונות ולטישת עין לכיבוש המובלעת הישראלית שהייתה בשטח הירדני. מכיוון שלא היה בידינו פוטוסטטים של מערכי האויב בגזרה זו, נשלח מיד עוזר קצין המודיעין אברהם שיץ למודיעין פיקוד המרכז ברמלה עם רשימת חומרי המודיעין המבוקשים. במקביל נקראתי למפקד החטיבה לקבוצת הייתה זו גזרה שהכרתי לפרטים, לרבות תכנון חפוזה והצגת נתוני המודיעין. נתיב תנועה אפשרי לרכב קרבי משוריין (רק”ם) שאינו מוגן על ידי מערכי האויב הירדני, ודרכו ניתן להחדיר כוחות ללא לחימה. , הכינו מפענחי התצ”א של מודיעין פיקוד המרכז מפות 1963 או 1962 בשנת עבירות. בראשם עמד חיליק ליבל ועמו גדעון צור וחיים חונן, ועל ההנחיה בעת הכנת המפות אותר נתיב תנועה היה אמון קצין השטח מוטי הייטנר. שהוערך כנראה על ידי הירדנים כבלתי עביר, ולכן לא נבנו שם מערכי הגנה. לאחר איתור נתיב זה, בשנים לפני המלחמה, ביצעו קציני שריון למיטב , בהיותי קמ”ן חטיבה 1966 ידיעתי לפחות שני סיורים פיזיים - האחד בשנת . אלה קבעו כי תנועת טנקים בנתיב 7 על ידי פלוגת הסיור של חטיבה 16 .המאותר אפשרית בטור הצגתי למפקד החטיבה וקציני המטה את נתוני קרקע, אויב ודרכי פעולה אפשריות. בן ארי לא היה צריך אלא עדכונים, בעיקר לגבי האויב, שכן גזרה זו הייתה זכורה לו היטב מאז מלחמת השחרור שבה לחם כמ”פ. חטיבת הראל דאז איבדה שם רבים מלוחמיה בניסיונות שכשלו לכבוש את הראדר, בשטח שייח’ עבד אל עזיז ונבי סמואל. לאחר סקירת הנתונים קבע המח”ט: הררי מבוצר יש לנצל את מירב האפשרויות לתנועה ולהבקעה; לפני מגע עם כוחות האויב ביעדים יש לנצל ככל שניתן את אש הטנקים לפיצוח .עמדות הנשק המסייע והבונקרים הורה מפקד פיקוד המרכז האלוף עוזי נרקיס למח”ט הראל 13:20 בשעה לנוע לפרוזדור להבקעה ולהגיע לאזור תל אל פול - השטח השולט בגזרה. , לאחר תכנון מהיר ביותר, הורה מפקד החטיבה ליחידות 13:25 בשעה זמנית -חטיבת הראל: “החטיבה תפרוץ בצפון הפרוזדור בארבעה צירים בו ותגיע לתל אל פול; היא תהיה בכוננות לחבור להר הצופים”. ניתנה הפקודה: “נוע”. 13:30 בשעה מפקד החטיבה נפגש עם מפקד הפיקוד וקיבל אישור לתוכנית. בשעה לערך, תוך כדי תנועה, נקראו המפקדים לקבוצת פקודות בצומת 15:00 אשתאול, העברתי סקירת מודיעין ובוצעה חלוקת חומרי מודיעין (שהביא ע’ קמ”ן), והמח”ט סיכם בקצרה את התוכנית וצוותי הכוחות. נקבעה הבקעה בארבעה צירים: בקבוצת הפקודות הצגתי, כקמ”ן החטיבה, נתוני קרקע ואויב בדגש על ביצורי האויב, מוצבי ראדר ושייח’ עבד אל עזיז, שדות המוקשים בחזית המוצבים ועמדות התותחים ללא רתע (תול”רים) והנשק המסייע האחר. חולקו חומרי מודיעין לקמני”ם הגדודיים ולמפקדי יחידות, פוטוסטטים ומפות שהביא עוזר קצין המודיעין ישירות ממחלקת המודיעין הפיקודית, חלקם זה עתה הודפסו. לפני התחלת תנועת החטיבה הורה לי המח”ט: “תשב בכסא שלי על הזחל”ם ותוביל את החפ”ק לקסטל”. ניסיתי להסביר שכקמ”ן עלי להפעיל את מחלקת המודיעין, לדאוג לחבירת יחידות האיסוף...; המח”ט היסה אותי: אני רוצה שהחפ”ק יגיע לקסטל!”. חפ”ק המח”ט, אותו הובלתי בציר אשתאול, דרך שער הגיא לכיוון הקסטל, ליטראות ירדניים לאורך הדרך. העלייה 25 נתקל באש מרגמות ותותחי לקסטל לא התאפשרה ולכן הובלתי את החפ”ק בנתיב מאולתר שהכרתי, בלה לכביש איתנים ומשם למסילת ציון בואכה הקסטל.-דרך אקווה כשהצטרפתי למח”ט לסיור ותצפית, היעד 16:00 היה זה בסביבות השעה ). דרך מטעי עמק הארזים המעבר הלא מוגןהעיקרי - נתיב “בית קיקא” ( ניווטתי לעבר מצפה נפתוח, משם נצפתה היטב הכניסה לנתיב. מג”ד הטנקים צביקה דהב נקרא לשכונת רוממה בירושלים. זיהיתי לו את נתיב התנועה תוך הדגשה שיהיה עליה להתבצע בטור כדי לצלוח את הטרסות והקרקע המסולעת. מיהרנו לקסטל, נקודת תצפית על ציר ההבקעה ועוד פלוגת טנקים 106 מבשרת ירושלים – שייח’ עבד אל עזיז. גדוד חרמ”ש 300- התקדמו באיטיות לעבר מוצב האויב שבחזיתו שדה מוקשים בעומק כ מטר. בשני הלילות שקדמו למלחמה ביצעו כוחותינו מיקוש הגנתי שיצר עומק נוסף לשדה המוקשים. חירבת קיקא התנהלה באיטיות רבה בגלל -תחילת המעבר בעמק הארזים אופי הקרקע וקשיי העבירות. מכיוון שהסתמן שההבקעה בשייח’ עבד אל עזיז מתקדמת ביתר מהירות, החליט המח”ט להעביר פלוגת טנקי שרמן נוספת דרך שייח’ עבד אל עזיז. הניסיון ליצור קשר עם מג”ד הטנקים כדי לפקוד עליו להעביר את פלוגת הטנקים לא צלחו. בהכירי היטב את הגזרה הצעתי עצמי “לקפוץ לשטח כדי להעביר את הפקודה”. בתנועה מהירה, חרף החשיכה, הנסיעה באפלה והפגזים, ניווטתי, איתרתי את טנק המ”פ ובטלפון האחורי העברתי את פקודת המח”ט . הטנקים תפסו עמדות ירי ובדייקנות פגעו בעמדות הנשק המסייע, הבונקרים והעמדות המבוצרות. ההתקדמות נעשתה תחת הפגזה ירדנית 17:30 בלתי פוסקת, כשאש האויב מכוונת היטב מאזור נבי סמואל. בשעה לערך התחילה התקפת הגדוד על המוצב שבו הייתה ערוכה כפלוגת חי”ר; הודיע המג”ד אהרון גל: “שייח’ עבד אל עזיז בידינו”. חלק 19:00 בשעה מכוחות האויב נסוגו ותגברו את מוצב חירבת לוזה. מירשם מוצבי הרדאר שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=