47 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | האיוש הביא לסגירת מערך ההדרכה, שכן חברי הסגל שובצו לתגבור יחידות המילואים. גיוס המילואים לתקופת המתנה ממושכת פגעה קשה במשק. האמצעים שעמדו אז לרשות המפקדים וקציני המטה, לרבות קציני המודיעין, היו שונים בתכלית מאלה הקיימים היום. בתקופה ההיא לא היו מחשבים או טלפונים ניידים, נתוני המודיעין הועברו במערכות טלפרינטר ושורטטו בעפרונות שעווה על גבי שקפי פוליאתילן שהוצמדו למפות ועודכנו ככל שהושגו הידיעות. פענוח תצלומי אוויר בוצע באמצעות סטריאוסקופים, עיניים - או טלסקופים חד 50*7 ,30*6 תצפיות בוצעו באמצעות משקפות (שלא היו ברשות חטיבות פיקוד המרכז 120*20 ומשקפות ארוכות טווח למעט בירושלים.) כשנה לפני פרוץ המלחמה סיימתי תפקידי כקמ”ן חטיבת מחוז ירושלים ), שאותו מילאתי כשלוש שנים. הוצבתי כמדריך צוות בקורס קמני”ם 16( ) שהייתה בסד”כ פיקוד המרכז. 10 ובמנמ”ש קמ”ן חטיבת הראל ( קריאת .3 בשנים אלה היה מערך ההדרכה של חיל המודיעין ענף בבה”ד גרופר למנמ”ש קמ”ן אוגדה. בפיקוד אריק שרון, -מפקד הענף שלמה חפר הקריאה ליוסי מיינר, לעקיבא דן ולמדריכים נוספים הביאה לסגירת מערכת ההדרכה. טרם הוכרז גיוס בעוצבות פיקוד המרכז. בהיעדר תעסוקה בבה”ד, התייצבתי במחלקת המודיעין בפיקוד המרכז והצעתי לידידי קמ”ן הפיקוד יצחק אשכנזי (אשכה) את שירותיי. מיד הוצבתי לסייע למדור מערך האויב בהכנת דו”חות מודיעין יומיים ובהפצתם ליחידות הפיקוד. במקביל בדקתי את מצאי ציוד מחלקת המודיעין בחטיבה, והודות ל”סיוע” של ראש ענף קרבי גדעון מחניימי הצלחתי להשלים ציוד שלא היה בחטיבה. , לאחר שנשיא מצרים מימש את איומיו, סילק את הכוח 1967 במאי 23- ב הבינלאומי מסיני והטיל מצור על נתיב השיט לאילת - הוחלט בצה”ל להכריז על מצב כוננות ג’ ועל גיוס עוצבות המילואים, גם של פיקוד המרכז. ,16 , חטיבת חי”ר 5 , חטיבת חי”ר 4 חטיבות פיקוד המרכז (חטיבת חי”ר ) פעלו ישירות תחת מפקדת 182 , גדוד שריון פיקודי 10 חטיבה ממוכנת הפיקוד, ללא דרג ביניים של מפקדת אוגדה. עם גיוס החטיבה התחלנו בארגון מחלקת המודיעין, בבדיקת כלי הרכב ובהתקנת מערכות קשר וחימוש. בתוך כמה ימים יצאו יחידות החטיבה לשטחי כינוס ביער בן שמן וביער חולדה. ביער בן שמן נפרסה מפקדת החטיבה. יריעות הצד של הזחל”מים נפרשו ויצרו משטחי עבודה, שם עודכנו באופן שוטף נתוני קרקע ואויב שהתקבלו ממחלקת המודיעין הפיקודית. הוכנו עזרי מודיעין: “סדיני מפות” מצופים בפוליאתילן, פוטוסטטים של אזור לטרון, שנועד לביצוע “מחטפים”, פסיפסי תצ”א וסיכומי מודיעין. ההרגשה הייתה שהמלחמה עתידה להיות במרחב פיקוד הדרום ופיקוד המרכז יהיה בהיערכות הגנתית. שוב חלפה התחושה שחוויתי במבצע “קדש”, כששימשתי מש”ק מודיעין בפיקוד הצפון והמלחמה התחוללה המלחמה. לידבדרום - שוב אהיה שירותי ארוך השנים היה בחלקו בפיקוד המרכז, ולפיכך הכרתי היטב את מרחב הפיקוד, מקיבוץ מגל בצפון ועד הר חברון בדרום. הייתה לי היכרות (משער הגיא ועד ואדי פוכין) 16 טובה מאוד עם מרחב האחריות של חטיבה משלוש שנות שרות כקמ”ן החטיבה. ביוני לפני הצהריים לא ידע איש שגזרת ההבקעה והלחימה של 5- עד ה חטיבת הראל תהיה מאזור מעלה החמישה במערב עד עמק הארזים במזרח. ביוני 1- מנקודת מבט והערכת מודיעין, לאור חתימת הסכם הגנה הדדי ב בין מצרים לירדן ומינוי מפקד מצרי על כוחות צבא ירדן (והחזית המזרחית כולה) - סביר היה להעריך שצבא ירדן יפעל ככל שישראל תתקוף בסיני. לא נאצר. זאת אף -זו הייתה, למיטב ידיעתי, הערכת אמ”ן לגבי הסכם חוסיין שמונה מפקד מצרי לחזית המזרחית ומקום מושבו ברבת עמון וחרף סימנים נוספים שאמורים היו לעניות דעתי לא לפסול התערבות ירדנית. עיראק וניכרה נכונות סורית -דיביזיית חי”ר עיראקית נערכה בגבול ירדן לסייע לירדן אם תותקף על ידי ישראל. אלה תבעו תגבור פיקוד המרכז בכוחות גדולים יותר מסד”כ הפיקוד (שלוש חטיבות חי”ר מילואים, חטיבה ממוכנת וגדוד שריון פיקודי). עיר הבירה והכנסת היו בטווח נשק קל (נק”ל), ולא היו כל מכשול קרקעי או מערכי הגנה מבוצרים בצד הישראלי. במאי כללו 23- משימות חטיבת “הראל” בתקופת הכוננות שהתחילה ב מוכנות לבלום תקיפת אויב וכוננות לביצוע התקפות נגד במרחב הפיקוד; וכן תכנון לבצע “מחטף” בלטרון אם הירדנים יצטרפו למלחמה. לאור משימות החטיבה, ביצעה מחלקת המודיעין עם פלוגת הסיור החטיבתית ויחידת ההנדסה סיורים ותצפיות, והוכנו עזרים לקבוצות תכנון לכיבוש לטרון. הוכנה הערכת קרקע ואויב, נותחה מערכת הביצורים של האויב, דרכי הגישה לכוחות ממוכנים, היערכות וכוחות אפשריים. כל אלה הוצגו בקבוצות התכנון. ביוני הוחלף פיקוד החטיבה ואורי בן ארי התמנה למפקד החטיבה. 1- ב דרישתו לבצע סיור אוויר במסוק למפקדי יחידות המשנה וקציני המטה אושרה ובוצעו שלושה סבבי סיור מאזור מבשרת ירושלים לאורך הקו הירוק עד בודרוס. בכל הסיורים נתתי הסברים על הקרקע (מתחמי האויב ודרכי הגישה) כשהמפקדים צופים מדלת המסוק הפתוחה. ביוני, כשקציני החטיבה ומפקדי היחידות נמצאו בקבוצת תכנון 5- בבוקר ה למחטף לטרון, התבשרנו על תחילת המלחמה ועל “מבצע מוקד” שהיה בעיצומו. לא חלפה שעה ארוכה והחל לזרום מידע ממודיעין הפיקוד על תחילת ירי מעמדות ומוצבי הצבא הירדני לעבר ישראל, תחלה ירי נק”ל ובהמשך ירי ארטילרי ותקיפות חיל האוויר הירדני והעיראקי. ראיתי בכך סימנים מעודדים, אולי גם פיקוד המרכז ייקח הפעם חלק במלחמה ולא יחזור המצב המתסכל שחוויתי במבצע קדש ,כשהייתי מש”ק מודיעין בפיקוד הצפון והמלחמה התרחשה במרחב פיקוד הדרום. לערך התקבלה פקודת התראה מפיקוד המרכז לתנועה לכיוון 12:00 בשעה בעת הכנת המפות אותר נתיב תנועה שהוערך כנראה על ידי הירדנים כבלתי עביר, ולכן לא נבנו שם מערכי הגנה. לאחר איתור נתיב זה, בשנים לפני המלחמה, ביצעו קציני שריון לפחות שני .7 על ידי פלוגת הסיור של חטיבה 16 , בהיותי קמ"ן חטיבה 1966 סיורים פיזיים - האחד בשנת אלה קבעו כי תנועת טנקים בנתיב המאותר אפשרית בטור
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=