46 | 2017 | יולי | 78 גיליון | בטרם פרצה מלחמת ששת הימים היא הטילה על אזרחי ישראל ומנהיגיה אימה וחששות כבדים באשר ליכולת ההתמודדות עם האיום המצרי - האויבת הערבית הגדולה ביותר. מצרים הייתה בבריתות הגנה הדדיות עם סוריה, עיראק וירדן, לאחר שחתמה על ברית עם המלך חוסיין בשבוע שקדם למלחמה. מצרים בנתה חזית מזרחית בגבולנו המזרחי והצפוני בסיוע סוריה, עיראק וירדן. בשבוע שקדם למלחמה היא תגברה את ירדן בשני גדודי קומנדו שנועדו לתקוף את שדות התעופה בלוד וברמת דוד, הורתה לעיראק לקדם עיראק והעמידה כוחות סוריים בכוננות סיוע לירדן אם -כוחות לגבול ירדן ישראל תאיים עליה. , המהווה בסיס לתוכנית 1968-1967 הערכת המודיעין לשנת העבודה העבודה של צה”ל, לא צפתה מלחמה, והצבא נערך לשנת עבודה רגילה. איתור כניסת כוחות צבא מצריים משמעותיים לשטח המפורז של סיני נפל כרעם ביום בהיר, אך ההתעשתות הייתה מהירה. מצב כוננות הוכרז תחילה בפיקוד הדרום ובהמשך בכל צה”ל. יחידות המילואים החלו בגיוס מואץ, שכלל איוש מנמ”שים (מנויי משנה) שחלקם נמנה על מערך ההדרכה. מבט אישי שנה חלפו - המשקעים עדיין לא 50 מרחק הזמן שחלף והמידע שנחשף מאז מלחמת ששת הימים מאפשרים להאיר נקודות שהניצחון המזהיר דחק לקרן זווית - "הראל", במלחמת ששת הימים 10 אל"ם (דימ') קמ"ן חטיבה | חגי מן חפ"ק חטיבתי בקסטל בעיגול - הכותב שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=