41 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | מדליקים, מתייאשים. העסק של ואדי אל עריש היה כעין מכשול קרקעי. , אז 8:00 כשהם היו צריכים לרדת היינו מכים אותם מלמעלה. עד השעה התחיל לעבור חיל האוויר באופן רציני על כל החלק הזה, נגמר למעשה הקרב. בלילה היה איזשהו אקט קטן. . בדרך הייתה 14:30 התנועה מביר לחפן עד צומת ג’בל ליבני, לקחה עד היתקלות קטנה בשדה התעופה של ג’בל ליבני, במספר טנקים שנסוגו אחורה לביר לחפן. אולי היו אלה אותם הטנקים שבאו מכאן. זה הלך די בקלות, גדוד אחד כל הזמן רץ קדימה והוביל. הגענו לצומת ג’בל ליבני וכאן T-34 , טנק SU-100 עלינו על אני מעריך אגד דיביזיוני של משחיתי טנקים , כנראה מהכוח שהלך אחורה. הם T-55 או T-54 ואולי אחד או שני טנקי עמדו משני צדי הכביש, היו ועומדים עוד שם היום. היה תרגיל של גדוד שהלך מהאגף ולמעשה חדרנו מהאגף. לקראת הערב עוד לא 520 התחילה הפגזה ארטילרית רצינית מאוד. המחנות וחטיבה הצליחו להיכנס לכאן. האוגדה החלה להתארגן ללילה. לאחר מכן התברר שההתקפה הייתה כתוצאה מכך שהחפ”קים שישבו על ג’בל ליבני נשארו ופשוט טווחו אותם עלינו. מאחורנית. 41 למחרת עם שחר יצאנו עם גדוד קדימה, שתקף את חטיבה היינו בביר חסנה. כמעט שלא הייתה לחימה. 12:00- הצטרפה בסוף. ב 520 היינו באזור ביר תמדה והתחלנו לראות את השיירות 16:00 לקראת השעה הנוראיות שהלכו מפה. קיבלנו התראה בצהריים, אחרי התארגנות, להמשיך ולפתוח לכיוון התעלה. טנקים. בסיוע פעיל של חיל האוויר, הייתה שם 40-30 באזור ג’בל ג’די היו מלחמה שכמעט נפגשו, משום שזה מעבר צר מאוד וממש היה צריך לידי בלילה היה גדוד אחר בתעלה עם יחידת סיור 2:30 בטוי טנק נגד טנק. ובכשחלק מהם המשיך וירד עד לכאן בזה למעשה נגמרה המלחמה. , אחד הלוחמים הגדולים למען זחל 7 מבחינת לקחי מודיעין, הייתי, בחטיבה מודיעין לחוד, עבודת מודיעין לחוד וכל מה שקשור בזה. כנראה שצריכה הייתה לבוא מלחמה ולשנות את דעתי. היום אני טוען בתוקף - מקומו של הקמ”ן בזחל המח”ט, ליד המח”ט. זהו. אין פה שום חוכמות. כשלוחמים שלוש יממות מוכרחים קודם כל לחיות את הלחימה, מוכרחים לשבת עם המח”ט, להבין בדיוק מה הוא רוצה ולהבין מה קורה למעלה. את זה אפשר לעשות רק ממקום אחד – בחפ”ק בזחל המח”ט. זחל מודיעין א’ תפקידו אולי בתרגילים לעשות כל מיני דברים, אבל במלחמה תפקידו לשמור על קשר טוב עם העיקרית. במידה ומגיעות מכאן ידיעות – ובמקרה הזה לא הייתי צריך אותן - כי עבדנו למעשה על רשת המפקדים, הם היו מבקשים את רשותנו להיכנס. כך שמבחינת עבודה או עדכון לא קיימת בעיה. וגם אני 520 לגבי קשר מהאוגדה - אולי כדאי ליחס לזכות האוגדה, שגם עשינו חודשיים לפני המלחמה תרגיל קשר והיינו ממש רגילים לעבוד יחד. .אז העיקרית שלו הייתה העיקרית שלי, הוא עדכן אותי אני חושב שהמחלקה היא יחסית טובה. הכרתי אותה מעט מאד. הכרתי אותה יותר טוב במלחמה.על ציוד קשה לי לדבר משום שלא היה לי ציוד. ארגנו קצת דברים הודות לסמח”ט. מבחינת ציוד מודיעין - הערכות ריקות. יש כמה לקחים לגבי חוקרי שבויים. קודם כל, חוקרי שבויים חייבים ללכת בחפ”ק, אם אפשר עם שני כלי רכב. הייתה לי חוליה של ארבעה אנשים היום אני טוען בתוקף - מקומו של הקמ"ן בזחל המח"ט, ליד המח"ט. זהו. אין פה שום חוכמות. כשלוחמים שלוש יממות מוכרחים קודם כל לחיות את הלחימה, מוכרחים לשבת עם המח"ט, להבין בדיוק מה הוא רוצה ולהבין מה קורה למעלה , רס”ן יוסף מיינר: 200 קמ”ן חטיבה “צריכה הייתה לבוא מלחמה ולשנות את דעתי” ונהניתי מכל רגע שהיו אצלי. מתחילת הלחימה הורדתי אחד לפלוגת סיור ושלושה היו אצלי בחפ”ק. משך כל הלחימה היו לי ידיעות עם מי אני נלחם, אלף 21 על מה אני נלחם ושלחתי אותם לעורף, אחורה וקדימה. הם עשו עבודות חוץ מחקירת שבוים וסייעו לי בזה - כי הם היו חבר’ה ברמה. גם מבחינת חקירת שבויים עשו עבודה יוצאת מהכלל. מבחינת האזנה, אני חושב שאין צורך בזחל האזנה בחטיבה משוריינת. הוא לא יכול לנסוע, לא עם החפ”ק ולא עם העיקרית. עדיף שיעבור בריתוק אוגדתי. עובדה שזחל האזנה עבד מצוין, קיבלנו את כל האינפורמציה מהקמ”ן האוגדת, ממש כשם שזה ירד אלינו. נוסף על כך אין אפשרות בחטיבה משוריינת לעשות עיבוד של ידיעות, משום שבעיקרית אין מי שמסוגל לזה. לגבי אמצעי תצפית, אין כאן שום חוכמות. מי שהמח”ט רוצה שיזהה לו .T-54 בזמן שזה T-34 טנקים זה מהקמ”ן. ואני לא יכול להגיד לו שזה אם יש משקפות הן עונות, אבל יש גם למח”ט וגם לאנשים אחרים. חייבים למצוא איזה כלי אופטי שאפשר יהיה לשים על העיניים בעל הגדלה קצת יותר טובה. לגבי אמצעי תצפית, אין כאן שום חוכמות. מי שהמח”ט רוצה שיזהה לו .T-54 בזמן שזה T-34 טנקים זה מהקמ”ן. ואני לא יכול להגיד לו שזה אם יש משקפות הן עונות, אבל יש גם למח”ט וגם לאנשים אחרים. חייבים למצוא איזה כלי אופטי שאפשר יהיה לשים על העיניים בעל הגדלה קצת יותר טובה. שיהיה על רמה קצת יותר רצינית. מפות וצילומים. צלום קרקעי של ביר הורד לאוגדה 154- חסנה, שהגיע לפיקוד דרום מודיעין – פנורמה דרך גבעה ביום שני או שלישי, הגיע אלי עם שחר לפני שהגדוד היה צריך להיות בביר חסנה. הצילום צולם מכיוון זה. אנחנו לקחנו את ביר חסנה מצפון. נתנו את הצילום למג”ד על זחל מח”ט בצומת ג’בל לבני. הסברנו לו איך להזדהות, יש שם נקודה מסוימת בבניין עצום. מה הוא עשה? הגיע לביר חסנה, פרס את דקות היו שם שמונה טנקים בעמדות ולא ראו אותם 10 הפלוגה וממש תוך מהצילום. הוא בא קצת מן האגף, הציב את הפלוגה והסביר לאנשים איפה נמצא כל טנק. זה רק מוכיח כמה שצילום כזה חשוב. חוץ מזה, פוטוסטטים וכל מה שקשור בזה כמעט ולא היה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=