40 | 2017 | יולי | 78 גיליון | 55 היה דמיון רב בין הפעולה של חטיבה בירושלים לבין פעולה מוצנחת. היה תכנון רק על סמך תצ"א ומפות, ללא תצפית וללא הכרת השטח. לאנשי מילואים שלא מכירים את ירושלים אמרו "ביה"ס לשוטרים" - והם לא ידעו בדיוק מה זה אומר. היה פירוק רציני של מסגרות, שדומה מאוד לבלגן שיש אחרי צניחה , רס”ן אריק אכמון: 55 קמ”ן חטיבה “קשה מאוד לתקוף יעדים כשאין תיקי יעדים” ביום שני הגיע הטלפון, שלפיו בתחילה שני גדודים ואחר כך כל 14:00 בשעה החטיבה עולה לירושלים. עבודת המודיעין הייתה מועטה מאוד. הבעיות היו ברובן אובייקטיביות ובחלקן סובייקטיביות. הדברים האובייקטיביים: נוהל הקרב היה מהיר ביותר. המשימה שלנו הייתה לקחת את החלק הצפוני של ירושלים – את העיר הערבית החדשה. כאמור, התחברות להר הצופים, ומה שכולנו זוכרים – כוננות לכיבוש העיר העתיקה - הכניסו קצת פלפל לעניין. 30 מבחינת אמצעים היה המצב חמור ביותר. ירושלים הייתה מתוכננת עם זחל”מים, טנקים, בקיצור - כל המדינה לירושלים. הפעם זו הייתה חטיבה עם האמצעים המוצנחים שלה, שרק לשם קנה מידה כלל מחלקת מרגמות פצצות. עם זה התחלנו. 120 עם ההוראה הייתה ברורה מטעם קצנ”ר ומחלקי ההוראות: לא מפרקים את האריזות. כל הדרגים של החטיבה היו מוכנים להצנחה ופוזרו במקומות .שונים בשדה התעופה עבודת המודיעין הראשונית הייתה קבלת נתונים מאוד מהירה בפיקוד, לחפ”ק ולמח”ט, ועליה הסתמכה האינפורמציה הראשונית לגדודים. כאן היה המקרה הטוב. כשבוע קודם, לפי הערכתו של מוטה גור, המלחמה בבית הכרם. כשהגענו לשנלר הייתה הפגזה. זה היה חצי שעה לפני רדת החושך. תצפית כמעט ולא בוצעה, וכאן קרה לדעתי ה”ברוך” הראשון מבחינה מודיעינית אובייקטיבית. חומר מודיעני, שהיה יכול לכסות על תצפית, לא היה. כך שהתכנון היה כללי ביותר. לא היה תכנון על יעדים, על עמדות, על תעלות, אלא תכנון על שטחים. ידענו פחות או יותר מה הקיבולת הצפויה בשטחים האלו, הערכה שהתאמתה. בירושלים לבין פעולה מוצנחת. 55 היה דמיון רב בין הפעולה של חטיבה היה תכנון רק על סמך תצ”א ומפות, ללא תצפית וללא הכרת השטח. עובדה היא שלאנשי מילואים שלא היו בירושלים ולא מכירים את ירושלים אמרו “ביה”ס לשוטרים” - והם לא ידעו בדיוק מה זה אומר. בליל החושך הזה היה פירוק רציני של מסגרות, שדומה מאוד לבלגן שיש אחרי צניחה, והיה ביצוע - כל אחד כמה שיכול. החטיבה 02:00 . לקראת השעה 10:00 ש’ לא הצליח להגיע בשעה -כמובן שה , העמיד האלוף את 01:00 הייתה מוכנה לביצוע, כששעה לפני זה, בשעה הברירה: לבצע בחושך או לחכות ליום לסיוע אווירי. המג”דים דרשו לבצע את שלב ההבקעה של הקו העירוני בחושך. אני חושב שזו הייתה החלטה מטרים היה 100 נכונה, כי לאור מצבנו בהמשך, סיוע אויר בטווחים של מאוד מסוכן לנו ולא היה עוזר הרבה. לעומת זאת, הבקעת הקו העירוני באור יום הייתה עלולה להביא למצב חמור יותר מבחינת נפגעים. לכן ההחלטה נפלה - להבקיע את הקו העירוני בחושך. ש’ נקבע לשעה . הייתה הרעשה ארטילרית די חזקה. התברר אחר כך כי לגבי סוג 02:00 היעדים של הקו העירוני, התחמושת לא הייתה יותר מדי יעילה. היא נתנה את האפשרות להתקרב למוצב ולבצע תקיפה כמעט ללא נפגעים. כאן הגיעה הפקודה ההיסטורית שנתן מוטה בקשר - ללכת לעיר העתיקה. מכיוון שלא הייתה לחימה, היה זמן להיסטוריה, והוא העלה זאת בצורה מאוד דרמטית והודיע בקשר לכל הגדודים שעולים על העיר העתיקה. התחילה הריצה לעיר העתיקה. הזחל של החפ”ק השיג את כולם ונכנס לשער האריות, יירט כל הזמן צלפים אבל לא הייתה 10:00 ראשון בשעה 71 מלחמה. היה זה השלב של הנפת הדגלים. אחרי זה החלו להגיע גדוד וניתנה הפקודה של סקירה וטיהור העיר העתיקה. 28- ו 66 ראשון, אחריו שלוש הגזרות הגדודיות נעו מכיוון הר הבית לכיוון השערים, מתוך כוונה לטהר את העיר. כאן שוב הייתה לחימה בחוליות הצלפים, ממש בתוך העיר - זאת הייתה לחימה 71 , סמג”ד 71 העתיקה נהרגו שלושה, נפצע מג”ד לגמרי פרטיזנית ועצמאית של החבר’ה האלה. .בזאת נגמרה הלחימה פחות או יותר מכיוון שבלי לקחים אי אפשר, לגבי עבודת מודיעין היו בעיות הציוד של החטיבות המוצנחות. לדעתי אי אפשר להתאים חומר שמתאים למשימה במדבר, או אפילו בשטחים כפריים, ללחימה בשטח עירוני, ודאי וודאי שלא ללחימה מהסוג הזה. למשל, התחליף היחידי לפי דעתי לתצפית הוא צילומים אלכסוניים. קשה מאוד לתקוף יעדים כשאין תיקי יעדים - ולא היו. בגלל שהכול היה ארוז היינו בלי רשת מודיעין, מחלקת המודיעין הייתה בתקן מצומצם מאוד אבל עשתה כמיטב יכולתה. גם הקשר אחורנית היה די רופף ואת הידיעות קיבלנו בצורה די דלה. הייתה צריכה להתחיל מחלוץ השיירה. כתוצאה מוטה ואני קיבלנו את הנתונים בפיקוד מרכז ובשטח הירושלמי ולמדנו אותם. מוטה רצה להעביר , כתוצאה מזה החומר 80 את זה לרמה גדודית. חילוץ השיירה עבר לחטיבה לא ירד מהרמה והשתמשנו בו כחומר לגדודים. , מטושטשים מאוד; 1:5,000 קיבלנו מפקוד מרכז פוטוסטטים בקנה מידה טובים לזיהוי של גבעות אבל לא לזיהוי רחובות, סמטאות, מגרשים ובתים. זאת הייתה הבעיה שלנו. שעסקנו בהם עד עכשיו. היה 1:250,000- שונות מ 1:10,000 קיבלנו מפות אצלנו התיק הירושלמי ותיק הורדוס, שכללו שפע של חומר טוב אבל אינו מספיק לכמות הדרושה לחטיבה. צילום אחד טוב מספיק למג”ד אחד. זה מה שקבלנו, עם זה עלינו. , שחסמה את הצירים 10 החפ”ק עלה באופן עצמאי לירושלים דרך חטיבה לא רע. החטיבה כולה עלתה באוטובוסים בצורה די מסודרת לשטח הכינוס שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=