מבט מל"מ - גיליון 78 - יולי 2017

35 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | שנה אחרי ניתן להעריך את 50 הזה בתולדות המלחמות בעולם המודרני. נכסה" גם מבחינה היסטורית כללית: באותם שישה ימים -משמעות "אל קרסה מערכת ציפיות הערבים מעצמם. חזון האחדות נשבר. ייאוש ובושה ירשוהו. פגו התקוות לעתיד הבנוי על אדם חדש, על חברה חדשה, על מדעיות וחילוניות. תחת זאת התחוללו במשולב שני תהליכים. האחד – במקום חזון המחר סוציאליסטי שב חזון האסלאם הפוליטי על שלל גווניו. אם -המהפכני נותרה תקווה בלבבות של צעירי האזור היא יונקת מאז יותר בהשראת רעיונות מימי הנביא, מן המאה השביעית. במקום חברה אזרחית, חילונית, התחזקו התאים הראשוניים – השבט, החמולה, -ממלכתית העדה הדתית, קבוצות מיעוטים. חזרת איראן וטורקיה למעגלי האזור על כנפי דת פוליטית (כל אחת בדרכה שלה) המחישה במובהק כי "עולם ערבי" אינו קיים עוד. אולי רק בהתכנסויות נעדרות השראה של הנהגות מפולגות. התהליך השני – ביצור נפרדותן של המדינות הערביות על חשבון חזון "נהנו" המדינות הערביות מהמשכיות 1970–1969 האחדות. מהשנים סאדאת וחוסני מובארכ במצרים; משפחת אסד -שלטונית: אנור אל -בכר-מחמוד עבאס אצל הפלסטינים; חסן אל-בסוריה; יאסר ערפאת המלך עבדאללה בירדן; הבית -סדאם חוסיין בעיראק; המלך חוסיין הסעודי; עלי עבדאללה צאלח בתימן; נסיכי המפרץ; מוחמד קדאפי עאבדין בן עלי -נמיירי בסודאן; בורגיבה וזין אל-בלוב; ג'עפר אל בתוניס; המלך חסן ובנו מוחמד במרוקו. היו גם מוקדי אי יציבות כמו לבנון, אך בהכללה נשלטו החברות הערביות על שנה ויותר. 40 ידי דיקטטורות מושחתות שהצליחו באמצעי דיכוי לשרוד אלא שתקווה של ממש לצעיריהן לא יכלו לתת. ב"אביב הערבי" קרסו כמה מהמרכזיות במדינות אלה (חלקן כורסם עוד קודם). לא קשה להבחין . אבל בראייה היסטורית רחבה 2011 במשמעות ההרסנית של ה"אביב" של .1967 יותר - זרעי הכאוס הנוכחי נזרעו באותו יוני של נכסה" ומורשתה האכזרית הייתה ועדיין אירוע יסוד בתולדות דוברי -"אל הערבית. מתי ואיך יתאוששו ממנה? מתי יחזרו לבנות את המחר שלהם, מי יודע? ואולם את שורשי אסונם ולקחיו חייבים ללמוד. גם בעברית. היעדר אבחנה מפוכחת בין חזון ליכולת והצבת רף ציפיות שאינו מתכתב עם המציאות הם נוסחה מבשרת אסון. איזהו חכם? על כך כבר ענה חכם  אחד – אין חכם כבעל ניסיון של אחרים. "המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז ספרו האחרון של פרופ' חגי ארליך: .2017 , ידיעות ספרים מוחמד" האביב הערבי. משמעות הרסנית. הפגנות המוניות ברחובות מצרים, תוניסיה, תימן וסוריה.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=