28 | 2017 | יולי | 78 גיליון | , הושמד רוב רובו של חיל האוויר 1967 ביוני 5- דקות, בבוקר ה 170 בתוך המצרי במתקפת פתע אווירית שכונתה “מוקד”, שתוכננה בקפידה זה חמש על הקרקע והיתר 311 מטוסים מצריים הושמדו, מתוכם 330- שנים. יותר מ 23- שדות תעופה ו 14 בקרבות אוויר. בשלושה גלי תקיפה רצופים נמחקו תחנות מכ”ם ואתרי נ”מ, כרבע מטייסי חיל האוויר המצרי נהרגו - והמלחמה כשהודיע מפקד 10:35 , הסתיים בשעה 7:45 הוכרעה. המבצע, שהחל בשעה חיל האוויר המצרי :חיל האוויר הישראלי מרדכי הוד לרמטכ”ל יצחק רבין 1 חדל להתקיים”. לא הייתה זו מתקפת הפתע האווירית הראשונה בהיסטוריה על בסיסי ,1.9.1939- חיל אוויר. הגרמנים תקפו את בסיסי חיל האוויר הפולנים ב , עם הפלישה 22.6.1941- עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן ב את בסיסי חיל האוויר 1956 לברה”מ. גם בריטניה וצרפת תקפו בנובמבר המצרי במסגרת “מבצע מוסקטר”. באף אחת מהדוגמאות הללו לא הוכרעה המלחמה בזכות המתקפה האווירית לבדה, ולא הושמד כמעט לחלוטין חיל האוויר המותקף. ההצלחה לא הייתה רק ביחס לעבר, אלא גם ביחס להווה ולעתיד. במקביל למבצע “מוקד” תכנן הצבא המצרי מבצע מקביל להשמדת חיל האוויר הישראלי. המבצע לא יצא אל הפועל שכן חיל האוויר המצרי הושמד על הקרקע, אבל גם לאור ניתוח המספר המצומצם של הגיחות ההתקפיות שהוא ביצע, קרוב לוודאי שגם אם היה תוקף ראשון הוא לא היה נוחל הצלחה. ארבע שנים לאחר מכן ניסו הפקיסטנים לחקות את המבצע הישראלי נגד הודו השכנה, אך נחלו כישלון מחפיר. סוד הצלחתו של מבצע “מוקד” חמש שנים טרחו סרן רפי סברון ורס”ן יעקב (“יאק”) נבו ז”ל על התוכנית בעבודת נמלים מאומצת. זו כונתה בתחילה “רות”, לאחר מכן “תלם” ובגלגולה הסופי - “מוקד”. השניים מצאו לא מעט פגמים בתוכנית הקיימת, 2 לתכנן אותה מבראשית. 1962 והחלו בתחילת מבין חילות האוויר של מדינות ערב, המצרי היה הגדול והמתקדם ביותר. מאות מטוסי הקרב, רובם המכריע מהדגמים המתקדמים ביותר של ארסנל והמפציצים הסילוניים הכבדים 21 ובעיקר 19, 17 הנשק הסובייטי - מיג - היוו איום משמעותי ביותר על מדינת ישראל 28 ואיליושין 16 טופולב 3 בכלל ועל חיל האוויר בפרט. הוכנה התוכנית הראשונה בחיל האוויר לתקיפת שדות 1958 בדצמבר התעופה של מצרים וסוריה. התוכנית, “מבצע רות”, נועדה להשמיד את 4 מירב המטוסים ולפגוע במתקנים, והייתה בוסרית וכללית מאוד. יאק וסברון הגיעו למסקנה כי יתרונם המספרי של חילות האוויר הערבים יחייב את צה”ל לחפש פתרון התקפי, שפירושו הכרעת הקרב באמצעות פגיעה במטוסים בבסיסיהם - בטרם ימריאו ובטרם תבוא לידי ביטוי עדיפותם המספרית ובמקרים רבים גם הטכנולוגית. המשימה הייתה גיבוש תוכנית המתאימה ליכולותיו המבצעיות של חיל האוויר הישראלי ומסוגלת למקסם אותן מול מקביליו העדיפים עליו מספרית. תוכנית “מוקד” פורסמה היא התבססה על שלושה 5.1964 לראשונה בחוברת שפורסמה בסוף עקרונות מרכזיים: מודיעין על יכולות האויב, השגת הפתעה מוחלטת תוך שימוש באמצעי הטעיה וחשוב מכל - ריכוז הכוח האווירי. סברון ונבו החלו להפעיל במרץ את כל יחידות החיל כדי לצקת תוכן בשלושת קודקודיו של המשולש הזה. האתגר המודיעיני היה הראשון. יחד עם סא”ל זאב לירון, קצין המודיעין של החיל, החל איסוף המידע: כלי הטייס בשירות מדינות ערב, יכולת הנשיאה שלהם, טווחי הפעולה, מסלול ההכשרה של הטייסים וחייהם, יכולותיהם המקצועיות בקרבות אוויר ובמשימות הפצצה . נלמדו ערוצי הקשר, מערכות המכ”ם והשליטה האווירית, נוהלי ההזנק, הפיקוח והיירוט, זמני התגובה של מערכות מכ”ם והגובה המינימלי שבו יוכלו לאתר מטוסים מתקרבים, וכן 6 פרקי הזמן הדרושים להעברת הוראות ממפקדה למפקדה. לתשומת לב מיוחדת זכו שדות התעופה. הם מופו בקפדנות, שויכו לטייסות המתאמנות בהן, ובייחוד נלמדו פרטי המסלולים, כיווניהם, מידותיהם, התאמתם לסוגי המטוסים ובעיקר החומר שמהם נסללו. להשגת המידע הזה פעל חיל האוויר ברציפות בשנות עיבודה של תוכנית “מוקד”. מטוסים הוזנקו למדינות ערב כדי למדוד את פרקי הזמן הדרושים להפעלת מערכות המכ”ם, הנתונים עובדו כדי למצוא את הפרצות במערכות ההגנה האווירית וברשת ההגנה של תחנות המכ”ם. מטוסים אחרים, בעיקר ”98 ה”ווטורים” ארוכי הטווח ושני מטוסי מירז’ בעל המספרים הסידוריים “ ”, נשלחו לצלם את שדות התעופה. אלה צילמו מגבהים שונים שדות 99 ו “ תעופה בכל המזרח התיכון: מדמייר שמצפון לדמשק ועד לקהיר במערב, 7 של התעשייה הצבאית המצרית, שבו יוצר נשק סודי. 333 כולל מפעל תוצאות צילומי האוויר העשירו מאוד את מסד הנתונים המודיעיניים, שליקטו בשקדנות רבה מתכנני “מוקד”, בתחום הרגיש ביותר של המבצע - שדות התעופה עצמם. שני גורמים נותרו בעייתיים: שדות התעופה באינשאס שבפרברי קהיר ובאבו סוויר. הראשון היה בנוי ממסלולים רחבים מאוד, פי שלושה מהרוחב המקובל, ואילו בשני נבנו המסלולים מבטון מזוין, שהקשה במיוחד על פגיעה באמצעות הפצצתם. במאמץ רב נפתרה התעלומה של אינשאס: בוני הבסיס יאק וסברון הגיעו למסקנה כי יתרונם המספרי של חילות האוויר הערביים יחייב את צה"ל לחפש פתרון התקפי, שפירושו הכרעת הקרב באמצעות פגיעה במטוסים בבסיסיהם - בטרם ימריאו ובטרם תבוא לידי ביטוי עדיפותם המספרית ובמקרים רבים גם הטכנולוגית. המשימה הייתה גיבוש תוכנית המתאימה ליכולותיו המבצעיות של חיל האוויר הישראלי ומסוגלת למקסם אותן מול מקביליו העדיפים עליו מספרית שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=