20 | 2017 | יולי | 78 גיליון | , אלי הלחמי (במרכז) מתחקר את מפקד מוצב תל עזזיאת. משמאל: 1967 יוני סייר האוויר סגן יהודה שפר לקרות. ידענו דברים. כשהתחילה המלחמה, הסורים הפגיזו את כל היישובים בלי סוף, אבל הם נמנעו לרוב מתקיפות קרקעיות. הייתה התקפת סרק על קיבוץ דן שלא צלחה. מעבר לזה הסורים לא עשו כלום פרט להפגזות מסיביות על היישובים, כולל באזור ראש פינה. "עיראק שלחה כוח משלוח של כחמש חטיבות, הכוח העיקרי והקדמי הגיע , שהייתה ראש החץ, הגיע לגשר 8 ואילו חטיבה ממוכנת 8.6- לזרקא בירדן ב דמיה הצר ונוצר שם 'פקק' רציני. "מודיעין חיל האוויר ואנחנו היינו בקשר טוב, ישבנו ב'בור', שממילא היה קטן. כשראיתי את ה'פקק' שנוצר בגשר דמיה בציר הצר - ביקשתי מהם להפגיז את כלי הרכב הראשונים בטור, את האחרונים ועוד פעם אחת במרכז, כדי שלא יוכלו להיכנס. חיל האוויר עשה זאת ואז מי שנשאר לא יכול היה להמשיך לעבור לגדה. חיל האוויר עשו ואז הטור נתקע – ולא הגיע לגדה". היה למודיעין הקרבי איזה שהוא משקל אצלכם אז? הייתה חשיבות למה אומרים בחטיבה? באוגדות? "לצערי לא היה כלל קשר ולא הייתה תקשורת. הקשר שלי במלחמה היה עם חנן (חרנ"ם), שהיה עוזר קמ"ן פיקוד צפון והחומרים היו עוברים בנל"ן רק ממני אליו. הוא אף פעם לא העביר אלי. ז'מקה (גנדלר, קמ"ן פיקוד הצפון) ישב עם דדו בנגמ"ש וחנן היה מעביר לו את המידע. עם קמ"ני החטיבות לא היה קשר ולא היה בכלל היזון חוזר מהפיקוד אלינו, פרט לדיווחים אג"מיים". “הסורים דיברו כל הזמן אבל פחדו להיכנס למלחמה" לדברי הלחמי, הסורים אולי שחררו הצהרות על כניסה למלחמה, אבל כשהם התקרבו לישורת האחרונה הם נרתעו. "מה שחרה לסורים הייתה התקרית ביוני, שבה הפילו להם ששה מיגים, שניים מתוכם מעל הכנרת וכשמעל 8- ב דמשק היו עשרות מטוסים לפי רישומי חיל האוויר. זה הכה בהם חזק, ובמיוחד באסד, שהיה מפקד חיל האוויר וגם שר ההגנה. חיל האוויר שלנו רדף אחרי המיגים עד דמשק מכיוון הכנרת. הקרב היה בין עשרות מטוסים. הפלנו להם עוד ארבעה מטוסים ואז הבין אסד שהם בבעיה. הסורים אומנם דיברו כל הזמן אבל פחדו להיכנס למלחמה. הם רק ליבו את האש ובפועל זזו הצדה. . יום קודם, 6:30- ביוני ב 9- "הפסקת האש הייתה צריכה להיכנס לתוקף ב ישבתי ב'בור' בקריה, כהרגלי. במקביל נערכה 11:00 ביוני, בשעה 8- ב גיחת צילום שלנו מעל רמת הגולן, שהייתה מכוסה בערפל ועננות נמוכה. בגלל מזג האוויר, צולם רק קו מסוים מקוניטרה דרומה, ולא קו החזית הקדמי. בזמן הגיחה עוד לא היו לנו מספיק כוחות בצפון. הייתה גם בעיה בערב. 19:00 עם סרט הצילום - עד שהגיע לפענוח השעה כבר הייתה סביב ,23:30- היו חילוקי דעות בין המפענחים (דני אשר ועזריה) והם באו אלי ב כמה שעות לפני הפסקת האש, עם הפענוח. כשראיתי את תוצאות הפענוח הפצתי לקט צבעוני וכתבתי בו כך: סעיף ראשון: מחנות קוניטרה ריקים ובסוגריים פירטתי איזה יחידות היו שם, שלא ברור לאן הוסגו הכוחות. סעיף שני: נראה כי המערך הסורי ברמה מתמוטט. סעיף שלישי: לא ברור אם הזדמנות כזאת תחזור על עצמה - ושלוש נקודות. אני לקחתי אישית את הלקט לאהר’לה, שהיה במשרדו ב’בור’. "באותו הלילה הלכו האלופים לישון בבתיהם ואילו דיין הגיע לישון בבור. לאחר שכתבתי את שלושת הסעיפים נכנסתי לאהר'לה, מסרתי את הלקט ואמרתי לו שלא ייתכן שהסורים יצאו נקיים מהעסק הזה, כי הם בישלו את שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=