19 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | ""אלי כהן מסר את נפשו על קידוש השם. המודיעין שלו היה מגיע אלי פעמיים בשבוע. בבוקר שתפסו אותו הרגשתי שקרה משהו. אני חושב שעיקר תרומתו של אלי כהן נבעה מכניסתו לוועידה המרכזית של מפלגת הבעת', והיא היתה בעיקר בתחום המדיני-ביטחוני, הוא היה אמיץ מאוד ועשה דברים מופלאים בחדירתו המודיעינית" שלושה פגזים והוכנס בחזרה. אנחנו רק -התותח מהבית, הוא ירה שניים רצינו לחסל את התותח הזה, שעשה לנו צרות ולכל פיקוד צפון. "ידעתי והבנתי את החומר, בזכות המודיעין הטקטי שחיבר בין כל החלקים, ומה עומד לקרות במהלך התקריות. אולם, באותה התקופה היה נוהל לכתוב דיווח מודיעיני בעותק יחיד, שלא הודפס. הוא עשה סבב בין כל הצמרת האג"מית, שלפעמים נמשך שעות ולפעמים גם יום שלם. ובמודיעין, הרי מדובר בעניין של דקות. בפועל הייתי במדור הסורי עם עוד שני סמלים שלאחד מהם היה כתב יד קליגרפי יפה והיום הוא רופא. פשוט החלטתי, שבמקום הלקט היחיד לעשות 'צעטאלאך' (פתקאות). בראש הדף כתבתי דקות, הם מזיזים...' 10 דקות/ 5 את שם הנמען, ואז 'הסורים יורים עוד וכו'. במקביל הודעתי בטלפון הנל"ני לפיקוד צפון. באותו הזמן שהכנתי את הפתקאות בכתב יד, שלחתי עם הסמל לרמ"ח מבצעים, לחיל האוויר, לראש אמ"ן, לראש אג"ם - ושם כתבתי שתי שורות. מהלשכות שמענו לרוב 'וואלה?'. לא כתבנו שם ידיעות עם הערכה אישית, אלא ידיעות מודיעיניות. הדבר מצא חן בעיני אהר'לה, והוא עודד אותנו לנסות באופן קבוע אך הגביל אותנו מלכתוב פרשנות מודיעינית והערכות. "בשלב הבא, הציעו לי לשכלל את זה: בהתחלה הייתי משכפל אותם בנייר תק זה הגיע לכל מקום במטה. ואז הלקט השתכלל לכמה צבעים: -קופי ותיק הצהוב לראש אמ"ן, האדום למבצעים וכן הלאה. למעלה כתבנו את דרגת הסיווג, מתחת את דרגת הדחיפות: מיידי/ בהול ובצד - תאריך ושעה. ככה התחיל הלקט הצבעוני. "במקביל יצרתי עוד משהו - את לוח האירועים, שלא היה קיים עד אז. שעות אהר'לה קיבל את המעטפה 5 מסמכים על המעטפה ובעצם רק אחרי ופתח אותה. כתוצאה מהאירוע החליט אהר'לה לבצע מספר שינויים, וכן שאת הלקטים הארוכים, שלא כולם קוראים, לתמצת לעיקרים, והיום אני חושב שמרבית הקברניטים קוראים את העיקרים ולא את כל התוכן". לימים קראו לזה "מלצרות המודיעין", למדו איך להגיש את הדברים. "כל זה מכורח הנסיבות. הייתה דיפרנציאציה וחציצה מובנית במודיעין בין הפיקוד המרחבי לאמ"ן ולאגף המחקר. מה שיש לך אתה שומר לך, מה שיש להם - שלהם. הם לא ביקרו אצלי ואני לא הוזמנתי לבקר אצלם. אומנם היו לי חברים ביחידות האחרות, ולפעמים הייתי הולך אליהם והם היו באים אלי, אבל לא היה קשר מקצועי – בכוונה". זה טוב או רע? שלא היה שיח מקצועי... "זה רע מאוד". היו לזה שלוש סיבות: האחת, סודיות; השנייה, מידור; והשלישית, שהייתה לכאורה תיאורטית, היא הפלורליזם. כלומר, אתה תגבש את דעותיך ואני את דעותי ובסוף נשוחח – והקברניט, שיקבל את כל המידע, יחליט. "והיתה גם סיבה רביעית: אגו. "היה לי חבר טוב בפיקוד הצפון , חנן חרנ"ם שהיה ע' קמ"ן הפיקוד, והעברתי לו דברים, לא שאלתי אף אחד. כי אם זה מודיעיני ומועיל - למה לא? זאת קנאת סופרים? 'קנאת סופרים- תרבה חוכמה'?”. את רוב התקציבים” 8200 "אז, כמו היום, בלעה יחידה "לימים, שלמה גזית החזיר אותי לצבא, אחרי מלחמת יום הכיפורים. בהתחלה נאמר לי שעלי לשקם את הענף הכלכלי. משם עברתי להיות ראש ענף תכנון וארגון, כשזה היה ענף ולא מחלקה. הענף היה אחראי גם על ההגדרות של תחומי האחריות של היחידות האמ"ניות, ולא רק על תקנים - מהם תחומי האחריות של כל יחידה במודיעין - ואלה השפיעו ישירות על חלוקת התקציבים באמ"ן, לפי מידת והיקף התרומה של כל גורם מודיעיני. את רוב התקציבים, ואז טבעתי את המונח 8200 אז, כמו היום, בלעה יחידה – שזהו בן בכור אבל לא בן יחיד, ויש עוד אחים. הם כעסו עלי כי 848 על הייתה 1973 רציתי לתת נתח לעוד יחידות ולקבוע את תחומי האחריות. עד חלוקה בין הקמ"ן הפיקודי למודיעין במחקר וכשנכנסתי לתפקידי החלטתי להרחיב ולשאוף לכך שגם המודיעין הפיקודי יקבל מודיעין שלא קיבל בעבר ותחומי האחריות יהיו כמעט חופפים. בעוד שאנחנו במחקר נהיה אחראים גם על קדמת החזית. "בקיצור, הרחבתי ושיניתי את הגדרות התפקידים, והנוהל היה לשלוח לכל הנוגעים בדבר שישלחו את ההערות שלהם. יהושע שגיא, שהיה רמ"ח מחקר, קרא לי ואמר 'אלי, מה אתה עושה לי? - ואנחנו היינו חברים - למה אתה עושה לי את זה? אתה דופק אותי!'. מנגד דוד גדליה (קמ"ן פיקוד הדרום במלחמת יוה"כ) כל כך שמח, אי אפשר לתאר, אבל בסופו של דבר זה לא התבצע לצערי. , המודיעין שקיבלנו לפני המלחמה הגיע 1967 "כשהתחילה המהומה במאי בעיקר מתצלומי אוויר. אומנם היו גם קצת סוכנים ברמה נמוכה, אך ברגע שהייתה מתיחות - קו הגבול נסגר והסוכנים פחדו לבוא. בנוסף, קיבלנו מידע ממקומות אחרים. - ואת זה אני יודע 1967 "כשהסורים עברו לתוכנית המתקפה בסוף מאי בדיעבד מהספרים, בזמן אמת לא ידענו - פתאום ראינו את אגד חטיבות ולא ידענו מיהם, כי עד אז הייתה מפקדת החזית אחראית לבצע את 12 המתקפה העיקרית והמשנית. לא הייתה לנו תמונה טובה של מה שהולך עם תחילת ההיתקלויות עם הפת"ח. גם מפע"ם היה באחריותי, ובאופן מפתיע לא היה באמ"ן לוח אירועים. לקחתי בריסטול גדול וכמו ילד ציירתי משבצות שסימנו תאריכים ופשוט מילאתי אותן בתאריכים חשובים כמו למשל יום הקמת הפת"ח, כנסים ערביים. שמרתי את הבריסטול לידי ובכל רגע ידעתי מה צפוי להיות בשבוע הבא. "יום אחד הייתה תקרית חמורה באזור המפורז ועליתי ללשכה של אהר'לה עם מעטפה קטנה חומה, אבל הוא היה בפגישה עם מישהו. הרל"ש שלו, מוטי כץ, לא היה במשרד. אז השארתי את המעטפה, אמרתי שמדובר בעניין דחוף ושמתי בסלסילה של הדואר הנכנס. בנות הלשכה הגיעו ושמו ערמה של
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=