18 | 2017 | יולי | 78 גיליון | פגשתי את אהר'לה שוב אחרי שנה, כשהוא בא להרצות בקנדה מטעם הבונדס. באחת ההרצאות הוא קרא לי בבית הכנסת לעלות לבמה ואמר לקהל 'רואים את הבחור הזה? בזכותו אנחנו יושבים היום ברמת הגולן' - ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי" הענף, ונשארתי לבד. עשרה ימים קודם לכן הבנתי מה עומד לקרות ופשוט נשארתי בתפקידי וניהלתי את העסק במהלך המלחמה. עוד לפני השחרור, שלא התממש, מוניתי להיות שליח קק"ל במונטריאול, ולהחליף את צבי אלמוג מחיל האוויר, אבל המלחמה שקרתה שינתה הכול. התחלנו להחזיר את השבויים במעבר 1967 תחילת אוגוסט "בסוף יולי קוניטרה. הייתי אחראי על תחקור השבויים הסורים בעתלית, ולא אשכח את השבוי שהיה הסמל הראשון במילואים מהקומנדו הסורי ששירת בכוחות המיוחדים, שלא הפסיק לספר לי שהגיע למילואים עם המרצדס שלו, ומה יהיה עליה?! ניסיתי להרגיע אותו ואמרתי לו שהמכונית תחזור אליו. ובאמת, כשהגענו להחלפת שבויים וגופות חללים, הגיעה המרצדס ובקו השלישי המפקדה, שישבה בקוניטרה עם יחידות מטכ"ליות כמו גדוד (שהיו ממוקמים בעמדות T-34 מ"מ, טנקים מסוג 130 תותחים בינוניים , הכוח העיקרי שהורכב משתי 4 קבועות). מכוח ההלם התפתחה דיביזיה חטיבות שיריון ומחטיבה ממוכנת, שתפקידו היה להגן על מרחב דמשק. הם התפרסו בלג'ה הגדולה ובקטנה, במחנות קטנא וכיסווה. חמשת גדודי ה'אמל', שעשו את העבודה השחורה בגבול, היו בעיקר תושבים מקומיים שגורשו מהאזורים המפורזים. הם הכירו כל ואדי, פינו מוקשים באזורים מפורזים. הייתה להם כלפינו שנאה יוקדת כי לקחנו להם את האדמה. אז הם הקימו חמישה גדודים שהוצבו בקדמת הרמה ועשו את כל הצרות, ומאחור ישבו כל הכוחות הסדירים הסורים". הסורים עברו מתוכנית הגנה לתוכנית התקפה, שנקראה 'נאצר', 25.5- "ב ושנבנתה בשיתוף עם מפע"ם (מפקדה ערבית מאוחדת). התוכנית הציבה בקו חמש חטיבות חי"ר, וכעתודה את כוח ההלם וגדוד הצנחנים. לפי התוכנית היה עליהם לתקוף אותנו בשני מאמצים: המאמץ המשני היה לכיוון הכנרת ונועד להיות הסחה, והמאמץ העיקרי לכיוון גשר בנות יעקב, ראש פינה, ביריה, עין זיתים. להגיע לשם, לייצב קו ולהמשיך לכיוון צמח ועפולה. אך כשראו שהתחיל הבלגן עם מצרים, החליטו לחזור לתוכנית ההגנה. באותה התקופה התחלק המודיעין בין אמ"ן לבין הפיקוד. הפיקוד היה אחראי על הקו הקדמי והחזית כמעט עד לקצה מרחב התילים. אנחנו היינו אחראים על כל מה שבעומק: הערכות הכוחות, קרקע וביצורים, סד"כ, מבנה וארגון, פעילות ואמל"ח. חומר מודיעיני מיוחד לא הגיע לפיקוד כי כמעט 504 יצרו חציצה. מקורות המודיעין שלנו לא היו מספקים, ליחידה המודיעין .848 ולא היו מקורות ברמה. לא היה מודיעין איכותי ליחידה מ'המוסד' היה בעיקרו מדיני, ולא מהתחום הצבאי". מאין הגיע המודיעין? "המודיעין הגיע מקשרי חוץ ומענף ר', גם לצרפתים היה מודיעין טוב כי הם 'ישבו' על סוריה ולבנון. אבל הם בקושי שיתפו אותנו. עוד היו לנו פעמים בשבוע, בעיקר מקו החזית. רק מדי פעם קיבלנו -תצלומי אוויר פעם יומיים, כי לא היו מרכזי פענוח. -צילומי עומק. בזמנו, הפענוח היה נמשך יום בשדה התעופה רמת דוד, ומתקבל למחרת 121 המודיעין היה יורד ליחידה שהיה 848 עם פענוח. לעומת זאת, על העיראקים היה לנו מודיעין האזנה של מודיעין טוב אבל טקטי, וכלל גם מסמכים שקיבלנו מ'המוסד' וחומר גלוי. היינו מתרגמים הכול וכותבים בכרטיסיות". הלחמי קיבל בזמנו גם את דיווחי המודיעין שהגיע מ"האיש שלנו בדמשק", אלי כהן. "אלי כהן מסר את נפשו על קידוש השם. המודיעין שלו היה מגיע אלי פעמיים בשבוע. בבוקר שתפסו אותו הרגשתי שקרה משהו. אני חושב שעיקר תרומתו של אלי כהן נבעה מכניסתו לוועידה המרכזית של מפלגת ביטחוני", הוא אומר. "הוא היה -הבעת', והיא היתה בעיקר בתחום המדיני אמיץ מאוד ועשה דברים מופלאים בחדירתו המודיעינית". היציאה למלחמת ששת הימים "ידענו שעומדים לצאת למלחמה. דיין לא רצה לתקוף את סוריה אף על פי שניצחנו את ירדן ואת מצרים, אבל היישובים לחצו מאוד, ו'דדו' לחץ ורבין עמד באמצע, ואהר'לה לחץ ואשכול רצה. דיין לא רצה כי חשש גם מהתערבות צבאית סובייטית אם נתקוף את הרמה הסורית. "ואז נולד 'הלקט הצבעוני'. זה התחיל בתקופת ההטיה: לסורים היה תותח דין, מעל תל קציר. כשהיינו- מ"מ, שהוחבא בתוך בית במזרעת עז א 37 נ"מ דקות, נתנו הוראה, הוציאו את 5 מתקרבים עם הטרקטור לחלקה הם חיכו שלו ובה יושב... הרב הפיקודי גד נבון, שבא לקבל גופות של חיילים. מיד אחרי החזרת השבויים השתחררתי מצה"ל. "אהר'לה ראה אותי אחרי השחרור ואמר 'השתחררת ולא אמרת לי?'. עניתי לו שאני כבר אזרח ושלא יצעק עלי. הוא צחק בתגובה ושאל למה לא דיווחתי לו. עניתי שהייתי צריך להשתחרר מזמן, במאי, ובגלל המלחמה זה התעכב. אהר'לה המשיך ואמר 'אלי הלחמי, יש לי הצעה בשבילך שלא תוכל לסרב לה. מחפשים מזכיר צבאי או רל"ש למשה דיין'; והוסיף: 'יש שני שעות להחליט ואם 24 מועמדים - אתה ומתי רבינוביץ'. הוא אמר שיש לי אשיב בחיוב, התפקיד שלי. "מאחר ודיין היה חבר ברפ"י (רשימת פועלי ישראל, שהתפלגה ממפא"י), שאלתי את אהר'לה מה יקרה אם דיין לא יהיה חבר בממשלה הבאה. אהר'לה ענה שאם דיין לא יהיה, גם אני לא אהיה. השבתי: 'אני לא צריך שעתיים, יש לך תשובה תוך חמש דקות – לא' והעדפתי לחזור לתוכניות המקוריות שלי ולטוס למונטריאול. פגשתי את אהר'לה שוב אחרי שנה, כשהוא בא להרצות בקנדה מטעם הבונדס. באחת ההרצאות הוא קרא לי בבית הכנסת לעלות לבמה ואמר לקהל 'רואים את הבחור הזה? בזכותו אנחנו יושבים היום ברמת הגולן' - ואני, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי". מה המודיעין עשה לפני המלחמה? עד כמה היה המצב בשליטה מודיעינית של ענפי המחקר? הרמטכ"ל יצחק רבין אמר לפרוטוקול ביוני: "מעתה איננו מדברים עוד על כוונות 3 - בישיבת המטכ"ל ב אלא יכולות". הסורים דבקו בתוכנית ההגנה שלהם, שנקראה 'ג'יהאד', 24.5.1967 "עד ועיקרה נשען על שלוש רצועות הגנה: גדודי הגנה בקו 1965- גובשה ב חטיבות חי"ר בקו השני, שלפעמים תוגברו בכוחות שיריון, 4-3 הראשון, שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=