מבט מל"מ - גיליון 78 - יולי 2017

17 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | "אהר'לה היה מורי ורבי. הוא לימד אותי להיות ספקן וגם להסתכל על יכולות ולא על כוונות. זה היה ההבדל בין המודיעין שלפני ששת הימים לבין - לא הלכנו 1973 המודיעין של לפני על ניתוח הכוונות, אלא על ניתוח של יכולות ופוטנציאל ושל מה שקורה בשטח. לא היינו חכמים גדולים" יכולות ופוטנציאל ושל מה שקורה בשטח. לא היינו חכמים גדולים. היה ניתוח מדיני והיה ניתוח צבאי. "כשחזרתי שוב לצבא, אחרי מלחמת יום הכיפורים, ומוניתי לראש הזירה המזרחית, היו לי התנגשויות עם ראש אמ"ן יהושע שגיא לגבי סוריה. עם תחילת פרשת 'האחים המוסלמים' יהושע תמיד שאל אותי: 'נו, הלחמי, מה חושב אסד?' ואני הייתי עונה לו 'ראש אמ"ן, אינני יודע מה אתה חושב, אז איך אגיד לך מה אסד חושב? תתקין לו חיישן בראש – ואדע מה אסד חושב'. "גדלתי בפתח תקווה. ההורים היו פרדסנים, וזה עזר לי, למשל, להבין את רפאל איתן, כי לא כולם הבינו אותו. רפול התבונן על היכולות ותמיד העלה ספקות וסיפוקים לגבי כל הערכה; את הספקנות הזאת קיבלתי מאהר'לה 1959- ואף העברתי לקצינים ששירתו אתי ותחתיי. לחיל המודיעין הגעתי ב מחטיבת הצנחנים. , היו לנו 1962- "לפני מלחמת ששת הימים, אפשר להגיד שזה התחיל ב תקריות גבול עם הסורים. היו שלושה אזורים בשטחים המפורזים שהם ניסו להשתלט עליהם. היו גם פרובוקציות מהצד שלנו, אבל כל הזמן היו 'תקריות גבול'". זה מה שקוראים "המלחמה על המים"? "לא. אלו היו תקריות על עיבוד החלקות באזור המפורז וכן תקריות המים, שאנחנו קראנו להן 'תקריות ההטיה', היו כשבנינו את המוביל הארצי ולקחנו מים ממקורות הירדן, והסורים רצו להטות את המקורות. במאמר מוסגר, באותה התקופה הייתי פעיל מאוד בנושא ההטיות וכאן נולדה תבנית 'הלקט הצבעוני', שהמצאתי. "גורם נוסף שתרם לפרוץ מלחמת ששת הימים היה עליית הפלג הרדיקלי אסד הדיחו את -במפלגת הבעת'. הקצינים הצעירים צאלח ג'דיד וחאפז אל אמין אל חאפז, שברח עם הנהגת הבעת' לעיראק. החבורה הקיצונית תפסה מקומות במועצה העליונה, רובם עלאווים, והיה להם כוח רב. אומנם 12 , אך הם היו - ועדיין הנם - 13%-12% מבחינת אוכלוסייה העלאווים היו רק רדיקליים, כלפי פנים וגם ביחסם כלפינו. כדי לבסס את מעמדם הם החליטו גם על תמיכה במלחמת שחרור עממית, שנועדה לשחרר את פלסטין. חאפז אסד, שהיה מפקד חיל האוויר וגם שר ההגנה – הוא מינה את עצמו -אל לאחר שהדיח את קודמו - הקים בסוריה את מחנות האימונים הראשונים של הפת"ח, כדי ללמד את הפלסטינים להגן על עצמם ולתת להם תמיכה וגיבוי. "כשמחברים את כל הדברים יחד מבינים כי אנו עומדים, במוקדם או במאוחר, בפני התנגשות חמורה עם הסורים. אבל הסורים ידעו שאינם יכולים להילחם בנו לבדם. לכן, המטרה האסטרטגית שלהם הייתה לגרור את כל הערבים באזור (בעיקר את מצרים) למלחמה נגדנו. הסורים ידעו שהם חלשים יחסית ושבלי הצבא המצרי, הם לא יוכלו לבצע זאת. זאת גם הסיבה שהביאה אותי לכתוב את הלקט הצבעוני, שהוביל במידה רבה כנראה להחלטה של משה דיין לתקוף את הרמה הסורית. דיין החליט להעביר לשם את הכוחות אף על פי שהיינו כבר בהפסקת אש. הוא הבין שזאת תהיה החזית הבאה שלנו. יישובי הצפון ואשכול היו בעד תקיפת ."9.6.1967 הרמה ודיין היה היחיד שהיה נגדה עד אז – הלחמי מוסיף לגבי מערך הכוחות הבינלאומי כי "ארה"ב התערבה אף היא. השגריר ג'ונסון שאל שוב ושוב מה עם סוריה, והאמריקאים לא הפסיקו 'לרמוז' לנו שאי אפשר להשאיר את סוריה ככה. במקביל חתמו הסובייטים על הסכם הגנה עם סוריה, מה שגרם לדיין לנסות לדחות את הבלתי נמנע משתי סיבות עיקריות: הראשונה, לא היה ריכוז כוחות מספיק לתקוף ברמת הגולן, והשנייה, הוא חשש מהתערבות סובייטית עקב הסכם ההגנה שבין סוריה לברה"מ, ומכך שהצרפתים יפסיקו את אספקת המטוסים שלנו". מאילו סיבות התעסקו הסורים עם פלסטין? האם דובר בזמנו על "סוריה הגדולה" כאסטרטגיה? , שהוכרה 1944 בינואר 1- "מאז נוסדה הרפובליקה הסורית העצמאית, ב שנים. אנחנו, 22 כרפובליקה, הם החזיקו ברמת הגולן למשך 1946- רק ב שנה. בנוסף, הסורים תמיד ראו 50 לעומתם, מחזיקים ברמת הגולן כבר בישראל פרובינציה של סוריה הגדולה, כך שהחלום שלהם הוא שיום אחד תשוב פלסטין כולה לחיק האומה הערבית. הערבים לא השלימו עם הגבולות פיקו, כולל 'קריעת' לבנון כחלק מסוריה. -המלאכותיים שקבע הסכם סייקס אך משך כל השנים אזור הגולן הוזנח על ידי הסורים". ניתן להבין מדבריך שהטריגר ביצירת מצב הפתיחה למלחמה היו הסורים, ולא המצרים?! "בוודאי. הסורים היו הזרז. הנושאים שדיברנו עליהם, ובעיקר תקריות ההטיה, הולידו למעשה את מלחמת ששת הימים. הקש ששבר את גב הגמל היה כשהרוסים פנו לראש המודיעין המצרי, עבד אל מוניר, ואמרו שישראל חטיבות בגבול הסורי כדי לתקוף את סוריה. היות ומצרים וסוריה 15 מרכזת היו חברות במפקדה הערבית המאוחדת, מצרים הייתה חייבת להגן על , אחרי שיצאו כוחות האו"ם מסיני 15.5.1967 בת בריתה. ביום העצמאות ונכנסו הכוחות המצריים, המצרים נגררו וזה גרם להידרדרות המצב. למרות דבריו, אסד לא רצה מלחמה עם ישראל, כי ידע שצבאו חלש לעומת צה"ל. "בזמן שמצרים וסוריה הפעילו את ברית ההגנה ההדדית, צ'ובחין, שהיה השגריר הסובייטי בישראל, דיבר עם אשכול כמה פעמים וסיפר לו על העברת ריכוז הכוחות הישראלים כביכול לרמת הגולן. אשכול מצדו הציע לצ'ובחין לעלות לגליל ולראות את המצב במו עיניו. אני הייתי צריך להדריך אותו בסיור זה אל מול הרמה, אבל הוא לא הסכים לנסוע כי האמין לידיעות שקיבל ממוסקבה. אחרי המלחמה הוא הודח ונשלח לסיביר, שם גם סיים את חייו. "באותה התקופה הייתי כבר חמש שנים במחקר, סיימתי גם תואר בראיית חשבון, כבר רציתי להשתחרר ואף נקבע לי תאריך שחרור. כחודש לפני המלחמה, הביאו את יהושע צור כמחליף שלי וגם הספקנו לעשות חפיפה בת חודש, אבל אז הבנו שעומדת להיות מלחמה ואהר'לה לקח ל'צמח' (מנגנון ) את צור ואת לייזר, שהיה ראש 848 הדיווח ההתרעתי והתפוצה ביחידה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=