16 | 2017 | יולי | 78 גיליון | "יהודי יושב בבור, לא נלחם - וגורם לכל מיני דברים לקרות" אפי מלצר ורון כתריראיינו: אל"ם בדימוס אלי הלחמי, שכיהן במלחמת ששת הימים כראש המדור הצבאי של סוריה, לבנון ועיראק, מספר על תקריות הטיית מקורות הירדן, שהולידו בעיניו את המלחמה; על הלקט הצבעוני שיצר והוביל להחלטה של משה דיין לעלות לגולן; ואת השינוי ביחס ללקטים המודיעיניים: "היום אני חושב שמרבית הקברניטים קוראים את העיקרים ולא את כל התוכן” אלוף משנה בדימוס אלי הלחמי. "ההכחשה הסורית הגיעה מאוחר מדי" איפה היית לפני מלחמת ששת הימים ובמהלכה? "הייתי ראש המדור הצבאי של סוריה, לבנון ועיראק וכן אחראי למדור . מבנה 1964 מפע"ם – 'המפקדה הערבית המאוחדת', שהוקמה בשנת המדור כלל מלבדי שני קצינים, שלושה סמלים ושלוש פקידות: שתיים על הנושא הסורי ואחת על הנושא העיראקי". איפה פוגשת אותך המלחמה? מתי הבנת שתהיה מלחמה? ואחר כך עברתי גם למדור 1963- "התחלתי כקצין מחקר במדור העיראקי ב הצבא הסורי, היות ולא היו מספיק תקנים אמרו לי לקחת גם את המדור העיראקי תחתיי וכן הלאה. במדורים עבדתי על הנושא הצבאי ואיתמר רבינוביץ' היה אחראי על המדור המדיני. ראש המחקר היה שלמה גזית גדעון גרזון היה ראש הענף 5 ואילו ראש אמ"ן היה אהרון יריב. כשהוקם ענף שלנו, אך הוא הלך ללמוד באוניברסיטה ואנחנו נשארנו 'יתומים'. כשפנו לאהר'לה, הוא אמר שהוא סומך עלינו ואנחנו לא צריכים ראש ענף. "אהר'לה היה מורי ורבי. הוא לימד אותי להיות ספקן וגם להסתכל על יכולות ולא על כוונות. זה היה ההבדל בין המודיעין שלפני ששת הימים לבין - לא הלכנו על ניתוח הכוונות, אלא על ניתוח של 1973 המודיעין של לפני שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=