מבט מל"מ - גיליון 78 - יולי 2017

שנים למלחמת ששת הימים 50 49-14 מוסף מיוחד - עמ' עוד בגיליון: מה ניתן היה ללמוד מהעיתונות העיראקית על כוונותיו של סדאם חוסיין על היעלמות הבנות העומק לגבי מושאי המחקר מעולמם של גופי המודיעין מדור חדש: "נשות הצללים" - על שולמית (שולה) קישיק-כהן 2017 , סיוון תשע“ז, יולי 78 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין

2 | 2017 | יולי | 78 גיליון | Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center - I.I.C.C 2017 , סיוון תשע“ז, יולי 78 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין תא"ל (מיל') דוד צור | דבר המנכ"ל לחברים ולמשפחות שלום, אנו עומדים עתה לאחר תקופה של פעילות רבה בעונת האביב ולקראת תקופת הקיץ, שבה יורדת רמת הפעילות במל”ם בשל החופשות. באמצע יוני נערך טקס ההתייחדות השנתי לחללי קהילת המודיעין באתר ההנצחה שלנו בגלילות. למרבה הצער הגענו מונצחים. כולנו תקווה כי הייתה זו 15 בשנה זו למספר שיא של פעמית שלא תשוב עוד.-תופעה חד שנה למלחמת ששת הימים. 50 חודש יוני עמד השנה בסימן פעילויות רבות התקיימו בנושא זה ברחבי המדינה, בעיקר בירושלים. ערכנו יום עיון שבלבו המודיעין במלחמת ששת הימים, בהובלת המכון לחקר מודיעין ומדיניות בראשות רון כתרי. האירוע התקיים במרכז רבין ובסיוע אנשיו. במסגרתו התאפשר לחברי העמותה לסייר במיצג המיוחד שהעמיד מרכז רבין המתמקד במלחמה זו, ושתרומתנו לו הייתה בהצבת מכשיר ההאזנה, שקלט את השיחה המפורסמת בין נאצר לחוסיין. פעילות ראויה לציון מיוחד הייתה נסיעתם של בני המשפחות השכולות לבסיס חיל האוויר בחצרים, במסגרת פעילות האביב השנתית שלהם, כדי להשתתף לטקס חשיפת הדרגות של בוגרי קורס הטייס. חלק מהמשפחות ויתר על ההשתתפות בשל החום הכבד ששרר, אולם לאלה שהגיעו הייתה זו חוויה מרגשת ביותר, שהגדירה אחת המשתתפות כ”חוויה של פעם בחיים”. אנחנו ממשיכים בפעילויות הרגילות. נערכה בימת המודיעין ברבעון זה בנושא “החיזבאללה לאן?”, בהובלת ראש ועדת התוכן שלנו אמנון סופרין. נטלו בה חלק ד”ר בעז גנור, האלוף במיל’ עוזי מוסקוביץ’ והעיתונאי אלכס פישמן. .ההדים לפעילות זו היו חיוביים ביותר 12- אנחנו מתארגנים לכנס החברים של העמותה שייערך ב בספטמבר באמפי הפתוח, אצלנו בגלילות. הכנס יעמוד גם הוא שנה למלחמת ששת הימים ויכלול נושאים נוספים. 50 בסימן כנס המודיעין הבינלאומי נדחה מחודש יולי לתחילת דצמבר .2017 הטיפול בשיפור חזות האתר נמשך, כמו גם תכנון פרויקטים בתשתית האתר, שאת חלקם נתחיל לבצע כבר לפני תום השנה. ברצוני לציין לטובה את רמתו של כתב העת המונח לפניכם ואת אלה שלפניו. תודה לרון כתרי העורך האחראי, לאפי מלצר העורך, לבעלי התפקידים האחרים, לכותבים ובעיקר לחברי המערכת המסורים, לכולם מגיעה ברכת יישר כוח !!! מאחל לכולנו חופשת קיץ מוצלחת ובריאה. תא"ל (מיל') דודו צור מנכ"ל העמותה  אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה | המרכז למורשת המודיעין מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, “נתיב" והשב"כ בחזית העשייה הביטחונית וחירפו נפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין 1983 בשנת המל"ם. -להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; ולהפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"ם פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וכתב העת “מבט מל"ם“. מקים המל"ם, הנשיא והיו"ר הראשון - אלוף מאיר עמית 2012-2005 יו"ר המל"ם בשנים -אפרים הלוי הנהלת העמותה יו"ר -צבי שטאובר מנכ"ל - דודו צור סמנכ"ל תפעול ומנהל אתר ההנצחה- חנן מזור מזכירת המל"ם -רקפת פאר אחראי תפעול -אבי טל חברי הוועד המנהל של המל"ם: עירית אליגון, דני אשר, אמנון בירן, ברק בן צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, עודד חביב, יובל חלמיש, אלי כהן, מנחם כהן, יקותיאל לביא, עופר לונברג, רפי מלכא, צילה נוימן, אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר טסלר, עודד תבור. :נציגי המשפחות השכולות לוועד המנהל רן, אל"מ (מיל') חגי מן וסטלה שדות-דוד בויטלר, אלי גרינברג, ניסן לב ראשי ועדות המל"ם - ועדת הנצחהאריה (לייבו) ליבנה - ועדת מורשת ותכניםאמנון סופרין - ועדת סרטיםעודד חביב - ועדת כספיםמנחם כהן - ועדת השקעותעמרם אהרוני - ועדת קרנות ההנצחהשמעון אביבי - ועדת גיוס ופעילות חבריםיובל חלמיש - ועדת פיתוח משאביםמאיר שגב - ועדת מכרזיםמאיר שגב - ועדת תשתיות ובינויריבה שניידר טסלר - ועדת ביקורתמינא -חיים מנור - עורך אחראי של כתב העת "מבט מל"ם"רון כתרי - עורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"ם"יוכי ארליך - ר' חוג ידידי המל"מ - חיד"הדודי שמחה עמותת המל"ם מערכת "מבט מל"ם" רון כתריהעורך הראשי: אפי מלצרהעורך: מיטל שטדלרסגנית העורך: שמעון אביבי, יוכי ארליך, יוכי וינטרויב, רפי קיטרוןעורכי המשנה: eldarzv@netvision.net.il זאב אלדרהמעצב והעורך הגרפי: אבנר אברהם, יוסף ארגמן, אמנון בירן, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן חברי המערכת: בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא, יוסי לבקוב כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד כתב העת "מבט מל"ם" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"ם ובאחריותו שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה - אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין / המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 , פקס 03-5497019 טל' | 4713402 רמת השרון 3555 ת"ד mlm@intelligence.org.il :דואר אלקטרוני www.intelligence.org.il :אתר אינטרנט

"חשבתי לי, איך יהודי יושב בבור, לא נלחם וגורם לכל מיני דברים |16 ראיינו: רון כתרי ואפי מלצר | לקרות" | המודיעין במלחמת ששת הימים: הצד שהצליח מול הצד שכשל |22 שמעון (סיימון) לביא ופסח מלובני | סוף מעשה במחשבה תחילה: "מבצע מוקד“ והחיקויים שלא צלחו |27 קובי סגל נחיק נבות | יומן היום הגדול |33 חגי ארליך | אל - נכסה" זרעה את זרעי הכאוס הנוכחי " |34 בני מיכלסון | מודיעין השטח מסייע במלחמה |36 דברים שפורסמו | חמ"נית: במבט לאחור - ראיונות עם קציני מודיעין |39 1987 , יוני 7 בחמ"נית גיליון רות קמחי | די מצרים במלחמת ששת הימים - פרק עלום יהו |44 חגי מן | שנה חלפו - המשקעים עדיין לא 50 : מבט אישי |46 3 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך הראשי כתבות ומדורים   דני אשר | "אורות אדומים" |40 אברהם בקר | הבוגד שלא בגד |70 טובה קלדס | נשות הצללים: הנשף המלכותי שהוליד מרגלת |12 22 שלום רב לקוראינו, הגיליון שבידכם מיוחד, כמובטח, לציון חמישה עשורים .1967 ל”מלחמת ששת הימים”, שהתרגשה עלינו במחצית המלחמה השלישית למן כינון עצמאותה של המדינה הצעירה - פחות מעשרים שנה מעת שהוקמה. במלחמה התרגשה סביבנו המציאות המאיימת, שממנה חששו כל כך קברניטי מערכת – “מקרה הכל”, שבמסגרתו 50-הביטחון בראשית שנות ה מתאחדות מדינות ערב לתקוף את ישראל ולהשמידה. והיה גם ניסיון להגיע למוצא מדיני מן הסבך המתפתח, טרם יישלחו חיילי צה”ל להילחם - ואולי גם כחלק מתוכנית הונאה מתוחכמת? צר היה המקום בגיליון הזה. יש בידנו חומרים נוספים, שנשלבם בגיליונות הבאים של כתב העת שלנו. בצד המוסף המיוחד תמצאו מאמרים מגוונים, שאין לי ספק שיעוררו עניין: דני אשר מתייחס למכניזם הנדרש במישור המודיעיני, נוכח איומים מתהווים או מתעצמים, כדוגמת מערכות “תו”ל האויב” שגוועו בהדרגה, כבר לפני שנים; אברהם בקר משתף אותנו במעשה באיש מודיעין סובייטי בכיר, יהודי, שעוללותיו הצליחו להביך את סטאלין מזה ואת מנגנוני הביטחון -האמריקאים מזה; הצדעה לפעילותה המסוכנת של שולה קישיק כהן ז”ל, המרגלת שלנו בביירות, שהלכה לעולמה באחרונה; פרופ’ אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה מאיר את המידע שהצטבר ביחס לשליט עיראק סדאם חוסיין ומדגיש את חשיבותו של המידע הגלוי; איש השב”כ חיים מנור מינא דן בנושא ההונאה באמצעות המסופר בספר שופטים; על ריגול נגדי ניתן ללמוד מסיפורו של עירא ומפרשייה באדיבות אתר השב”כ; ב”מודיעיון” הפעם מאמר מעניין ומאתגר של אל”ם מיכאל מילשטיין, על אודות הפיחות שחל במומחיות החקירה לעומק של חוקרי מודיעין: “אך טבעי שבעידן הזה יתחדד הצורך להעמיק את ההבנה לגבי התרבות והתודעה של ‘הצד השני’... (ואולם) בכלל גופי המודיעין בעולם המערבי... התמעט בעשורים האחרונים מספרם ומשקלם של חוקרים שבסיס המקצועיות שלהם הוא בקיאות תוכנית ובפרט – שליטה בשפתם של מושאי המחקר והבנת תרבותם”. כתמיד, איחולינו לקריאה מועילה ומהנה! אנו פתוחים להצעותיכם ורעיונות יצירתיים יזכו לבחינה מכבדת ואף אוהדת. ברכותינו לכם, לקיץ מענג ורגוע, רון לזכרם: חנה הראל, יגאל קלוד כנפי, בן ציון (בנצי) מגל, אברהם איתן, |50 משה טל סדאם יוצא למלחמה: מה מלמד החומר המודיעיני המסווג ומה התקשורת |52 אמציה ברעם | הגלויה מינא- חיים מנור | רואה צל הרים כהרים |55 מיכאל מילשטיין | מודיעיון: "לא תשתנה...השתנה, תשתנה" |56 באדיבות אתר | המרגל ששלחו המצרים לא הצליח לחדור לחיל השריון |62 השב"כ עירא | סיפורו של "יונה" - הסוכן שלא רצה כסף אלא נקמה |64 אשר ססר ודויגו | ספרי מרכז דיין: מהאימפריה העות'מאנית לאביב הערבי |65 התהוותו של המזרח התיכון המודרני אטלס, לקראת צאת ספרו של עמוס גלבוע | מודיעין וספר: דרמה בים האדום |65 איתן קלמר | תגובות: הצד השלילי של מהפכת המידע |66 יואב דייגי | מי היה האיש שהיה? |67 | הספרייה |67 שמעון אביבי | 78 תשבץ מודיעין |68 שנים למלחמת ששת הימים 50 מוסף מיוחד

4 | 2017 | יולי | 78 גיליון | "אורות אדומים" תא”ל (מיל’), היה ראש מחלקת תו”ל אויב האחרון באמ”ן מחקר | ד”ר דני אשר  דו”ח מבקר המדינה בעניין “צוק איתן” הצביע על ליקויים בטיפול במנהרות ברמת הצי”ח הלאומי והמחקר המודיעיני ובבניית התפיסה המבצעית. אלא שיש מענה לאיום חדש המתפתח בשדה הקרב בפברואר האחרון התפרסם דו”ח מבקר המדינה בעניין מבצע “צוק איתן” והיכה גלים. הדו”ח עוסק בשלושה נושאים צבאיים עיקריים, שניים מהם - הטיפול במנהרות ברמת הצי”ח (ציון ידיעות חיוניות) הלאומי והמחקר ובניית התפיסה המבצעית לטיפול במנהרות - נוגעים ישירות לקהילת המודיעין בכלל ולאמ”ן בפרט; גם לנושא השלישי, הקשור לפיתוח טכנולוגי לאיתור מנהרות, יש ביטוי בעשייה המודיעינית. במאמר זה אצביע על עיקרי הממצאים אשר מנה ואעלה מלקחי העבר דרך פעולה, שיישומה נשכח, כזו המאפשרת חיקוי ושדרוג שיסדיר את תרומת .המודיעין הצבאי לגיבוש התפיסה המבצעית ביולי 8- מבצע “צוק איתן” היה מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, שהחל ב באוגוסט. 26- והסתיים בהפסקת אש ב 2014 המבצע זכה לאות, שסיפורו מזכיר את "הבדיחה" שנהגו לספר חיילי גולני: לדרום לבנון (לבנון השנייה) אמרו 'זה מבצע', חזרנו - אמרו 2006- "יצאנו ב למלחמה בעזה ('עופרת יצוקה'), חזרנו 2008- שהייתה מלחמה. יצאנו ב ועד 1982- שנותיה, מ 18 - אמרו שזה מבצע". הלחימה בדרום לבנון על , שבהן לחמו ונהרגו מאות מבנינו, הייתה ונותרה כפי שכתב 2000- לנסיגה ב תא"ל צ'יקו תמיר, "מלחמה ללא אות". המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסיה מכניזם להטמעת חידושי מודיעין ואיומים מנהרת חמאס שהתגלתה ב"צוק איתן". ליקויים באיסוף המודיעיני על אודותיהן בצה"ל ובשב"כ

5 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | אזרחית בדרום ישראל. זאת כתגובה למבצע “שובו אחים” של צה”ל לאחר ביוני 12- חטיפת הנערים גלעד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח מגוש עציון ב . בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר 2014 הישראלי, טנקים וארטילריה ברצועת עזה, במקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו ביולי, נכנסו 17- מהרצועה דרך מנהרות ודרך הים. בשלב השני, שהחל ב כוחות קרקעיים של צה”ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב באוגוסט, הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה”ל 5- שלישי, שהחל ב מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. המבצע הסתיים ימי לחימה. 50 לאחר המנהרות מושא הביקורת העיקרי בדו”ח של השופט בדימ’ יוסף שפירא הוא , וגם אז 2009- . לטענת המבקר נכנס הנושא לצי”ח רק בכצי”ח לאומי רק כחלק מההתרעות לפיגועים ולא כנושא מודיעיני עצמאי. חרף הגידול , לא הוכנס נושא המנהרות 2014 עד 2010 באיום המנהרות גם בשנים לצי”ח הלאומי ולא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת, גם כשתואר כאיום .2013- אסטרטגי ב המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים. בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע, ואי הכנסת המנהרות לצי"ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות. לטענת המבקר, נוכח חומרת האיום במשך השנים ולכל , היה ראוי שראש אמ"ן וראש השב"כ דאז ישפיעו על 2013 הפחות מאז מיקומו בצי"ח הלאומי ויעמדו על כך שיתועדף. לבין "צוק איתן" הושקעו מאמצים 2008 מנגד, מתברר מדו"ח המבקר שבין רבים כדי לאסוף מודיעין על המנהרות בצה"ל ובשב"כ, במיוחד מסוף . לשם כך הופעלו אמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים, אך נמצאו ליקויים 2013 באיסוף המודיעיני על המנהרות. לדברי שפירא, הפעולות של אמ"ן לא כללו 2013 מאמץ מודיעיני כולל ומשולב של כלל המערכים והיחידות. רק מסוף הגבירו בשב"כ ובאמ"ן את מלאכת האיסוף נגד המנהרות, ולאחר שהשקיעו בה משאבים רבים, היה מידע משמעותי על אודות המנהרות ההתקפיות שחצו לישראל. באשר למחקר הנושא קובע המבקר כי אף שראש אמ"ן הכניס את המנהרות , אגף המודיעין ופיקוד דרום לא מיקדו מאמצים 2013- ההגנתיות לצי"ח ב , שפיקוד דרום 2012 מספיקים לנושא. קביעתו של ראש אמ"ן בשנת ואוגדת עזה הם גורמי המודיעין העיקריים שיעסקו במנהרות, הביאה לכך שחטיבת המחקר באמ"ן כמעט לא חקרה את הנושא. המבקר קבע כי היחס למנהרות היה "טקטי" וסתר את קביעתן כאיום אסטרטגי. אמ"ן לא פעל בתחום המנהרות באופן שיטתי למרות כל המידע שברשותו. כאילו כדי לרכך את ממצאיו שיבח המבקר את פרויקט "לוחמ"מ: לוחמה מבוססת מודיעין" שהוביל ראש אמ"ן דאז האלוף אביב כוכבי ואת המודיעין שעמד לרשות כוחות הקרקע, שהגיעו למנהרות כפי שהונחו במקור על בסיס . היעדרו של כלל המידע המודיעיני, ציין המבקר, הקשה על 1 מידע מודיעיני כוחות הקרקע להשיג את אחד היעדים העיקריים של צוק איתן והאריך את הזמן שנדרש לעשות זאת. היעדר תפיסה מבצעית להתמודדות עם המבקר מתח ביקורת על חרף הנחיות וצרכים מפורשים. רק לאחר "צוק איתן", בדצמבר המנהרות , פרסמה מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי הוראות לחימה במנהרות, 2014 וכוחות ההנדסה גיבשו טכניקה לטיפול במנהרות שפגשו. המבקר התריע על היעדר תוכניות מבצעיות רלבנטיות להתמודדות עם המנהרות ומתח ביקורת על זרוע היבשה, על שלא אימנה והכינה את הלוחמים אליהן. הוא אף ציין כי למרות סכנת המנהרות, לפיקוד דרום לא הייתה תוכנית סדורה נגדן. שפירא ציין לחיוב את מפקד אוגדת עזה על פעולותיו בתחום ההתמודדות הטכנולוגית עם מנהרות בצוק איתן. הוא ציין לטובה גם את חטיבת גבעתי של פיקוד הדרום, שביוזמה עצמאית פיתחה וקנתה מוצרים הנותנים מענה לסוגיית המנהרות. לדבריו גבעתי פיתחה בחודשים לפני צוק איתן אמצעים לזיהוי מנהרות על בסיס מוצר מדף. ציון חיובי זה, כיוצא מן הכלל, משקף ליקוי בפעילות הסדורה של המערכת הצבאית. של חמאס מתברר היעדר פתרון טכנולוגי לחשיפת מערך המנהרותבנושא מהדו"ח כי מפא"ת במשרד הביטחון (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה למצוא פתרון טכנולוגי לבעיה. הדו"ח 1990 ותשתית טכנולוגית) מנסה מאז מבקר את מפא"ת על עיכובים לא סבירים שגרמו לאבדן זמן יקר לנוכח המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים. בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע, ואי הכנסת המנהרות לצי"ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות המבקר יוסף שפירא. נושא המנהרות לא נכנס לצי"ח הלאומי

6 | 2017 | יולי | 78 גיליון | הצורך הדחוף בגילוי מנהרות בעזה. לדבריו, עד "צוק איתן" טרם הושלם הפיתוח ולצה"ל הייתה יכולת קטנה בלבד לגילוי מנהרות. חרף הגדרתו כפרויקט חירום, לא נעזרו זרוע היבשה ומפא"ת ביכולות הסיוע של אגף המודיעין. בדו"ח בולט לרעה חוסר היכולת של זרוע היבשה לתמוך במאמץ המו"פ הן מול מפא"ת והן מול הגורמים המבצעיים. המבקר שיבח את הגורמים באמ"ן שבחודשים שקדמו לצוק איתן נרתמו לעסוק באופן עצמאי במנהרות ללא הנחיה מלמעלה, בלי שגורם מטכ"לי כלשהו הורה להם לעשות כן. השגות והצעות לגיבוש התפיסה המבצעית ה”אליבי” של אמ”ן לטיפול בעניין המנהרות (כמו אולי גם באיומים נוספים הצפויים במערכה) היה שהשלמת המחקר והטמעתו לדרג הטקטי צריכים להיות באחריות פיקוד הדרום ומחלקת המודיעין שלו. לטענתי, הפיקוד אינו יכול להיות אחראי לפיתוח תו”ל ולהטמעתו בכלל המערך הנזקק בצה”ל. אחת הסיבות היא שהיחידות המבצעיות בדרג הטקטי כפופות ברגיעה לפיקודים השונים; הן מתכנסות, רק לצרכים מבצעיים, לפני יציאה לקרב, למרחבו של הפיקוד הרלבנטי, ומכאן שאין ביכולתו של אמ”ן כגורם מטכ”לי להתנער מהנושא. לימוד האיום, הצגתו, הטמעתו בקרב הדרג הלוחם, חיפוש המענה המבצעי ההולם והנחלתו לכלל היחידות שעשויות לקחת חלק במבצעי התגובה הם באחריות זרוע היבשה והחילות הרלבנטיים הכפופים לה. זרוע היבשה נבנתה בלי יכולת מודיעינית של ממש, ועליה להישען על גורמי מודיעין אחרים במאמץ להכיר, לנתח ולהטמיע איומים צפויים בשדה הקרב. אין לו לאגף המודיעין ובתוכו לחיל המודיעין יכולת לחמוק ממתן מענה לצורך הקבוע של הצבעה על איומים אפשריים, חקירתם, הטמעתם ויצירת רצף של פעילות חשיבה תורתית ומבצעית שתביא למתן פתרונות ולהנחלתם ליחידות המבצעיות. כבר בניתוח הלקחים ממלחמת יום הכיפורים ניתן מקום ניכר לליקוי בולט בהכשרת הלוחמים והמפקדים - הכרת האויב והאיומים שהוא מייצר בשדה הקרב. הנושא היותר מוכר הוא ה”סאגר” - טיל הנ”ט שאמ”ן ידע עליו הכול אך לא השכיל להנחיל את הידע ולהציג את האיום לכלל המערך הלוחם, כך שיחויב לגבש פתרונות, לפחות ברמה הטקטית. לאחר המלחמה, כחלק מהפקת הלקחים, הוקמה מערכת ארגונית שתפקידה היה ליצור את הכלים שיאפשרו למפקדים ולקמ’’נים, בכל הרמות, לעסוק .2 בתודעת האויב (תוד”א) ולחפש פתרונות אל מול האיומים שהוא מייצר באמ”ן מחקר נוסדה מחלקה, שתפקידה היה לחקור את תורת הלחימה של צבאות ערב ודרך הוצאתה לפועל. בראשה עמד בתחילה אל”ם עוזי יאירי ומיד לאחריו אל”ם שייע בר מסדה. במחלקת ההדרכה נבנתה מחלקה בראשות אל”ם זלמן (ז’מקה) גנדלר, שתפקידה העיקרי היה למצוא דרכים .3 להטמעת תורת הלחימה של האויב במערכת ההדרכה וההכשרה של צה”ל , לאחר הקמת המחלקות, סיכם 1975 את תוכנית העבודה של חמ”ן לשנת ראש אמ”ן שלמה גזית בכותבו: “את הסיפוק אנו מוצאים בעצם יכולתנו להפיק יותר מודיעין ומודיעין טוב יותר, את התמורה אנו מוצאים אצל חברינו אשר חזרו לראות בנו את התנאי והמפתח להצלחה ולניצחון”. על בסיס לקחי המלחמה ובשל העובדה שנתוני מודיעין לא עוררו פעילות תגובתית מתאימה בקרב הגורמים האג”מים לפני המלחמה, נבנה ביוזמת אמ”ן ובאחריות מחלקת תו”ל אויב בפיקודו של אל”ם דני אגמון, בסוף , מנגנון שנקרא “אורות אדומים”. 80- ובתחילת שנות ה 70- שנות ה מנגנון זה שאף לזקק את סך כל המידע המודיעיני המצטבר בכל הקשור ליכולות, כוונות וחידושים בתורת הלחימה של אויבינו לכדי תמצית אחת; עיקרה: הגדרה של איום חדש המתפתח בשדה הקרב. האיום זכה למחקר מעמיק ובמקביל להוצאת צי”חים למערכות המודיעין לשם השלמת התמונה. המחקר סוכם בחוברת “אורות אדומים” שהגדירה את האיום. רמ”ח תו”ל אויב שולב בתקופה המסוקרת בפורום רמ”חים של מחלקת הדרכה באחריות ע’ ראש מחלקת ההדרכה לתו”ל. בפורום לקחו חלק רמ”חי התורה של כל חילות השדה, הוצגה החוברת והובהר האיום. לאחר ההצגה “האדומה” החל דיון תורתי של “אורות כחולים” ובהמשכו חולקו מטלות, לרוב לרמ”חי התורה בחילות (באותה עת לא הייתה עדיין זרוע היבשה) להצביע על אמצעים נדרשים וטכניקות קרביות שבתחום אחריותם המקצועית. הפתרונות וההמלצות נידונו שוב בפורום והוצגו, על פי רוב, גם ביום עיון צה”לי שהוקדש להצגת האיום ולדיון במענים שהועלו במחלקת ההדרכה. סיכום הדיונים ויום העיון גובש ב”אורות כחולים” שהפכו למעין הנחיות אג”מיות לחילות וליחידות בדרג הלוחם לביצוע. בין הדוגמאות נכללו: השימוש במוקשים פזירים על ידי צבאות ערב. • הפועלים בתוך “פיתות “ / מוצבי הגנה BMP לחימה מתוך נגמ”שי • (בעיקר בצבא סוריה). שימוש בדיביזיה משוריינת להגנה ברצועת ההגנה הראשונה בקו החזית • (יושם מאוחר יותר על ידי הסורים בהגנה בבקאע במלחמת לבנון הראשונה). בניית רצועת אבטחה בחזית רצועת ההגנה הראשונה, בצבאות מצרים • וסוריה. בהמשך, ואולי משקטן “האיום הגדול” של פעילות בעצימות גבוהה אל מול צבאות ערב, הלך ונשחק המנגנון. המחלקות במה”ד ובאמ”ן פורקו בהדרגה: מחלקת תו”ל אויב באמ”ן מחקר תרמה את תקניה, בזה אחר זה, להקמתה של זירת הטרור. זירת הטרור, כמו גם גורמי מודיעין רבים אחרים, עמדו מול איומים חדשים, הפעם בעצימות נמוכה. אלה אפיינו את הצרכים המבצעיים שמולם עמד צה”ל ביותר משלושת העשורים האחרונים. שדה הקרב הנוכחי משתנה תדיר לנגד עינינו. הארגונים השונים בגבולות ישראל אינם מיצרים כיום רק “איומים קטנים”. לעתים מצטברים איומים גדולים יותר, המחייבים פעילות מודיעינית ותורתית משולבת ומאומצת. נראה שמנגנון “אורות אדומים”, שפותח בעבר ונשכח, בצד המערך החדש והמקיף שבנה אמ”ן והנחיל ליחידות של לחימה מבוססת מודיעין - צריך לחדש ביתר שאת פעילות עכשווית של הצבעה על איומים, חקירתם, הנחלתם והטמעתם לדרג השדה. יש לשלב בעשייה גם את הדרג המצוי בשטח של גורמי מודיעין השדה, ובראשם הקמ”נים היחידתיים, אלה  המצויים כתף אל כתף עם הלוחמים בשדה הקרב. הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט. המבקר התריע על היעדר תוכניות מבצעיות רלבנטיות להתמודדות עם המנהרות ומתח ביקורת על זרוע היבשה, על שלא אימנה והכינה את הלוחמים אליהן. הוא אף ציין כי למרות סכנת המנהרות, לפיקוד דרום לא הייתה תוכנית סדורה נגדן

7 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | ), יהודי, Feldbin לייב פלדבין ( היה קצין הנ.ק.וו.ד. (שלימים נקרא ק.ג.ב.) הבכיר ביותר שערק אי פעם לשורות המערב. פעילותו בארגון ופרשת עריקתו הם סיפורים מרתקים. במהלך הקריירה שלו שינה את שמו כמה פעמים ובעת עריקתו השתמש בשם אלכסנדר אורלוב. תחת שם זה הוא זכה, לימים, לפרסום עולמי, ובשם זה נכנה אותו בסקירה שלפנינו. למשפחה 1895 הוא נולד בשנת יהודית מסורתית בעיר בוברויסק (רוסיה הלבנה). בפרוץ המהפכה היה 1917- הבולשביקית ברוסיה ב אורלוב חייל בצבא הצאר, אך תמך 1919- במהפכה. הוא התגייס ב 1920 ל"צבא האדום" ובשנת .הצטרף למפלגה הקומוניסטית באותה שנה הוא השתתף במלחמה בין רוסיה ופולין והוכיח את עצמו כמפקד מוכשר, כשפיקד על יחידות גרילה שפעלו מאחורי קווי הוא 1926-1920 האויב. בשנים מילא תפקידים שונים במודיעין הסובייטי. בתקופה זו סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, התחתן נולדה לו ולאשתו 1923 ובשנת מריה בתם היחידה, ורוניקה. שליחויות בחו"ל: שם יד על דרכון אמריקאי הועבר אורלוב 1926 בשנת לאגף מודיעין החוץ ושנה לאחר מכן נשלח לראשונה לחו"ל – לפריז. הוא פעל שם בכיסוי עובד המשלחת המסחרית תחת השם הועבר 1928 לב ניקולייב. בינואר לברלין בכיסוי יועץ במשלחת המסחרית הסובייטית, תחת השם ), שם שהה Feldel הבדוי לב פלדל ( עם משפחתו במשך שלוש שנים. שב אורלוב 1930 בתחילת ,7 למוסקבה ומונה למנהל מחלקה שעסקה במודיעין כלכלי. באוגוסט הגיע אורלוב שוב לברלין 1932 במטרה להסדיר לעצמו ביקור בארה"ב. הוא הופיע בשם לב ניקולייב ובכיסוי של יועץ לחברה ממשלתית סובייטית לייבוא. בברלין יצר קשר עם הנציג הגרמני של חברת המכוניות האמריקאית ג'נרל מוטורס. הוא הסביר לנציג כי הממשלה הסובייטית מעוניינת מכוניות מהחברה 150 לרכוש ולקראת העיסקה עליו לבקר במפעליה בארה"ב. הגרמני סייע לו להשיג אשרת כניסה לארה"ב בשגרירות האמריקאית בברלין ואף דאג שנציג ג'נרל מוטורס יקבל את פניו עם הגעתו לארה"ב. ,1932 בהגיעו לניו יורק, בספטמבר סייע לו נציג החברה לעבור את תהליך הכניסה לארה"ב, אירח אותו ודאג לערוך לו ביקור במפעלי ג'נרל מוטורס. לאחר שסיים אורלוב את ביקור "העסקים" אצל החברה (העיסקה, כמובן, לא יצאה אל הפועל), הוא נשאר עוד חודשיים בארה"ב וסייר בה לאורכה ולרוחבה. במהלך הביקור נפגש עם בני משפחתו שהיגרו מבוברויסק לארה"ב. הוא ניצל את הביקור הממושך לשיפור השפה האנגלית וחשוב מכל - הצליח להשיג, בדרך לא ידועה, דרכון אמריקאי על שם וויליאם גולדין הבוגד שלא בגד איש שב"כ לשעבר שעסק בסיכול ריגול מזרח אירופי בישראל | אברהם בקר  לייב פלדבין, שלימים נודע בעיקר בשם אלכסנדר אורלוב, היה קצין הנ.ק.וו.ד. הבכיר ביותר שערק לשורות המערב. במסגרת פעולתו החשאית הוא נע בין ארה"ב, צרפת, בריטניה וברה"מ, ניסה להזהיר את טרוצקי מרצח וחמק מניסיון התנקשות של ההנהגה הסובייטית ואפילו כתב על מעלליו לשבועון "לייף" 60 - אלכסנדר אורלוב. הק.ג.ב. קבע כי אין הוכחות שמישהו מ הסוכנים שהפעיל אורולב או שהיו ידועים לו הוסגרו על ידו

8 | 2017 | יולי | 78 גיליון | ), שישמש אותו בעתיד לבוא בפעילותו המודיעינית באירופה. Goldin( נשלח אורלוב לפריז כראש יחידה מבצעית שהובאה לשם כדי 1934 באביב ). בנסיעה זו Deuxieme Bureau לגייס עובד למודיעין הצבאי הצרפתי ( השתמש באותו דרכון אמריקאי. נסיעה זו נגדעה באיבה כי הוא פגש ברחוב, באקראי, אדם שהכיר אותו מעברו. אי לכך הוא נאלץ לעזוב את פריז במאי .1934 ,)ILLEGAL נשלח אורלוב לבריטניה כאיש מודיעין בלתי חסוי ( 1934 ביולי בכיסוי של איש עסקים המייבא מקררים אמריקאיים, תחת השם האמריקאי הנ"ל. בשליחות זו הוא הפעיל את שלושת המרגלים הבריטים המפורסמים קים פילבי, דונלד מקלין וגי ברג'ס, שגויסו זמן קצר לפני כן למודיעין הסובייטי על ידי המפעיל והגייס הסובייטי, יהודי אוסטרי בשם .1 ארנולד דויטש יצא למשימה 1936 שב אורלוב למוסקבה. בתחילת 1935 באוקטובר מבצעית באסטוניה ובשבדיה, שם הצליח לגייס שגריר של אחת מארצות המערב. שליחותו לספרד: מינוי בתמיכת סטאלין , המורדים הלאומנים 1936 עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, בשנת בראשות הגנרל פרנסיסקו פרנקו זכו לתמיכת גרמניה ואיטליה, בעוד ברה"מ התייצבה לצד הממשלה הרפובליקנית. הממשלה הסובייטית הגישה לרפובליקנים סיוע רב, שכלל שיגור יועצים צבאיים, נשק ומתנדבים. הסובייטים שיגרו לספרד גם נציג מטעם הנ.ק.וו.ד. שישמש קצין קישור לממשלה. אורלוב הומלץ לתפקיד זה על ידי ידידו הטוב, ראש מודיעין החוץ אברהם אישר הפוליטבורו הסובייטי (הגוף המבצע של המפלגות 1936 סלוצקי. ביולי הקומוניסטיות) את מינויו, בתמיכת יוזף סטאלין ומספר חברי פוליטבורו שהכירו אותו אישית. בהקשר לנסיבות מינוי זה ישנה גרסה של גנרל ), שטען בזיכרונותיו כי אורלוב Sudoplatov הנ.ק.וו.ד. פבל סודופלטוב ( ) והבטיח לה Voytova ניהל רומן עם קצינה בארגון בשם גלינה וויטובה ( שיישא אותה לאשה לאחר שיתגרש. משלא עמד בהבטחתו, שמה הקצינה קץ לחייה בכיכר שמול מטה הנ.ק.וו.ד. לטענת סודופלטוב, סלוצקי המליץ על אורלוב לתפקיד בספרד כדי לסייע לחברו לצאת מהמצב המביך. . היה לו מעמד 1936 אורלוב הגיע לספרד עם משפחתו בספטמבר דיפלומטי, כנציג הסובייטי הבכיר ליד ממשלת ספרד, וגישה חופשית לכל צמרת השלטון הרפובליקני. מקום מושבו היה תחילה במדריד ולאחר מכן בוולנסיה ובברצלונה. הוא יזם וביצע, בתוך זמן קצר יחסית, ארגון מחדש של שירותי המודיעין הספרדיים. כמו כן הקים בית ספר למודיעין ולחבלה ובסיסי אימונים למלחמת גרילה עבור חיילי הצבא הרפובליקני ומתנדבי הבריגדות הבינלאומיות. ההדרכה הסובייטית בוצעה בפיקוד קצין יהודי אחר ששירת בנ.ק.וו.ד. בשם נחום אייטינגון, ששירת בספרד תחת השם .)Kotov הבדוי "קולונל קוטוב" ( הודות למאמציהם של אורלוב ואנשיו, הוגברה פעילות סיכול הריגול של הרפובליקנים נגד הגרמנים והאיטלקים, שתמכו באופן מסיבי בכוחות היריבים של גנרל פרנקו, ונגד שירותי מודיעין זרים אחרים שפעלו אז בספרד. פרט לסיכול עסקו אורלוב ואנשיו בפעילות מודיעינית ענפה של גיוס סוכנים עבור המודיעין הסובייטי, בעיקר מקרב המתנדבים לבריגדות הבינלאומיות. אורלוב הקים גם, ללא ידיעת שלטונות ספרד, בית ספר למודיעין עבור המודיעין הסובייטי. החניכים בו היו קומוניסטים צעירים, שהגיעו כמתנדבים לבריגדות ולא הזדהו בקורס בשמותיהם אלא רק במספריהם האישיים. זהותם הייתה ידועה רק לאורלוב ולמטה במוסקבה. .2 בתום הכשרתם הוחדרו הבוגרים לארצותיהם כסוכני המודיעין הסובייטי הזהות של רובם לא נחשפה עד היום. שניים מהם זכו לפרסום עולמי: יוסף גריגולביץ ומוריס כהן. כהן, קומוניסט יהודי אמריקאי, פעל שנים רבות יחד נעצרו 60- עם אשתו לונה בשירות המודיעין הסובייטי. בתחילת שנות ה השניים בבריטניה, שם חיו כבלתי חסויים בכיסוי אזרחים ניו זילנדיים. לאחר ששוחררו בעסקת חילופי מרגלים הם זכו לתואר גיבורי ברה"מ. בנוסף אנשיו של אורלוב החרימו ואספו דרכונים ממתנדבים זרים, דרכונים ששימשו בשנים הבאות את המודיעין הסובייטי. בתקופה זו הפעיל אורלוב את קים פילבי, ששהה במחנה פרנקו בכיסוי של כתב העיתון הלונדוני "טיימס". אשתו של אורלוב, מריה, שימשה בספרד ”. היא קישרה בין הארגון לבין אשתו Jeanne כבלדרית הנ.ק.וו.ד. בכינוי “ הראשונה של פילבי, קומוניסטית יהודייה אוסטרית בשם ליצי פרידמן, שפעלה עבור הנ.ק.וו.ד. בליסבון. בדיווחיו למרכז במוסקבה הצביע אורלוב על הארגונים האנרכיסטיים והטרוצקיסטיים כמי שמסכנים את קיום הממשלה הרפובליקנית. ארגונים אלה שלטו בחבל קטלוניה, שהיה בעל מעמד אוטונומי. בראש המתנגדים לממשלה בקטלוניה עמד ראש הארגונים הטרוצקיסטיים, פרץ בברצלונה, בירת קטלוניה, מרד מזוין של 1937 ). במאי Nin אנדרה נין ( האנרכיסטים והטרוצקיסטים נגד הממשלה הרפובליקנית. הקרבות בעיר נעצר אנדרה נין על ידי אורלוב ואנשיו. 1937 נמשכו שלושה ימים. ביוני אורלוב חקר אותו אישית והאשים אותו כי הוא פועל בשירות פרנקו. נין הכחיש את ההאשמות ומכיוון שלא הייתה אפשרות להעמידו לדין, הוחלט במוסקבה לחסלו. אורלוב דאג לבצע את ההוראה ועקבותיו של נין נעלמו. אחד המבצעים החשובים שבהם טיפל אורלוב בעת שירותו בספרד היה מבצע העברתו של אוצר הזהב של ממשלת ספרד ל"שמירה" בברה"מ. , כחודש לאחר שהגיע לספרד, הוטל על אורלוב לתאם עם 1936 באוקטובר ראש ממשלת ספרד לארגו קבלרו את העברת כל רזרבות הזהב של הממשלה הרפובליקנית לברה"מ, כדי שלא יפלו לידי פרנקו. במברק שקיבל אורלוב מהמרכז צוין כי עליו לבצע זאת בסודיות מוחלטת וכי המרכז רואה בו אחראי אישית לביצוע המשימה. המברק היה חתום על ידי איבן וסילייביץ' – כינויו של סטאלין. כל ההכנות לביצוע המשימה נעשו על ידי אורלוב ושר האוצר הספרדי, נגרין. הזהב הוחזק במסתור בהרים בדרום ספרד, לשם הועבר ממדריד. משקלו תיבות. אורלוב השתמש להעברת 7,900-טון והוא אוכסן ב 510- היה כ הזהב באנשי צבא סובייטיים ששהו אז בספרד. הם העבירו את הזהב ממקום המסתור לנמל קרטחנה ושם חולק המטען לארבעה משלוחים. אלה הועמסו באוקטובר והגיעו בשלום 25- על אניות משא סובייטיות, שהפליגו משם ב .3 לנמל אודסה. על הביצוע המוצלח של המבצע זכה אורלוב ל"אות לנין" תוכנית החטיפה של אשתו ובתו הובילה לעריקה למערב תקופת שירותו של אורלוב בספרד הייתה גם תקופת הטיהורים הגדולים בברה"מ. רבים ממנהיגי הבולשביקים, מייסדי ברה"מ, מפקדי צבא בכירים ואנשי מודיעין נעצרו, נחקרו והואשמו בהאשמות שווא של בגידה וריגול נגד נשלח אורלוב לפריז 1934 באביב כראש יחידה מבצעית שהובאה לשם כדי לגייס עובד למודיעין .)Deuxieme Bureau הצבאי הצרפתי ( בנסיעה זו השתמש באותו דרכון אמריקאי. נסיעה זו נגדעה באיבה כי הוא פגש ברחוב, באקראי, אדם שהכיר אותו מעברו. אי לכך הוא נאלץ לעזוב את פריז

9 | סיוון תשע״ז | 78 גיליון | ברה"מ. לחלקם נערכו משפטי ראווה והם הוצאו להורג. המתרחש בבריה"מ היה ידוע לאורלוב: אנשי צבא סובייטים בכירים ששירתו בספרד נדרשו לחזור למוסקבה, נעצרו והוצאו להורג; ידידו הקרוב, ראש מודיעין החוץ אברהם סלוצקי, מת מוות מסתורי מ"התקף לב" והחשד היה כי הורעל. גם בן דודו וידידו של אורלוב, זינובי כצנלסון, שהיה סגן ראש הנ.ק.וו.ד. באוקראינה, הוצא להורג. אורלוב הבין שגם תורו יגיע, ואכן, היו לו סימנים מקדימים שחייבו אותו קיבל מברק ממוסקבה שבו נאמר כי 1937 לזהירות יתר. כבר באוגוסט למטה הנ.ק.וו.ד. נודע ששירות המודיעין של פרנקו מתכנן לחטוף אותו מאבטחים שידאגו 12 בסיוע גרמני. לכן, נכתב, המטה עומד לשגר אליו לביטחונו האישי. אורלוב היה משוכנע כי משימתם של מאבטחים אלה הייתה לחסלו ולא להגן עליו. הוא הודיע למוסקבה כי אינו זקוק למאבטחים שעות ביממה. מיד לאחר מכן הוא ארגן לעצמו 24 כיון שמשרדו מאובטח משמר אישי של עשרה לוחמים גרמנים, מאנשי הבריגדות הבינלאומיות. המאבטחים הרוסים לא הגיעו. ,)Bolodin הגיע לספרד איש נ.ק.וו.ד. בכיר בשם בולודין ( 1938 בתחילת ידיד אישי של ראש הנ.ק.וו.ד. ייז'וב. בולודין פעל בספרד שלא בכפיפות לאורלוב. צפנו האישי של בולודין, בשם סורוקין, סיפר לצפנו האישי של ) כי בולודין הגיע לספרד לביצוע Stepanov אורלוב, גריגורי סטפנוב( משימה מיוחדת. סורוקין התעניין אצל סטפנוב אודות אשתו ובתו של אורלוב - מעשיהן, מגוריהן אמצעי האבטחה סביבן וזהותם הלאומית של מאבטחיהן. סטפנוב סיפר את הדברים לאורלוב וזה הוכה בתדהמה: הוא הבין מהדברים כי הנ.ק.וו.ד. מתכנן לחטוף את אשתו ובתו כדי לאלץ אותו לחזור לברה"מ כשייקרא לשם, וכי זו משימתו המיוחדת של בולודין. אורלוב גם הכין את עצמו ואת בנות משפחתו למצב שבו יידרש לשוב למוסקבה. הוא ואשתו החליטו מראש שאם תתקבל דרישה כזו – הם לא קיבל אורלוב מברק מהמרכז, 1938 ביולי 9- יחזרו ויעברו למערב. ואכן, ב ביולי לנמל אנטוורפן בבלגיה, שם תעגון 14- שבו נאמר כי עליו להגיע ב הספינה הסובייטית "סוויר"; על סיפונה ימתין לו "אדם מוכר" שידון עמו בנושאים חשובים מאוד. הוא הונחה להתייצב בשגרירות הסובייטית בפריז, משם יוסע ברכב דיפלומטי בליווי הקונסול הכללי לאנטוורפן. הקונסול הכללי היה מוכר לאורלוב כקצין נ.ק.וו.ד. והיה ברור לו כי מדובר במלכודת, וכי ברגע שידרוך על סיפון האונייה הוא ייעצר ויובא למוסקבה, שם יישפט ויוצא להורג. כדי שלא לעורר חשד, אישר אורלוב למרכז את בואו, כפי שנדרש. מכאן החל בביצוע תוכנית המילוט שלו ושל משפחתו. בשלב ראשון הוא הוציא את אשתו ובתו מספרד אל מעבר לגבול הצרפתי, שם אלף דולר מהקופה 60- שוכנו במקום סתר. הוא נטל מסמכים מן הכספת ו ביולי הגיע עם משפחתו לפריז, 13- המבצעית שלו ועבר את הגבול לצרפת. ב שם פנו לשגרירות ארה"ב וביקשו לשוחח עם השגריר. באותו יום נחוג יום הבסטיליה בצרפת והשגריר האמריקאי לא נמצא במקום. בעצת אשתו הם פנו לשגרירות קנדה, שם התקבלו על ידי הקונסול הכללי, ששימש בעבר ראש שירות ההגירה הקנדי. אורלוב הציג בפניו דרכונים דיפלומטים סובייטיים וביקש לקבל אשרות תייר. לאור היעדר יחסים דיפלומטיים בין קנדה לברה"מ התייחס אליהם הקונסול באופן מאוד חיובי, העניק להם אשרות תייר לחודשיים וצייד אותם במכתב המלצה לשירות ההגירה הקנדי. באותו היום הפליג אורלוב עם משפחתו מנמל שרבורג למונטריאול, קנדה. הסכם חריג ובלתי כתוב בין עריק לממוניו , עם הגיע האונייה לנמל הראשון בקנדה, נמל קוויבק, 1938 ביולי 21- ב החליט אורלוב לרדת שם ולא בנמל מונטריאול. הוא ידע כי המודיעין הסובייטי כבר הבין שהוא ומשפחתו ערקו וייתכן שכבר הצליחו לברר באיזו אונייה עזב את צרפת ויהיו מי שימתינו לו בנמל היעד במונטריאול. מקוויבק המשיך ברכבת למונטריאול. כוונתו הייתה להישאר זמן קצר בקנדה ולעבור משם לארה"ב. הוא ידע כי הנ.ק.וו.ד. יתחיל במצוד עולמי אחריו במטרה לחסלו וגם ידע כי אמו וחמותו, שנשארו בברה"מ, עלולות להיפגע. כדי למנוע זאת כתב שני מכתבים: אחד לסטאלין והשני לראש הנ.ק.וו.ד. ניקולאי ייז'וב. בשני המכתבים הוא כתב כי אינו בוגד ואין לו כל כוונה לבגוד בברה"מ גם בעתיד. הוא ציין כי זימונו לפגישה על סיפון האונייה הסובייטית היה בעיניו מלכודת כדי להביאו למוסקבה ולהוציאו להורג, ולכן החליט לא לחזור. הוא הזהיר במכתביו שלא לנקום בשתי נשים מבוגרות, אמו וחמותו, ולא לערוך אחריו מצוד כדי לחסלו, אחרת יפרסם את כל מה שידוע לו על המבצעים החשאיים של הנ.ק.וו.ד. במערב אירופה, שבחלקם השתתף; וכן רשימה של חיסולים וחטיפות שביצע הנ.ק.וו.ד. ושמות של סוכנים סובייטיים במערב. אם הנ.ק.וו.ד. יניח לו ולבני משפחתו, כולל אמו וחמותו, הבטיח אורלוב שלא יסגיר את סודותיו. אורלוב ידע כי הוא משחק משחק מסוכן, אולם לא הייתה בידיו ברירה אחרת אם רצה להציל את חייו ואת חיי בני משפחתו. את המכתבים שהכין לא היה יכול לשגר בדואר, ולכן בחר בשליח - נתן .1932 ), בן דודו, שפגש בעת ביקורו בארה"ב בשנת Koornick קורניק ( הוא ביקש מקורניק להגיע אליו למונטריאול, שם סיפר לו שהוא מצוי בבעיות קשות עם הממשלה הסובייטית וביקש ממנו לצאת לפריז ולמסור בשגרירות הסובייטית שתי מעטפות. קורניק הסכים לשליחות. אורלוב הפקיד בידיו את המכתבים ותדרך אותו באשר לביצוע המשימה: עם הגיעו לפריז היה עליו לקחת מונית לשגרירות הסובייטית אך לא לשחרר את המונית; עליו להיכנס ללובי של השגרירות, להניח על הדלפק את שתי המעטפות ולעזוב מיד במונית שממתינה לו. לאחר מכן, תודרך קורניק, עליו להגיע לסניף הדואר המרכזי בפריז ולשלוח משם מכתב נוסף, שאורלוב הכין ). אורלוב, שהכיר Surits מראש, לשגריר הסובייטי בצרפת, יעקב סוריטס ( אישית את השגריר, כתב לו כי בשגרירות נמצאים שני מכתבים שכתב, אחד לסטאלין והשני לייז'וב. הוא ביקש ממנו להודיע למוסקבה על הימצאותם. בכך לא תמו המטלות שהוטלו על קורניק. המשימה הבאה שהטיל עליו אורלוב הייתה להגיע לבניין המברקה בפריז ולשלוח משם מברק, שתוכנו הוכן מראש. המברק יועד למרכז נ.ק.וו.ד. במוסקבה ונאמר בו כי שני " (כינויו המבצעי בארגון) נמסרו לשגרירות SHVED מכתבים מאת " הסובייטית בפריז. לאחר מכן אמור היה קורניק לעזוב את צרפת. הוא ביצע ללא דופי את כל המשימות שאורלוב הטיל עליו. נראה היה כי אורלוב קיווה כי הפעולות הללו, שבוצעו בצרפת, יביאו את הנ.ק.וו.ד. למסקנה המוטעית כי הוא מסתתר בצרפת. עם זאת, זהירותו הייתה כה רבה עד שכשחזר בן דודו קורניק למונטריאול, כדי להיפגש עם אורלוב ולדווח לו, הוא כבר לא מצא אותו במקום. על פי גנרל הנ.ק.וו.ד. פבל סודופלטוב, היעלמותו של אורלוב "שיגעה" את הנהגת הארגון ואת סטאלין אישית. זמן קצר לאחר מכן קיבל סודופלטוב ), ראש הארגון, להתחיל במצוד אחריו. אולם, Beria הוראה מבריה ( נעצר אנדרה נין על ידי 1937 ביוני אורלוב ואנשיו. אורלוב חקר אותו אישית והאשים אותו כי הוא פועל בשירות פרנקו. נין הכחיש את ההאשמות ומכיוון שלא הייתה אפשרות להעמידו לדין, הוחלט במוסקבה לחסלו. אורלוב דאג לבצע את ההוראה ועקבותיו של נין נעלמו

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=