9 חשון תשע״ז | 76 גיליון K אויר אלכסוניים (מצלמות מוחזקות ביד). גולת הכותרת של המדור הגיאוגרפי: “מדריך סיני” הוקם “ענף מחקר” בממ”ן 1950- ב (מחלקת המודיעין במטכ”ל) ובמשך חמש שנים פעל מודיעין בתור “המדור הגיאוגרפי”. שמו 6 שונה לאחר מכן למדור י”ב, ומושבו היה “הבית הצהוב” ביפו. בראשו עמד הנס לודוויג שטרים, שכונה ואת 1 “לוץ”. הוא ניהל את ענף 20 גרסותיו הקודמות במשך כמעט לקראת מלחמת סיני הועבר 2 שנה. מדור י”ב למטכ”ל ושולב ביתר שאת להכנת מידע לצורכי מבצעים. אמנם המדריך הגיאוגרפי הצבאי של סיני היה מודפס ומוכן להפצה, אולם בנוסף הוכנו תיקי צירים, בהם פורט טיב ה”כביש”, השטחים השולטים והמכשולים לאורכו, מקורות המים הזמינים, מחנות צבא ואוכלוסייה וקווי הקשר. לחומר שסיפק המדור נמצא שימוש בצורות שונות. שני מקרים במהלך מלחמת סיני ידגימו זאת: חיל האוויר ניצל את תיאור קווי הקשר הטלפוני העיליים לניתוקם בעזרת מטוסי קרב “מוסטנג”. אג”א נשען על פירוט מספר ההסתעפויות ואורכן של מסילות הברזל בתחנות הרכבת כדי לתכנן ולהפעיל אותן חלקית לצורכי צה”ל. גולת הכותרת של מוצרי המדור היה “מדריך סיני”, שהיווה בסיס המידע בתנועתה לאורך חוף דרום סיני המערבי, 9 הראשי והייחודי לכוח חטיבה שיח'. בימים ההם היה מרחב זה בבחינת ארץ בלתי נודעת. -לעבר שרם א במקור, בוצע מחקר המודיעין לגבי הציר שלאורך חופו המערבי של מפרץ שיח', לצורכי מבצע “עומר”. הייתה זו תוכנית -אילת, מאילת לשרם א אופרטיבית של המטכ”ל לכיבוש מהיר של שרם לאחר שהמצרים עצרו גלים במצרי טיראן. על פי התוכנית, חטיבת גבעתי - את האוניה בת 1954- ב לב הייתה צריכה להיות הכוח העיקרי בכיבוש שרם. -בפיקודו של חיים בר מחקר השטח מצא אפשרות להגיע עם כוח ממוכן מאילת לשרם, אולם הק”מ במרכז הדרך, הציגו קשיי עבירות שספק אם כלי רכב יכול להתגבר 60 עליהם. לאחר שבמדור י”ב סומן היטב התוואי והוגדר פער המידע, נשלחה חוליית סיירים לעורף האויב להשלים את נתוני השטח החסרים, בעיקר . המידע 1955 כושר הקרקע לשאת רכב. היה זה מבצע “ירקון” שבוצע ביוני שנאסף במהלכו היה מרכיב חשוב בהתוויית הציר וסייע לקבוע בביטחון קמ”ן החטיבה בא למדור אחרי המלחמה להביע 3 שהמסע לשרם אפשרי. 4 את הערכת הלוחמים, הרים את המדריך בידו ואמר: “זה היה התנ”ך שלנו”. לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים, בעיקר למרחב המתלה. בעזרת התצלומים אותרו כמה שטחים שנראו מתאימים להצנחה. כמו כן נבדקו העמדות המצריות שהגנו על המעבר, בעיקר אלה בקצה המזרחי, באזור ג’בל חיטן, שם אובחנו שטחי ההצנחה בתור “חצציים” לעומת שטחים חוליים בצד המערבי של המתלה. כולם שימשו לתכנון ההצנחה. ערב מלחמת סיני הפריש מדור י”ב חוליית מפענחים בפיקודו של סרן מאיר מאיר לעיבוי המודיעין הפיקודי. באחת הגיחות גילו המפענחים קבוצת אוהלים ביציאה מהמתלה לעבר סואץ. הגילוי גרם לחרדה למתכננים, שמא נמצא כוח אויב בקרבת שטח ההצנחה, וכך נזנח רעיון ההצנחה ממערב למתלה. לרוע המזל לא אובחן באמינות מספקת כי האוהלים המדוברים היו עגולים ולא מהדגם שהיה בשימוש הצבא המצרי. בבדיקה מאוחרת התברר כי מדובר באהלים של מע”צ המצרי. ייתכן שכל מבצע ההצנחה של מעבר המתלה היה מתבצע בפחות נפגעים וביותר מהירות אלמלא “אזעקת השווא”. הייתה נחמה בכך ששטחי ההצנחה, כפי שאותרו על ידי מדור י”ב, שירתו את מטרתם ולא הכשילו את המבצע. הייתה זו הפעם הראשונה שהוגדרה התאמה של שטחים להצנחה על בסיס של תצלומי אוויר ותצלומי קרקע. עוד לפני מלחמת סיני הכין המדור לטובת גורמי האיסוף “תרגום” של רשת הקואורדינאטות (האדומה) של המפות המצריות לקואורדינאטות של רשת ישראל. תרגום זה שימש בזמן המלחמה את גורמי המבצעים בדרגים השונים. אחרי המבצע סיירו אנשי המדור בסיני, בעיקר כדי לאמת כמה הנחות (על בסיס פענוח תצלומי אוויר) .ביחס לעבירות, ביחס לשטחי הצנחה ולוודא פרטים נוספים מלחמת סיני הייתה המלחמה שבה חודרת לעומק סיני 7 חטיבה השריון בצה”ל הפך לזרוע המובילה בשדה הקרב. מרחבי המדבר והיערכותו של האויב אפשרו להפוך אותה למלחמת תמרון קלאסית. ערב המלחמה (במלחמה נוספו שתי 7 הייתה בצה”ל רק חטיבת שריון סדירה אחת, חטיבה , שכמעט ולא הספיקה 37- שפעלה בציר החוף ו 27 חטיבות שריון מילואים, להשתתף). באופן טבעי הפכה חטיבה זו לדגם שלפיו נבנו עוצבות השריון. במלחמת סיני הייתה החטיבה עוצבת היסוד בצה”ל, ולכן היו לה כל גורמי נכנסה 7 הלחימה המתבקשים, כולל גורמי האיסוף המודיעיניים. חטיבה לקרב כעוצבת יסוד פיקודית לכל דבר והדגימה את אחד ממבצעי השריון המרשימים ביותר בתולדות המלחמות במזרח התיכון. בפעולתה ניתן להבחין בכל כללי היסוד של לוחמת השריון: תוקפנות, גישה עקיפה, ריכוז הכוח, נזילות המבצעים (בלי לאפשר לאויב להיערך), תקיפת האויב בעומקו המערכתי, תקיפת עתודות האויב, מתקניו ודרגיו העורפיים וכן תקיפת 5 מתחמי האויב המבוצרים מהעורף. וחדירתה לעומק סיני הייתה מרשימה במיוחד. זאת משום 7 פעולת חטיבה ק”מ - בין 200- שבשלב מסוים, כוחותיה היו מתוחים במרחק מירבי של כ כתף, לבין- באום 82 הכוח המזרחי ביותר, צג”ם (צוות-גדודי-משוריין) גפגפה. הישגיה ראויים לציון בעיקר נוכח - בביר 9 הכוח המערבי ביותר, צג”ם מצבו הגרוע של השריון בתרגיל “פלט” רק ארבעה חודשים קודם לכן. -עגילה ואום-החטיבה תרמה תרומה מכרעת להתמוטטות מתחמי אבו הסיירת. לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים, בעיקר למרחב המיתלה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=