40 2016 נובמבר | 76 גיליון 1948 , לוחמים ערבים ליד משאית משוריינת של ה"הגנה". המשאית הובילה חצץ ממחצבות עטרות והותקפה בדרכה להר הצופים בחולשות הערביות במישור הצבאי והמדיני והם זמניים במהותם. על פי אותה גישה הגורמים הדוחפים לעימות כללו את החשש מפני התפשטותה הבלתי נמנעת של מדינת ישראל עקב התפתחותה והעלייה באוכלוסייתה; ישראל נתפסה כגורם זר במרחב ולכן הישגיה ניקזו אליה את שנאת הערבים כלפי המערב; חוסר נכונות של הערבים להשלים עם התבוסה במלחמת העצמאות, שנתפסה כחרפה מבחינתם; השאיפה לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים על ידי שיבתם לבתיהם; ישראל נתפסה כטריז החוצץ בין מדינות ערב ומפסיק את הרצף הטריטוריאלי ביניהן; חוסר יציבות פנימית מאלץ את המשטרים להפנות את התסיסה כלפי ישראל; הפגנת קיצוניות ערבית ובמאבק על ההגמוניה-נגד ישראל היא אמצעי יעיל ביריבות הבין בעולם הערבי. אולם, בעקבות המפלה במלחמת העצמאות הבינו מדינות ערב כי במסגרת ההכנות לעימות נוסף, עליהן להקים תעשייה צבאית ולצבור מלאים שישחררו אותן מהתלות במדינות זרות. עליהן לארגן את הצבאות מחדש, לצייד אותם, להפוך אותם למודרניים ולהקים פיקוד עליון אחיד. בפועל, עד אותה עת הושגה התקדמות רק בתיאום בין הצבאות, והייתה תקווה שהחרם הערבי יביא ל"חניקה איטית של ישראל", ללא צורך בהסתבכות בפעולות צבאיות. מבחינה מדינית עמדו בדרכן של מדינות ערב מכשולים קשים ודעתן הייתה נתונה לבעיות אחרות. מצרים, למשל, הייתה עסוקה בסכסוך עם בריטניה על עתידה של תעלת סואץ. מעבר לכך, היחסים בין מדינות ערב הקשו על יצירת חזית מלוכדת נגד ישראל ועל גיבוש תוכנית משותפת. המצב הכלכלי והשאיפה לקבל סיוע מן המערב היו גם הם שיקולים מונעים. סיכום הערכת המצב נוסח כך שניתן להבין ממנו כי גם אם השפעת הגורמים המונעים "מובטחת" למשך השנה הקרובה, עדיין קיימת אפשרות של מלחמה בטווח זה עקב הסתבכות צבאית. ההערכה מסתמכת בין היתר על דימוי הערבים כמי שמוּנָעים על ידי הרגש, ולכן עשויים להיסחף לסיבוב נוסף עוד בטרם ישלימו את היערכותם. הרציונאליות הקרה, המאפיינת כביכול את הצד היהודי, היא חלק מן העליונות האיכותית שצד זה מייחס לעצמו. לערבים מיוחסת התלהמות, פעולה מתוך יצריות עזה, בולמוס, אובדן עשתונות והעדר קשר למציאות. אף על פי שהוטלו מגבלות למכירת נשק למדינות האזור, הצליחו מדינות להצטייד בכמויות גדולות של אמצעי לחימה מכל הסוגים 1954 ערב עד - טנקים, מטוסים ותותחים. היקף כוח האדם, רובו סדיר, כמעט והוכפל, שלישים. -ומספר החטיבות גדל בשני הרושם שמתקבל הוא שדווקא ישראל לא הצליחה לרכוש כמויות נשק מספקות והתעצמותה הייתה איטית יותר. באותה העת הוערך כי צבאות . מעגל המדינות 1957-1956 ערב יגיעו ליכולת הנדרשת למתקפה בשנים הערביות שיילחמו נגד ישראל יכלול את כל המדינות השכנות, את עיראק וכוחות מתנדבים וכן ציוד מסעודיה, פקיסטאן, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'ירה. הועלו על הפרק שני תרחישים: מלחמה כוללת לחיסול מדינת ישראל ("מקרה הכול מוחלט"), ומלחמה עם יעדים מוגבלים, דהיינו הנחלת תבוסה לצה"ל והשתלטות על אזורים מהמדינה ("מקרה הכול מוגבל"). בכל תרחיש נלקחה בחשבון האפשרות שמדינות ערב יפעלו מתוך תכנון ותיאום מראש ("מקרה הכול יזום") או, לחילופין, שסכסוך גבול עם אחת המדינות ("מקרה הכול מאולתר") יגרור אחריו את יתר המדינות הערביות. ההיערכות למתקפה דרשה גם הערכת הערבים כחיילים ולוחמים "אופיו של יכולתם של הערבים כלוחמים. ככלל, ההערכה הייתה שלילית:
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=