24 2016 נובמבר | 76 גיליון עם לכידתו של סוכן היה צורך דחוף לקבוע אם הוא מתאים לשמש כסוכן כפול. מי שלא התאים הופנה לרוב למסלול הרגיל - משפט מהיר ואז כיתת יורים או גרדום כדי לעורר אמון בגרמנים, להאכיל את האויב ב”מזון תרנגולות” הבריטים הקפידו “להזין” 8 המידע ששודר להם היה אמיתי בחלקו הגדול. במספר, במידע נכון אבל שחשיפתו לא תזיק, 120 את הסוכנים הכפולים, מה שמכונה בעגת המרגלים “מזון תרנגולות” - דשן, משביע אבל לא מזין 10 באמת. במבצע "דיונון" הועבר על ידי הסוכן הכפול “זיג זג” לגרמנים מידע על פצצת עומק חדשה, המסביר לכאורה את האפקטיביות הגוברת של הפגיעות בצוללות גרמניות. המידע נועד להסיר חשד כי בעלות הברית פענחו את הצופן של הצוללות. זיג זג העביר פרטים טכניים על הנשק החדש ואפילו מדי פעם הסתכנו הבריטים 10 צילום שלו, שעוות והקטין את גודלו האמיתי. והעבירו מידע שהיה כולו בדוי, כמו קיומה כביכול של “קבוצת הארמיות הראשונה של צבא ארה”ב”, האמורה לפלוש לקאלה. בהתאם למידע הנחיתה בנורמנדי נועדה לבצע הסחה בדרך לנחיתה האמיתית של בעלות הברית באירופה. מידע זה התקבל על ידי הגרמנים כאמת מוחלטת והם לא העבירו את התגבורות לאזור נורמנדי בשבועות שחלפו מהפלישה רק כי האמינו במידע. הם המשיכו להאמין בו גם בהמשך וסברו כי בנות הברית שינו את תוכניתן לאחר ההצלחה בנורמנדי. הם לא העלו בדעתם כי בפלישה 11 בלבד. 50 דיביזיות כפי שדיווחו סוכניהם אלא 75 לא השתתפו את המעגל סגר היזון חוזר, שהבטיח פיקוח יעיל מאוד על פעילות הסוכנים -האולטרה. הבריטים הצליחו לפצח את הקוד הגרמני ויכלו לפענח חלקים גדולים של התשדורות שהעבירו. כך התאפשר להם לדעת מראש מי הסוכנים שאמורים להגיע לבריטניה ומה הם עושים ב”מזון התרנגולות” שבו הולעטו. תפקודם של הסוכנים הכפולים היה אחד הגורמים להצלחת המאבק נגד הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלנטי, להצלחת הפלישה לנורמנדי ובסופו של יום לניצחון בעלות הברית. מסטרמן, עשה את הצעד הנוסף שקודמו בתפקיד ורנון קל לא הצליח לעשות שנה קודם לכן, כשקבע: “שירות הביטחון התנגד להוצאות להורג של 30 מרגלים ואישר אותן רק כשלא הייתה כל ברירה. ממרגל חי, גם אם אינו יכול 12 להעביר שדרים, אפשר תמיד ללמוד משהו. במרגל מת אין כל תועלת”. הטעיית האויב תוך הסתרת הכוונות מעגל המודיעין הסובייטי האמיתיות היא חלק מהותי בתורת הלחימה שגיבש הצבא האדום במלחמה. קשה מאוד להסתיר תנועת כוחות רחבה ולכן האתגרים המרכזיים למפקד הם הסתרת היקפי הכוחות, המועד לפתיחת ההתקפה וכיוון המאמץ העיקרי. על אתגרים אלה להיות במרכז תשומת הלב של תיאורטיקנים 13 צבאיים, של מפקדים, של אנשי מטה ואפילו של פוליטיקאים. ה”סטאבקה”, הפיקוד העליון של הצבא האדום, הקדיש במלחמת העולם 1997- השנייה מאמץ רב להונאה ולהסוואה, ובכלל זה בסוכנים כפולים. ב “המשחק יצא לאור במוסקבה ספרו של קולונל דימיטרי פטרוביץ’ טראסוב, טראסוב, גמלאי של שירות המודיעין הצבאי הסובייטי, הגר”ו, חשף הגדול”. “משחקי רדיו”, דהיינו הזנת 183- בו כי במלחמה הפעיל הארגון לא פחות מ מבין 80 האויב במידע מעובד על ידי סוכנים שהוכפלו. טראסוב הפעיל אותם מקורות. פאבל סודופלאטוב, מי שעמד בראש המחלקה למבצעים “משימות מיוחדות”מיוחדים בנ.ק.וו.ד ולאחר מכן בק.ג.ב מתאר בספרו 14 את הטכניקה שננקטה. הרוסים הבינו כי בקרב יש רגעים רבים של שאלות הדורשות מענה מיידי, שבהם שורר קושי אמיתי בקבלת החלטות. בדיוק עבור הרגעים הללו המציאו הרוסים את ה”מסקירובקה”. כשזו פועלת היטב, היא יוצרת תמונת מצב משכנעת על פניה, שבהתבסס עליה יקבל האויב את החלטותיו. ככל שהוא משוכנע יותר בנכונות תמונת המצב, כך קל לו להחליט. הרוסים ניצלו היטב את האלמנט החשוב הזה ויצרו תמונת מצב שגויה בקרב מקבלי ההחלטות של האויב. “מעגל המודיעין הסובייטי” כלל שתילה של סוכן כפול בשורות האויב; העברת צי”ח מהרמה הפוליטית; בחירה קפדנית של המידע שיגיע לידי האויב (סודופלאטוב העביר את המידע למפקד המודיעין הצבאי רא”ל קוזנייצוב, שהעבירו לאישור ה”סטאבקה”; משם הוא חזר לסוכן ולאויב). השלב האחרון במעגל היה ההיזון החוזר שהתקבל ממקורות סיגינטיים. הסובייטים לא הצליחו לפצח את הצופן הגרמני ולכן נהנו מהמוגמר - חמישה סוכנים שפעלו בבריטניה ועסקו בפענוח הצפנים שהופקו מתשדורות גרמניות. ה”חמישיה מקימברידג’” העבירה את החומר מעובד, מתורגם ומפוענח למפעיליה בממלכה המאוחדת. היא נתנה מן המוכן את מה שהושג במאמץ אדיר ובהוצאות כספיות עצומות של מיטב 15 גאוני האימפריה הבריטית תחת מעטה כבד של סודיות. חלק גדול מה”משחקים” של הכפלת מקס ומוריץ עושים צרות סוכן ושידורי רדיו היו ברמה הטקטית. רק מיעוט זעום הביא מידע מהרמות הגבוהות של הפיקוד הסובייטי. בניגוד לבריטים, שראו בשיטה הצלחה מוחלטת, הסובייטים ידעו גם לא מעט כישלונות, כמו ניהול לא זהיר של סוכן כפול שהביא לחשיפת התרמית. כך, מביא טראסוב בספרו פרשה .1943 סוכנים גרמנים ממקור סובייטי בתחילת יוני 12 שבמסגרתה הוצנחו היה זה כחודש לפני פרוץ המערכה המכריעה בעורף החזית הסובייטית בקורסק. הקבוצה הורכבה מעריקים ושבויי מלחמה שהסכימו לשתף פעולה עם הגרמנים. הם צויידו במדים, בנשק רוסי, במסמכים, בכסף ובמכשיר רדיו, והחלו לדווח לסא”ל ריזנהורן מהאבווהר בקצב הולך וגובר. לאחר מספר שבועות חשד המפעיל כי קצב השידור במורס שונה מכפי שהכיר. הוא שם לב כי אחד מסימני הזיהוי ששימש כ”אות בקרה” - הוספת מקף אחרי - אינו מופיע בתשדורות, וניתק את הקשר. הוא צדק. הרשת 4,5,6 הספרות 16 נחשפה מיד עם צניחתה ולאחר חקירות חוסלו כל אנשיה. הסוכנים המרכזיים שהוכפלו והעבירו מידע ברמה האסטרטגית נקראו שניהם “מקס”. האחד היה רוסי בשם אלכסנדר דימיאנוב, בן למשפחת קצינים מצבא הצאר שהושתל על ידי הנ.קוו.ד בעורף השטח הכבוש. הוא יזם קשר עמם, נשלח לקורס מקיף בקשר וחבלה והוצנח בשטח הסובייטי . דימיאנוב, כונה “היינה” אצל הגרמנים ו”מקס” אצל 1942 בפברואר הסובייטים. הוא העביר מידע רב שהגיע אליו כביכול במסגרת תפקידו כקצין קשר זוטר במטה הכללי, וכמי שחותנו שימש לכאורה כלא פחות מהרופא האישי של שליט ברית המועצות יוזף סטאלין. “מקס” קנה את . התבקש גם לבצע חבלות 17 אמון מפעיליו, ובדומה לסוכן הבריטי “זיגזג” מקס ביצע כביכול את החבלה ולמחרת דווח בעיתונה הרשמי של ברית המועצות, פראבדה, על “תקלה” שבגללה ירדה רכבת מהפסים ליד העיר גורקי. במקביל פעל סוכן נוסף ברמה האסטרטגית - ריכארד קאודר, עיתונאי ספורט יהודי שכונה גם הוא “מקס”. כדי להבדיל בין השניים כינו הסובייטים את דמיאנוב “מקס צפון” ואת קאודר “מקס דרום”. הגרמנים שהפעילו את קאודר החזיקו באמו הקשישה כבת ערובה. הוא החל שנים העביר אלפי ידיעות משתי רשתות 4 ובמשך 1941- את פעילותו ב שהקים בטורקיה ובבולגריה, שכונו “מקס” ו”מוריץ” – הראשונה דיווחה על
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=