23 חשון תשע״ז | 76 גיליון שמינה ראש הממשלה הבריטי ווינסטון צ’רצ’יל המליצה לשנות את מבנה הארגון ולהקים מרכז לחקירות שישמש רק לחשיפת סוכני אויב. כך קם - מרכז החקירות והמודיעין המסכל הגדול מסוגו 020 בפרברי לונדון מחנה .בממלכה המאוחדת. תוכנית הסוכנים הכפולים החלה לקרום עור וגידים הרעיון היה שכלול והרחבה של ניסיונותיו של קל במלחמה הקודמת: חשיפת מרגל ושימוש בו כדי להעביר מידע מטעה לשולחיו ובמקביל לקבל מהם מידע סודי. התוכנית התפתחה בסוכנות הביון בפיקודו של פטרי ובניהול שני אשפי מודיעין בתחום החקירות וההפעלה. הראשון, סא”ל ר.וו.ג סטיפנס, כונה “עין הפח”, כנראה בשל המונוקל המתכתי שהרכיב . סטיפנס שלט בחצי 020 תמיד על עינו, היה מפקדו של מתקן החקירות תריסר שפות והצטרף לשירות הריגול הנגדי רק ערב פרוץ המלחמה בדרגת סרן. בתפקיד זה התגלו כישרונותיו יוצאי הדופן כחוקר. הוא הצליח להפעיל לחץ פסיכולוגי על הנחקר ללא אלימות פיזית שאסר בנחרצות, בד בבד עם שכנועו כי ייטב לו לשתף פעולה. החלו לזרום למתקן החקירות סוכנים שנתפסו 1940 מתחילת ספטמבר בבריטניה. חלקם הועמדו למשפט כבוגדים והועלו לגרדום, אך אחרים שוכנעו לחצות את הקווים והפכו לסוכנים כפולים. אלה שוחררו מהמתקן והועברו לטיפול מחלקה סודית שנקראה “ועדת העשרים”. תפקידה היה לתת לסוכנים שהוכפלו מידע שיעבירו לשולחיהם, שלא יודעים על הכפלתם. , שנכתבת 20 השם ועדת העשרים הוא משחק מילים שמאחוריו הספרה ומזכירה צמד צלבים או צלב כפול שמשמעותו הסמלית xx בכתב רומי שקר, הטעיה והונאה. הוועדה הוקמה כדי לתאם את עבודת הסוכנים הכפולים ואת המידע שיעבירו. בראשה עמד ג’ון ססיל מסטרמן, פרופסור אקסצנטרי להיסטוריה מאוניברסיטת אוקספורד. הוועדה התכנסה אחת 3M.I-5- לשבוע במטה ה הסוכנים כל לאתר את 020 כדי להצליח במשימה, נדרשו הוועדה ומחנה הפועלים בבריטניה. סוכן בודד אחד שיחמוק מהטבעת של הארגון עלול לדווח לשולחיו מידע שיצביע על היקף ההונאה. לאורך חמש שנות התוכנית נרשמו שני מקרים כאלה. האחד, סוכן שכונה “קייץ” והוצנח לבריטניה . הוא נתפס על ידי רועה צעיר שמצא אותו ישן בשדה 1940 בספטמבר ודיווח למשטרה. קייץ הסכים לשתף פעולה ושוחרר מהמיתקן, אך ימים 5 ספורים לאחר מכן הוא השתלט על קצין המודיעין שליווה אותו, גנב ליש”ט ונמלט. הוא שב ונתפס לאחר זמן קצר וחשף מידע רב שהסתיר בחקירותיו הראשונות על ריגול בבריטניה. הוא לא הספיק לגרום נזק פשוט 4 כי היה הראשון שנתפס, בטרם החלה התוכנית להתרחב ולפעול. הסוכן השני היה אנגלברטוס פוקן, המכונה וויליאם טר-בראק. הוא לא נתפס פשוט משום שהקדים ושלח יד בנפשו באמצעות האקדח בו צוייד לאחר שאזל התקציב שהוענק לו. גופתו נמצאה בסמוך למקלט ציבורי בקיימברידג'. עם לכידתו של סוכן היה המפגש הגורלי בפונדק היער השחור צורך דחוף לקבוע אם הוא מתאים לשמש כסוכן כפול. מי שלא התאים הופנה לרוב למסלול הרגיל - משפט מהיר ואז כיתת יורים או גרדום. סטיפנס קבע ארבעה כללי יסוד שרק תחת קיומם ניתן יהיה לשקול הכפלת סוכן שנתפס. כלל ראשון: אסור למעצר הסוכן להתבצע במקום ציבורי וחשוף לעין כל. על מעטים ככל הניתן לדעת על מעצרו. כלל שני: נדרשים שיתוף פעולה מלא מצד הנחקר וחשיפת האמת ללא השמטות. זאת כדי להבטיח שליטה במידע שיעביר הסוכן וכסוג של בטוחה לרצונו הטוב ולנאמנותו. הכלל השלישי נגע לאופי המופעל: עליו להיות בעל אישיות נוחה שתקבל את מרותם של מפעיליו. הרביעי והאחרון, יש לבטל את הסכנה כי בפועל הסוכן ממשיך לעבוד בשירות האויב. מחקירתו של קייץ, ראשון “המוכפלים”, עלה כי חבר קרוב שלו, שעמו התאמן בהמבורג לקראת המבצע, אמור להישלח לבריטניה בימים הקרובים. קייץ לא רצה לחשוף את פרטיו ועשה זאת רק בעקבות התחייבות חריגה של סטיפנס, שלפיה אם ייתפס החבר - הוא לא יוצא להורג. קייץ מסר כי עיתונאי דני בשם וולף דיטריך כריסטיאן שמידט אמור להיות מוצנח לבריטניה עם מסמכים הנושאים את השם האנגלי “הארי ווילאמסון”. נקודת המפגש שלהם הייתה פונדק בשם "היער השחור" בנוטינגהאם. בספטמבר הוצנח שמידט באזור כפרי במרכז בריטניה, 20- ל 19 בלילה שבין ובמהלך הנחיתה הקשה נקע את רגלו. לאחר שהצליח להסתיר את מכשיר הקשר ואת שרידי המצנח דידה על רגלו הנקועה לכפר הסמוך ווילינגהאם. לאחר שהתקשה להסביר את מעשיו שם הוא נעצר, ולמחרת היום הועבר דולר, דרכון דני מקורי 160 ליש”ט, 132 . בכליו נתפסו 020 לחקירה במתקן עם פרטיו האמיתיים ותעודת זהות אנגלית מזויפת תחת השם ווילאמס. קצין מחוץ ליחידה שהכה את הנחקר שיבש את החקירה, וגרם לסטיפנס לאסור על גורם חיצוני להשתתף בחקירות. שמידט דבק בגרסה כי הוא פליט דני השוהה כבר כמה חודשים בבריטניה. בסופו של דבר, כשהוטחה בו הידיעה על מיקום המפגש המתוכנן עם קייץ בנוטינגהאם הוא נשבר והסכים לשתף פעולה. “טייט”, שם הצופן שניתן לו, הפך למוצלח שבסוכנים הכפולים. הגרמנים השקיעו מאמץ רב כדי לממן אותו. הם שלחו כספים באמצעות סוכן בשם ריכטר (שנתפס עם הגעתו, נשפט והוצא להורג כדי לשכנע את הגרמנים שמרגלים אחרים שלהם הממשיכים לשדר עדיין ליש”ט הועבר לטייט באמצעות דיפלומט 20,000 סכום עתק של 5 חיים). טייט קיבל ממפעיליו הגרמנים שורה של צי”חים (ציון ידיעות חיוניות) 6 יפני. שהתבקש לגלות. הוא סיפק את המידע בעצמו ובאמצעות הפעלת סוכני משנה דמיוניים, שגייס כביכול בהתאם להוראות מפעיליו בועדת העשרים. כך יכלו מפעיליו לדעת מראש על נושאים המעניינים את הגרמנים. לעתים העביר טייט מראש מידע מוטעה, כמו מיקוש שטחים נרחבים ליד חופי אירלנד. למרבה המזל, באותה תקופה אכן טבעה באזור צוללת גרמנית וטייט העביר למפעיליו שדרים נזעמים בנוסח “הזהרתי אתכם”. בעקבות אותה פרשיה נאסר על צוללות גרמניות לפעול בשטחים נרחבים ליד חופי טייט המשיך לפעול עד סוף המלחמה ולהעביר מאות שדרים שזכו 7 אירלנד. לאמון מלא של המודיעין הגרמני. זה דאג לא רק לתגמל אותו כספית, אלא גם להעניק לו לא פחות משני צלבי ברזל כהוקרה על הצטיינותו. סא"ל ר.וו.ג סטיפנס, אשר כונה "עין הפח", כנראה בשל המונוקל המתכתי שהרכיב . סטיפנס שלט בחצי 020 תמיד על עינו, היה מפקדו של מתקן החקירות הבריטי תריסר שפות והצטרף לשירות הריגול הנגדי רק ערב פרוץ המלחמה בדרגת סרן. בתפקיד זה התגלו כישרונותיו יוצאי הדופן כחוקר. הוא הצליח להפעיל לחץ פסיכולוגי על הנחקר ללא אלימות פיזית שאסר בנחרצות, בד בבד עם שכנועו כי ייטב לו לשתף פעולה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=