17 חשון תשע״ז | 76 גיליון , כשלושה חודשים לפני הסכמי אוסלו, ובמהלכו הוכנסו בעזרת 1993- ב מקור, שכונה "גיזת הזהב", שני מתקני האזנה ללשכתו של 'אבו מאזן' בתוניס. בזכותם נחשף בפני מקבלי ההחלטות בישראל מידע רב ערך, שסייע להם בניהול השיחות עם הפלסטינים. העניק הרמטכ"ל בני גנץ את אות הערכת הרמטכ"ל ליחידה 2013 ביולי לאור עשייתה החשובה. בדבריו בטקס אמר: "...פועלכם החשוב, אשר 8200 לרוב מסתתר מאחורי הקלעים של הפעילות הגלויה בזירות השונות, מהווה חלק משמעותי מהיכולת של צה"ל. המודיעין המועבר בזמן אמת מאפשר לצה"ל ליצור תמונת מצב בהירה ומדויקת בכל שעות היממה ומעניק תנופה רבת חשיבות ואפשרות לפעולה חדה ומהירה, אשר הוכיחו את עצמן לא .2 פעם כיכולות עוצמתיות בשדה הקרב..." זה בדיוק העניין. המידע העולה מהאזנות מאפשר ליצור תמונת מצב עדכנית ומדויקת, שלאורה ניתן להחליט על דרך הפעולה והתזמון המיטביים. בפעולת ההאזנה הראשונה אנו נתקלים כבר אין חדש תחת השמש בספר "שופטים", ומבצעיה היו גדעון ומשרתו האישי, פֻרָה. הפעולה התרחשה על רקע מצוקה בה היו נתונים בני ישראל. הם עדיין לא הכו שורש בארץ, היו פזורים בחבליה מדרום ועד צפון, מאזור השפלה ועד עבר הירדן, בכפרים קטנים ומבודדים, בקושי עיבדו את אדמתה ורעו את עדריהם, היו בלתי מוגנים לחלוטין ונתונים תכופות לחסדיהם של אנשי המדבר - המדיינים, העמלקים ובני קדם. הסופר המקראי תיאר את המצוקה במספר משפטים קצרים, בבחינת מעט המחזיק את המרובה: "וְהָיָה, אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל--וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם, וְעָלו עָלָיו. וַיַּחֲנו עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתו אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ, עַד-בּוֹאֲךָ, עַזָּה; ו ְֹלא-יַשְׁאִירו מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר. כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלו וְאָהֳלֵיהֶם, יבאו (וּבָאוּ) כְדֵי-אַרְבֶּה לָרֹב, וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם, אֵין מִסְפָּר; וַיָּבֹאו . כלומר, אלה עובדים בזיעת 3 בָאָרֶץ, לְשַׁחֲתָהּ. וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, מִפְּנֵי מִדְיָן" אפם ואלה מגיחים מהמדבר או מהבקעה ועולים עם עדריהם על השדות המעובדים, מנצלים את מספרם הגדול ואת חולשת בני ישראל, כדי לזכות בשלל קל. כנהוג במקרים דומים המתוארים בספר "שופטים", העמיד אלוהים, גם בפעם זו, מושיע מקרב בני ישראל. הפעם היה זה גדעון, בן שבט מנשה, תושב עפרה, שקיבל עליו את האחריות הכבדה של הובלת העם במאבקו במדיינים. לא בקלות קיבל עליו גדעון את עול המנהיגות. הוא ערך "מבחן אמינות" לשליח האלוהים שפקד אותו, והמלאך הוכיח לו את כוחו כשהעלה באש את הארוחה שגדעון הכין. המופע המרשים הזה שכנע זמנית את גדעון אך .4 אז המלאך כבר "הָלַך מֵעֵינָיו" מאוחר יותר, באותו לילה, הטיל אלוהים על גדעון משימה, מעין מבחן אומץ, והורה לו לנתץ את המזבח לבעל שהוקם בעפרה. גדעון ביצע את המעשה באישון לילה, יחד עם עשרה מעבדיו. בבוקר, כשאנשי עפרה גילו את המזבח .המנותץ, הם מיהרו לנהל חקירה קצרה כדי לגלות מי עומד מאחורי המעשה הסופר התנ"כי משתמש בשלוש מילים בלבד כדי לתאר את מהלך העניינים: בשלוש מילים אלה מתוארת טכניקת חקירה .5 "וַיִּדְרְשׁוּ, וַיְבַקְשׁוּ--וַיֹּאמְרוּ" שבדרך כלל מניבה תוצאות לא רעות – המשחק של החוקר הרע והחוקר הטוב. "וַיִּדְרְשׁוּ", לשון תקיפה. דרישה. אין בה רוך אלא תובענות. "וַיְבַקְשׁוּ", לשון רכה. בקשה. פנייה אל הרגש, שהרבה פעמים ממוססת חומות ומפוררת התנגדויות. גם סדר הדברים נכון – הטוב בא אחרי הרע. כשהטוב פונה, הנחקר כבר מסוגל לעשות את ההשוואות ומרגיש מה נעים לו יותר. כלומר, לפחות חלק 6 התוצאה היא "וַיֹּאמְרוּ, גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָש עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה" .מהנחקרים הודו והצביעו על גדעון כמי שהוביל את ניתוץ המזבח כאן יש כבר הצלבה מודיעינית, כלומר, מספר גרסאות המצביעות על כך שגדעון בצע את המעשה. זו הייתה חקירת שטח מוצלחת שהניבה תוצאות מהירות. ואולם, חרף המידע שהיה ברשותם, לא הצליחו אנשי עפרה לשים יד על גדעון, שניצל ממוות בטוח, שכן מעשהו הרגיז מאוד את אנשי היישוב. בעקבות אירוע זה אמור היה גדעון לחוש בטוח לגבי המשימה שהוטלה עליו, אך הוא נותר חסר ביטחון וחשדן כבתחילה. הוא לא השתכנע שאכן אלוהים בכבודו ובעצמו, או לפחות שליחו, פנה אליו. הסצנה הבאה נפתחה בדיווח חדשותי מדאיג מיונים ליחידת העילית הטומן בחובו זרע פורענות: "וְכָל-מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם, נֶאֶסְפו יַחְדָּו; .7 וַיַּעַבְרו וַיַּחֲנוּ, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" זה הבסיס להתרחשויות הבאות, בהן שולבו סיפורי ניסים (הנובעים בעיקר מחוסר הביטחון של גדעון); מיונים מיוחדים שנועדו לבחור את הלוחמים המובחרים ביותר (כעין "יום סיירות" של אותם ימים); מבצע האזנה נועז ששפך אור על הלך הרוחות בקרב המדיינים והביא להחלטה לצאת להתקפה על המחנה שלהם; ומהלך צבאי יצירתי שהביא להכרעת הקרב כבר מראשיתו. אחרי שנודע דבר פלישת שבטי המדיינים לעמק יזרעאל, הזעיק גדעון אלף, מספר מכובד לכל 32 לוחמים מארבעה שבטים. מניינם הגיע ל- הדעות. אף על פי כן, גדעון עדיין גילה חוסר ביטחון וביקש מאלוהים הסופר התנ"כי משתמש בשלוש מילים בלבד כדי לתאר את מהלך העניינים: "וַיִּדְרְשׁוּ, וַיְבַקְשׁו -וַיֹּאמְרוּ" . בשלוש מילים אלה מתוארת טכניקת חקירה שבדרך כלל מניבה תוצאות לא רעות - המשחק של החוקר הרע והחוקר הטוב אדוארד סנודן. ההאזנה השתרשה במודיעין המודרני
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=