דבר לא מדיר שינה מעיני ריאיון מיוחד עם רפי איתן מה עשו הבריטים בסוכנים הכפולים ומה עשה עמם סטאלין שנה למלחמת סיני 60 2016 , חשון תשע“ז, נובמבר 76 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין
Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center - I.I.C.C 2016 , חשון תשע“ז, נובמבר 76 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין תא"ל (מיל') דוד צור | דבר המנכ"ל למשפחות ולחברים שלום, גיליון זה של מבט מל"ם יוצא בסימן התחלתה של שנה עברית חדשה, התשע"ז. האירוע הבולט ברבעון הקיץ היה כנס החברים השנתי, שבו הייתה נוכחות גבוהה של חברי מל"ם והוא זכה לתגובות נלהבות. במרכז 40 מעיראק וציון 21 שנה להבאת מטוס המיג 50 הכנס עמדו ציון שנה למבצע אנטבה, סיפורים שהובאו בסרטים ובדברים. בכנס ריגשה מאוד נציגת המשפחות השכולות, הגברת סמירה אבו רכן, בת העדה הדרוזית שאיבדה את אביה, סגן משנה מחמד קאסם בפעילות מבצעית ברמת הגולן. דבריה 1956 סייד אחמד, בשנת מובאים בגיליון זה. אנו עומדים לקראת סיום כהונתה של ההנהלה הנוכחית בהובלת היו"ר ד"ר צבי שטאובר, לאחר ארבע שנים של פעילות. בימים אלה נשלחה לבתיכם רשימת המועמדים להנהלה החדשה. אנו מצפים לקבל מכולכם את רשימת הנבחרים שלכם מקרב המועמדים. להשתתפותכם בתהליך חשיבות רבה ואני מודה לכם מראש עליה. זו הזדמנות לסקור בקצרה את פעילותו של הוועד המנהל היוצא, ובתוך כך אציין בכותרות את הקמתו של המכון לחקר המודיעין ומדיניות במסגרת מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית, הרחבת פעילות המל"ם למשפחות ולחברים בתחומים השונים, כגון מועדון חבצלת, מועדון הסרט המודיעיני, סדנאות מודיעין בנושאי מורשת ומתודולוגיה (על ידי המכון החדש), בימת המודיעין שעסקה בנושאי מודיעין ואקטואליה וגולת הכותרת - שני כנסי מודיעין בינלאומיים (בשיתוף עם ישראל דיפנס), שבהם נכח קהל רב מהארץ ומחו"ל. לאורך התקופה חודשו התשתיות במל"ם. במסגרת זו הוכנסה מערכת הנצחה ממוחשבת, חדשה ומודרנית ל"אהל שם", חודשו מערכות תאורה וחשמל וכן הכניסה למבואת המל"ם והוצב פסל של סמל המל"ם בכניסה לאתר. על הפרק פרויקטים לבינוי של כיתות לימוד מתחת לטריבונה המערבית והקמת "בית המודיעין" שיכלול מוזיאון ,אודיטוריום וחדרי מחקר. אני רוצה להודות ליו"ר המל"ם,לחברי הוועד המנהל היוצא ובכלל זה נציגי המשפחות השכולות וליו"ר ועדת הביקורת וחבריה על הובלת המל"ם להשגת המטרות שצוינו לעיל בהתנדבות. אני, כמייצג החלק האקזקוטיבי של המל"ם, אציין כי שמחנו לשתף פעולה לאורך תקופה זו, כדי לממש את החלטות הוועד המנהל. סייעו לנו רבות, באופן יוצא מגדר הרגיל, עוד עשרות רבות של מתנדבים מקרב הגמלאים - ולהם מגיעה תודה מיוחדת. 2 2016 נובמבר | 76 גיליון אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה | המרכז למורשת המודיעין מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, “נתיב" והשב"כ בחזית העשייה הביטחונית וחירפו נפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין 1983 בשנת המל"ם. -להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; ולהפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"ם פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וכתב העת “מבט מל"ם“. מקים המל"ם, הנשיא והיו"ר הראשון - אלוף מאיר עמית 2012-2005 יו"ר המל"ם בשנים -אפרים הלוי הנהלת העמותה יו"ר -צבי שטאובר מנכ"ל - דודו צור סמנכ"ל תפעול ומנהל אתר ההנצחה- חנן מזור מזכירת המל"ם -רקפת פאר אחראי תפעול -אבי טל חברי הוועד המנהל של המל"ם: שמעון אביבי, רחל אמיד, יוכי ארליך, עודד ברכוז, יהודה ברק(בלכר), איתן גלזר, שוקי די גופר, עודד חביב, יובל חלמיש, ליבו(אריה) ליבנה, בני מיכלסון, רפי מלכא, רותי מצרי בן עמי, ראובן מרחב, צילה נוימן, אמנון סופרין, יגאל סימון, יהודה פרידמן, יצחק(יצ'קו) שד"ר, אהרון שרף נציגי המשפחות השכולות לוועד המנהל: לאה בר, אלי גרינברג, חגי מן, סטלה שדות ועדה שחם גילן ראשי ועדות המל"ם קרנות ההנצחה - שמעון אביבי כספים -יהושע (שוקי) די גופר מורשת ותכנים - אמנון סופרין הנצחה - אריה (לייבו) ליבנה ביקורת -אשר דקל פעילות וגיוס חברים- יובל חלמיש מכרזים- גיורא מגל השקעות- עמרם אהרוני סרטיםעודד חביב - בעלי תפקידים יועץ משפטי - עו"ד יהודה טוניק רואה חשבון - חיים יוסף רואה חשבון- עופר ארז גזבר - ברוך מזור מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית- ראובן ארליך ראש המכון לחקר מודיעין ומדיניות- רון כתרי מנהל מודיעין וקשרי חוץ -יוסי קופרווסר עורכת איגרת האינטרנט "רואים מל"ם" -יוכי ארליך עמותת המל"ם מערכת "מבט מל"ם" רון כתריהעורך הראשי: אפי מלצרהעורך: מיטל שטדלרסגנית העורך: שמעון אביבי, יוכי ארליך, יוכי וינטרויב, רפי קיטרוןעורכי המשנה: eldarzv@netvision.net.il זאב אלדרהמעצב והעורך הגרפי: אבנר אברהם, יוסף ארגמן, אמנון בירן, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן חברי המערכת: בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא, יוסי לבקוב כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד כתב העת "מבט מל"ם" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"ם ובאחריותו אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל -שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין / המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 , פקס 03-5497019 טל' | 4713402 רמת השרון 3555 ת"ד mlm@intelligence.org.il :דואר אלקטרוני www.intelligence.org.il :אתר אינטרנט
3 חשון תשע״ז | 76 גיליון תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך הראשי כתבות ומדורים ראיינו: רון כתרי ורפי קיטרון | "דבר לא מדיר שינה מעיני" |40 בני מיכלסון | מודיעין השטח ומלחמת סיני |88 אליעזר (גייזי) צפריר | כפולים, רבותי, כפולים |13 באדיבות אתר השב"כ | קלטות וידאו ממולכדות 11 |14 סמירה מחמד אבו רוכן | "אחוות הלוחמים עמדה במבחן" |15 עמי מורן | ויהי כשמוע גדעון |16 עיבד: מתי נורסלע | טכנולוגיה: ימי המכונה מתקרבים |19 שמעון מנדס | נא לא להטריד את מנוחת השליטים |20 קובי | מה עשו הבריטים בסוכנים הכפולים ומה עשה איתם סטאלין |22 דויד (דודו) ליבנה, נחום מנדל, ד"ר יעקב ברנדיס | לזכרם: |28 דני אשר | מסמכים: מכה שכתובה בתורה |29 י' | לוחמה פסיכולוגית בצל האינתיפאדה |30 שלמה גואטה | מודיעיון: קרב מידווי: "ידיעות זהב" שלא הוחמצו |32 שנה למלחמת סיני 60 ישראל בן דור | "הסיבוב השני": בצל הציפייה למלחמה חוזרת |38 תרגם: רון כתרי | חמנ"ית: על המודיעין במלחמה |42 גדעון מיטשניק | במה: אב ובתו לאורך שביל ישראל |43 אלי לוי | תגובות: שלושה כישלונות בפרשת אח"י "חנית" |44 אבי שדמי | תגובות: פתאום הכול מובן - מפנקסו של מתבונן מקצועי |45 על ספרו של פרופ' | ספרי מרכז דיין: סכר "רנסאנס" משנה את ארץ הנילוס |46 חגי ארליך נעם טפר | מודיעין וספר: הפתגמים קיצרו את הדרך למקורות המודיעניים |46 יואב דייגי | מי היה האיש שהיה? |47 שמעון אביבי | 76 תשבץ מודיעין |48 38 32 לקוראינו שלום, שנה חדשה - גיליון חדש, ראשון לשנת תשע"ז. מי ייתן ותהא שנה זו לברכה לכולנו, שנה של בריאות טובה ושל אושר, שנה של מעשים טובים ומאור פנים. הלוואי שיפציע אור גם בנתיבים מדיניים (שמתם לבכם, עד כמה התמעט השימוש -הלאומיים במונח "שלום", אפילו במסגרת איחולים טובים ליקרים לנו?...) שנה למלחמת סיני במאמר נרחב פרי עטו של 60 אנו מציינים חברנו בני מיכלסון, המאיר את תרומת מחקר השטח בסיני למבצעים שנוהלו במלחמה. אשתפכם, כי ניסינו לקיים סדנה ב"מכון לחקר מודיעין ומדיניות" לציון מועד זה, אך נאלצנו לדחותה ונקיימה במועד אחר. באופן מצמרר הלכו מעמנו לא מכבר לעולמם שניים, שקיווינו לארח אותם בסדנה - הנשיא לשעבר שמעון פרס, שהיה בכיר במשרד הביטחון ושחקן מרכזי בעת ההיא, ופרופ' מרדכי גיחון, שהיה קמ"ן פיקוד הדרום קודם למלחמה. יהי זכרם ברוך. לפני מספר חודשים ראיינו את רפי איתן. במרוצת השנים העניק איתן ראיונות רבים, אך דומני שבראיון הזה אנו מצליחים להאיר זוויות מיוחדות משהו, רלבנטיות לעולם עיסוקנו המודיעיני. דני אשר משתף בחשיבותם של מסמכי שלל מצריים, שלימדונו את אורח יישומה של הדוקטרינה הסובייטית בצבאות מצרים וסוריה. ועוד בדרום, אנו מציצים למרחב הלוחמה הפסיכולוגית, שנוהלה ברצועת עזה בימי האינתיפאדה הראשונה. גם בסוכנים כפולים אנו עוסקים הפעם, הן במאמרו של רס"ן קובי והן בסיפור אישי של חברנו "גייזי" צפריר, ממלחמת סיני. שמעון מנדס בוחן היבטים של ניצול הצנזורה בתקופות שונות. ועמי מורן מזכיר לנו כי האזנה לאויב בוצעה גם בימי שפוט השופטים. ויש עוד... כדרכי אשוב ואפנה אליכם, קוראינו - כתבו לנו! נשמח לבחון פרסום של מאמריכם, בסוגיות חשובות ואף בסיפורים אישיים. תודתי לחבריי לצוות המערכת האכפתי ומאיר העיניים, וברכה מיוחדת לסגנית העורך מיטל שטדלר, לנישואיה: מזל טוב מכולנו!
4 2016 נובמבר | 76 גיליון " דבר לא מדיר שינה מעיני" רון כתרי ורפי קיטרוןראיינו: החל בפלמ"ח, דרך השב"כ, עובר במוסד וכלה בכנסת - רפי איתן מילא תפקידי מפתח לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל. בראיון נדיר הוא מצר על פרשת פולארד, חושף את החיפוש אחר ד"ר מנגלה, מספר שבנימין גיבלי לא חיכה להנחיות ומתעקש שאריק שרון 2006 היה נבחר מחדש באפריל כשיושבים מול אדם עם ניסיון עצום כמו של רפי איתן – שלקח חלק בהובלת שירותי הביטחון בישראל והשתתף בפעולות היסטוריות במסגרתם – אי אפשר שלא לתהות לגבי הפקת הלקחים והלמידה שמגיעים רק מהתנסות. לו נקראת לדבר היום בפני אנשי מודיעין צעירים באחד מהשירותים, מה היית מייעץ להם? מה יעשה תמיד איש מודיעין לטוב יותר? "מניסיוני, דבר ראשון יש להגדיר לעצמך את המשימה ולוודא שמה שהגדרת מקובל על מוסר המשימה. דבר שני, יש לשים את הנושא במסגרת כוללת וממנה לרדת לפרטים, עד האחרון שבהם - ומהם חזרה למסגרת. זה נכון גם בנושאים עסקיים שאני עוסק בהם היום. בהמשך ישנם הכלים לביצוע המשימה. זה תלוי בדרג שבו איש המודיעין נמצא - אם הוא במערכת שתפקידה לגייס סוכנים, הכלים שעומדים לרשותו שונים לעומת ניהול חקירה סמויה. עליו לברר לעצמו את הכלים. הדבר הבא הוא לברר את הדרכים לביצוע, ומשניהם לגזור תוכנית ביצוע, לכל שלב ושלב של תוכנית הביצוע יש להכין תוכנית תקלות – מה עושים מול כישלון? יש לתרגל את דרכי המילוט האפשריות. דרך מילוט משמעה גם להיכנס לבית סוהר" גם זה כבר קרה לך. "נכון, לא פעם. אלא שבמקרה של יהודי כמו ג'ונתן פולארד כל העולם יודע, אבל כשמדובר בערבי זה לא מעניין אף אחד". אצלנו לפחות. "לא. בהיסטוריה שלנו די הרבה סוכנים נתפסו, חלקם נשפטו וחלקם הוצאו להורג. גם אנשי השירות. זה נכתב בעיתונים אך לא עורר מהומה, זה נראה טבעי". יש לך דוגמאות בולטות לתקלות שאירעו? "לא הייתי רוצה להיכנס לעובדות כמו מיקרופונים וחדירות סמויות. שם היו לאורך הדרך הרבה תקלות ורובן נפתרו בעזרת תרגול מראש". "גם למנגלה הגענו" כשאתה סורק קריירה של עשרות שנים, מה היא נקודת האור המובהקת ביותר? "מבצע אייכמן הוא גולת הכותרת, לא מפני שהוא היה המבצע הכי מורכב - בפירוש לא - אלא בגלל התהודה ההיסטורית של משפט אייכמן, שמלווה אותנו עד היום. זה פרק בהיסטוריה של מדינת ישראל". כשיצאתם למבצע, הדרג המבצעי ידע מה עומד לקרות? שרצו להביא אותו חי כדי להעמידו לדין? "באותה שנה הייתה שורה של פגישות מהותיות. עמדתי בראש אגף רפי איתן. "דבר ראשון יש להגדיר לעצמך את המשימה"
5 חשון תשע״ז | 76 גיליון "מבצע אייכמן הוא גולת הכותרת, לא מפני שהוא היה המבצע הכי מורכב - בפירוש לא - אלא בגלל התהודה ההיסטורית של משפט אייכמן, שמלווה אותנו עד היום. זה פרק בהיסטוריה של מדינת ישראל" המבצעים של שירות הביטחון ונפגשתי עם בוגר אושוויץ עמוס מנור [ראש השירות בעת המבצע] ועם צבי אהרוני [ראש אגף החקירות בשירות בעת המבצע], שהיה הדוחף העיקרי להבאת אחד הנאצים למשפט בישראל". דיברתם על זה? משמעית דובר על משפט בישראל. ההנחיה של דוד בן גוריון לאיסר -"חד הייתה מאוד ברורה: 'הבא את אחד הפושעים הנאצים 1957 הראל בסוף למשפט בישראל'. מי שנתן את השמות היה מנור, והם כללו את מרטין בורמן, היינריך מילר, יוזף מנגלה ואדולף אייכמן. מישקה דרורי, שהיה אחראי לרכז את כל המודיעין על פושעים נאצים, והוא לקח על עצמו לנסות לאתר אחד מהם". למיטב ידיעתך, האם היינו קרובים לעוד פושעים ב"ליגה" הזאת, אבל משהו השתבש? , ליד בית חולים 1945 "להערכתי בורמן מת בסוף אפריל או תחילת מאי שריתה בברלין. כשעבדתי כיועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור קשרתי קשר אמיץ עם המערכת הגרמנית, שבראשה עמד סגן אלוף ווגנר. הוא הביא לי מתרגם וקראנו כל מיני קטעים, שעל פי אחד מהם בורמן נהרג. לגבי מילר, לדעתי עד היום הוא בסימן שאלה. למנגלה הגענו". הגענו למנגלה? ידענו איפה הוא נמצא? "כן, פעמיים. כשאייכמן גר בבואנוס איירס גם מנגלה גר שם, ובניגוד לעמדתי, איסר כפה עליי לעשות שני מבצעים בבת אחת. למזלו של מבצע לכידת אייכמן, מנגלה לא היה בביתו אלא נסע לחופש לשבועיים, אבל בעשרת הימים בין לכידת אייכמן להטסה שלו, חלק מהאנשים עסקו במנגלה. "בפעם השנייה צבי אהרוני ואנוכי ישבנו בסאו פאולו בברזיל, בתחילת ועסקנו בידיעות שהיו לנו בעניין מנגלה, ומצאנו אותו במקום שבו 1963 שנה מאוחר יותר הוא מת. 20 לא הייתה לנו אינפורמציה מספיקה להמשיך את הפעילות הזאת וחזרנו הביתה. "לא היו כישלונות מהדהדים" איתן מספר כי כשהיה ראש אגף מבצעים בשירות, ביקש מאיר עמית [ראש המוסד] שיעבור לתפקיד ראש "המוקד" של "הצומת". "'אני רוצה שתפתור את בעיית ייצור הטילים הגרמניים במצרים, ואחר כך תחזור למוסד ותהיה אחד מראש האגפים', הוא אמר לי. סירבתי ללכת אחרי שלוש שנים להיות ראש 'קיסריה', כי באותו זמן נכנסתי להתחייבות כספית לבנות את הבית שלי בארץ, ואם הייתי עובר ל'קיסריה' הייתי עובר למשכורת ישראלית. נשארתי עוד שלוש שנים בחו"ל. לא נותר אף מדען גרמני 1965 . בינואר 1964 "הגעתי לאירופה באפריל , שבו יוצרו הטילים, אמנם נפגע קצת 333 במצרים. המחנה התעשייתי במלחמת ששת הימים, אבל הוא לא שוקם מאז. כך, תוך עשרה חודשים פתרנו את הבעיה. זו גולת כותרת של עשייה - לקבל על עצמך משימה ולסיים במהירות". גם כראש מוקד "הצומת" השתתפת בפגישות עם סוכנים? "בהחלט. למשל בנושא שקיבלנו עליו פרס ביטחון ישראל, ברגע מסוים היה מעצור - אז הפעלתי אותו. זו הייתה פעולה מבצעית". יש באמתחתך איזשהו כישלון קולוסאלי? "מה יכול להיות יותר מג'ונתן פולארד?" משהו בעשייה הפחות ידועה, שבדיעבד נתפס לך כאי הצלחה מובהקת או כתקלה גדולה? שהדיר שינה מעיניך? "באופיי, שום דבר לא מדיר שינה מעיני. זו אחת הסיבות שאני ישן כל לילה שמונה שעות".-שבע ובכל זאת? "אם אני צריך לחשוב זה אומר שכישלונות דרקוניים לא היו. אחרי ראש המוקד הייתי למעשה עוזר של יצחק רבין, גם בתקופה הראשונה של רבין כראש ממשלה, ואחרי זה יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור וראש הלק"ם (הלשכה לקשרי מדע). כישלונות היו, אבל לא מהדהדים". על כתפי ענקים אתה יכול לאפיין את העבודה שלך עם רבין? ועם בן גוריון? , איסר הטיל עליי 1955- ועד שהתפטר מראשות הממשלה ב 1953- "מ להיות ה'אומנת' של בן גוריון, נגדיר את זה ככה. אז נסעתי אתו ודיברתי אתו הרבה פעמים. שנה אחרי שהוא הפך לראש הממשלה מחדש נסעתי ללמוד באנגליה. כשחזרתי, יצחק נבון, שהיה ראש הלשכה של בן גוריון, היה מזמין אותי מדי פעם לשבת עם בן גוריון ולספר לו את רחשי העם. פגשתי את בן גוריון כך, ביוזמת נבון, מספר פעמים. כרגיל בן גוריון כתב זאת ביומנו. יום אחד חיכיתי לפגישה עם ראש אגף כלשהו בשירות, ושאלו אותי: 'תגיד, בשנים האלה והאלה נפגשת עם בן גוריון?', אמרתי שכן. 'מי נתן לך אישור'?, כך שאלו". הוא היה ענק כמו שאומרים? יש אומרים נביא. משמעית. הוא ראה תמיד שורה של צעדים קדימה. תמיד. מעבר -"חד לכל ספק. אם בן גוריון היה בשלטון, מזמן היינו עושים חלוקה של יהודה אדולף אייכמן בחצר כלא איילון. "איסר כפה עליי לעשות שני מבצעים בבת אחת"
6 2016 נובמבר | 76 גיליון "בן גוריון ראה תמיד שורה של צעדים קדימה. תמיד. מעבר לכל ספק. אם בן גוריון היה בשלטון, מזמן היינו עושים חלוקה של יהודה ושומרון, כפי שהוא היה מבין אותה. הייתה החלטה, לא היו ממסמסים את זה. בן גוריון היה איש חזון, וידע להעביר את חזונו לפסים מעשיים, גם במערכת הפוליטית וגם במערכת המנהלית. זה היה כך בתעשייה הצבאית, בתעשייה האווירית" ושומרון, כפי שהוא היה מבין אותה. הייתה החלטה, לא היו ממסמסים את זה. בן גוריון היה איש חזון, וידע להעביר את חזונו לפסים מעשיים, גם במערכת הפוליטית וגם במערכת המנהלית. זה היה כך בתעשייה הצבאית, בתעשייה האווירית". בכור בדימונה. משמעית. למרות שיש פה מספר פתרונות שהגיעו משמעון -"גם הכור. חד פרס, החזון היה לחלוטין של בן גוריון". טוב הוא גם ידע לבחור אנשים, כמו שמעון פרס... "כבר אמרתי את זה הרבה. מבקרים את שמעון פרס אלפי פעמים, אבל אם הוא לא היה, היה צריך להמציא אותו". הוא יסכים אתך. "נכון". מה עם אריק שרון? "לא לחינם קראו לו "בולדוזר". שרון הוא אדם שידע להגדיר לעצמו את המשימה, לארגן אותה, למצוא את האנשים המתאימים ואת הקואליציה , עם האירוע 2006 הפוליטית המתאימה – ולבצע אותה. בארבעה בינואר המוחי שלו, קרתה טרגדיה לאריק שרון ולמשפחתו, אבל גם לעם ישראל. עד היום אנחנו לא יודעים מה היו התוצאות של אי העשייה שלו. הייתי באחד הצוותים של אריק, גם בתכנון היציאה מרצועת עזה, וגם בתכנון כיצד לצאת מיהודה ושומרון. עשיתי זאת כמתנדב, הוא הזמין אותי. נניח ביהודה ושומרון, הכרתי את המערכת ההתיישבותית-גיאוגרפית מצוין, בדומה לשרון, מבחינת ידע והתמצאות בשטח. , אין לי ספק. אז הוא היה נפרד 2006 "הוא היה נבחר מחדש באפריל מיהודה ושומרון, לפי תוכנית שלו, שכללה גם סיפוח גס לישראל של מיהודה ושומרון. השאר היה 'שלהם'. זה לא קרה, למרות שהיום 10%-9% צדדית".-יש הזדמנות בלתי רגילה להפרדה חד יש הטוענים שאריק לא הביא בחשבון את הצד השני, פעל באופן חד-צדדי - יוצאים החוצה, שמים גדר וזהו. על פי התוצאה, לא היתה זו טעות קולוסאלית? "השגיאה העיקרית בעזה הייתה שלא המלכנו ישות צבאית שלהם, משטרתית וצבאית. קשה לי לומר מה יקרה בשכם, אבל בחברון - בכל הר חברון, כולל בית לחם - עד היום יש לי מהלכים עם המערכת הערבית. ברגע שנצא משם, היא תהפוך להיות חמאס. ממש, מיד. "אז לגבי השאלה 'לצאת או לא לצאת', לדעתי יש לצאת. מה שאריק רצה . בקעת הירדן, מדבר יהודה - 30% אפשר לעשות היום עם 10% לעשות עם חד משמעית להשאיר בידינו". זה יתקבל בינלאומית לדעתך? "לא. עד היום ירושלים המורחבת לא התקבלה. תראה באיזה קשיים האמריקאים נתקלים כשהם רוצים להעביר את השגרירות שלהם לירושלים". איסר הראל ודוד בן גוריון. "הטיל עליי להיות האומנת של בן גוריון"
7 חשון תשע״ז | 76 גיליון "לא לחינם קראו לו "בולדוזר". שרון הוא אדם שידע להגדיר לעצמו את המשימה, לארגן אותה, למצוא את האנשים המתאימים ואת הקואליציה הפוליטית , עם האירוע המוחי שלו, קרתה 2006 המתאימה - ולבצע אותה. בארבעה בינואר טרגדיה לאריק שרון ולמשפחתו, אבל גם לעם ישראל. עד היום אנחנו לא יודעים מה היו התוצאות של אי העשייה שלו" זה בעצם לא רק ירושלים המאוחדת, אלא ירושלים כבירת ישראל. "כן. הם נתקלים בהתנגדות עזה של ארגוני המודיעין שלהם, של המחקר המודיעיני". ספר על רבין. "שייקה גביש, שאני עובד איתו בעמותת דור הפלמ"ח, הקריא לי כמה קטעים מספרו על רבין. הוא אומר ש'עכשיו כל משפחת רבין תרוץ אחריי'...". ולא עם פרחים, אנו מבינים... "רבין היה איש מאוד חכם, מאוד נבון, והייתה לו תפיסה מרחבית בלתי רגילה. אבל לקח לו זמן להחליט. כשהוא היה בחזית הדרום, סגנו של יגאל אלון, אני הייתי קצין מודיעין בנגב הנצור. יצחק ביקר את הנגב הנצור פעמיים, והיו דילמות להכריע בעניינן, והוטל עליי באותן פעמיים להוביל אותו לנקודות ההחלטה. ואני לא צריך את רבין בשביל להחליט מה צריך לעשות כאן וכאן. ברוב הנקודות, כשהיה לי ברור מה צריך לעשות, הוא לא החליט בו במקום. לקח לו זמן". "גיבלי עלה על מוקש אחרי שהפרשה התפוצצה" כששואלים את איתן על דמויות שהשפיעו עליו בעולם המודיעין, הוא זורק מיד את שמו של ראש אמ"ן לשעבר, בנימין גיבלי. "בגלל גיבלי עברתי לשירות הביטחון. הייתי אז קצין המודיעין של חטיבת 'יפתח', החלפתי את הוא שלח אותי לקורס המג"דים הראשון. מפקד הקורס 1949- 'גנדי'. ב חיים לסקוב בדק כל אדם שבא לקורס, והזמין אותי לשיחה. באתי עם סנדלים, מכנסיים קצרים, ככה הלכו אז. שאל אותי כמה שאלות ואז אמר 'הבא אחריו'. הבנתי שלא התקבלתי. חשבתי שאין לי מה לעשות בצבא, אני לא מתאים. גיבלי, שהיה אז ראש אמ"ן והיו לי יחסי ידידות ארוכים מאוד עמו, אמר לי: 'אתה יודע מה? שירות הביטחון עוזב את צה"ל והופך לארגון מודיעין עצמאי. אני מציע ללכת לאיסר הראל'. הוא צלצל במקום ואחרי כמה שיחות, נפלתי לשירות הביטחון". צה"ל הפסיד והשירות הרוויח. וגיבלי? מה מקומו בהיסטוריה? טעה? ההוראה המפורסמת? צדק? מי נתן את "איסר הראל הטיל עליי לבדוק. ישבתי עם דליה, המזכירה של גיבלי, ודובבתי אותה. עם אלישבע, אלמנתו של גיבלי, דיברתי לפני כשנה. יש בידיה ספר שמשום מה היא לא מפרסמת, כתבי יד של גיבלי. גיבלי היה ראש אמ"ן אבל הרגיש שבתחום שלו הוא המפקד העליון. בדרך כלל הוא לא עשה דבר בלי לקבל אישורים. הוא יצר יחסים מאוד קרובים בינו ובין שר הביטחון פנחס לבון, אבל, כדרכו, גיבלי לא בא וביקש הנחיה. הוא דיווח". לא ביקש אישורים. "הוא לא ביקש אישור, אבל דיווח ללבון. וכשמדווחים לא תמיד הראש עובד. ולבון אחר כך התחיל בכלל מנקודת המוצא שהוא דיווח. כלומר, בזמן שגיבלי סיפר את זה ללבון יכול להיות שלבון היה במחשבות אחרות. זה כל הסיפור. איפה גיבלי עלה על מוקש? כשיותר מאוחר, אחרי ש'הפרשה' התפוצצה, שינו את אחד המסמכים, משהו שעשתה דליה". כן, זה פורסם. מה עם איסר? יש לך הרבה שעות "איסר". איסר היה האינסטלטור של 'השרון המאוחד' 30- "מאיפה נתחיל? בשנות ה – הרצליה, רמת השרון ורעננה. הייתה לו קבוצה של צינורות השקיה, והוא התקין את מערכת ההשקיה בפרדס של אבא שלי, צינורות עם בטון. ואני, , עזרתי. שם הייתה ההיכרות שלי עם איסר. 10 בתור ילד בן המגע הראשון אתו היה כשנפלתי ליחידת המבצעים. איסר הציע לי לעבור הכשרה ולדעת מה זה שירות ביטחון. קורסים לא היו אז, המערכת של למדתי את מטה 1950 . בתחילת 1954-1953- הקורסים הורחבה ביוזמתי ב . ואז איסר הציע לי להיות ראש יחידת המבצעים לשטח 10 ומטה 3 , מטה 2 תל אביב. 10 עסקתי בזה, ואז מינו אותי לראש מטה 1951 הערבי. עד אמצע זה המבצעים? 10 "כן, היחידה המרכזית של המבצעים, שפעלה כמעט בכל הארץ. כאן התחיל הקשר הישיר עם איסר. לגבי אישיותו, היתה לו יצירתיות בלתי רגילה, וגם יכולת לדבוק במטרה כמו עלוקה. בנושאים שלגביהם הוא החליט, הוא היה ריכוזי מעל ומעבר. למרות זאת, כשהוא סמך על מישהו הוא האציל סמכויות". מבין "בני דודינו הערבים", מי הצטייר לך כקשה ביותר לטיפול? "העיראקים. הם היו הכי פחות נגישים לנו, לא היה לנו גבול איתם. הכי נוחים היו המצרים". למה כוונתך ב"נוחים"? "קל היה יחסית לגייס אותם, למרות שמבחינה צבאית הם נחשבו לאויב מספר אחד". מבין שירותי המודיעין המערביים שעבדת איתם, ממי הכי התרשמת? "הקשר האמיץ ביותר היה עם הבריטים. כמה שנים קודם הם היו אויבים שלנו, והנה שיתפנו איתם פעולה בנושאים טכנולוגיים הכי סודיים". ג'ונתן פולארד. "מה יכול להיות כישלון גדול יותר?"
8 2016 נובמבר | 76 גיליון מודיעין השטח ומלחמת סיני התפתחות מנגנוני מחקר השטח בין מלחמת העצמאות למלחמת סיני שנה למלחמת סיני 60 אל"ם (מיל') היסטוריון, קצין מודיעין | בני מיכלסון בתום מלחמת העצמאות הייתה ההתארגנות של צה”ל בכלל ושל המודיעין בפרט בעיצומה. לא הייתה הבחנה בין מחקר ואיסוף. “מחלקת המודיעין” הייתה מורכבת מיחידות שונות מאוד באופיין: יחידה לאיסוף ועיבוד מידע מהאזנה אלחוטית, יחידה שהפעילה את הסוכנים והמודיעים, יחידה לביטחון שדה ואף יחידה להכנה והמצאה של אביזרים טכניים לפעילויות המודיעין. הייתה גם יחידה למיצוי מקורות גלויים, בעיקר עיתונות, וכמובן יחידות למעקב אחר הנעשה במדינות ערב ובמעצמות במרחב. הייתה 6 היחידה שכונתה מודיעין אחראית להכנת מודיעין גיאוגרפי. בהיעדר דרישה למודיעין מבצעי, עסקה היחידה בהכנת חומר ל”רמה האסטרטגית”, דהיינו: מדריכים גיאוגרפיים צבאיים, דוגמת אלה שהוציאו המטה הכללי הבריטי והגרמני. מאחר ושטחי “פלסטין” נחשבו כידועים לכל, הוכנו תחילה מדריכים לזירות פחות מוכרות - סוריה ולאחר מכן סיני. המדריכים הגיאוגרפיים הצבאיים היו אמורים לתאר את הארצות מבחינה טופוגרפית, במיוחד את השטחים החיוניים ואת מערכות התחבורה והקשר; אך גם עסקו באוכלוסייה, במערך המחנות הצבאיים ובמתקני הפיקוד. כמו כן היו פרקים שהוקדשו לתיאור האקלים ומערכות אספקת המים. חוסר ההבנה בענייני ותפקידי המודיעין הגיאוגרפי הודגם במשימתו הראשונה בתחום הניתוח המבצעי של הקרקע. המשימה הייתה להכין את . עם תום מלחמת העצמאות 1:1,000,000 מפת העבירות לסוריה בקנה מידה התרכזו עיקר מאמצי היחידה בהכנת מדריך גיאוגרפי צבאי על סיני. בימים ההם עדיין לא הייתה אפשרות לקבל כיסוי אווירי משטחים מעבר לגבול, 1 ועיקר החומר התבסס על מידע גלוי ועל תצלומי אוויר בריטיים. צילמו הבריטים 1946-1945 בשנים את כל ארץ ישראל (פלסטין) בגיחות ) אנכיות, בפסים מקבילים PS( מהים עד מעבר לנהר הירדן ובחזרה. התצלומים המקוריים של סדרות (האותיות הראשונות DEV- ו PS על התצלום האווירי לציון הסדרה ובתוך כך סוג המצלמה והמטוס) היו , ובנגב בקנה 1: 15,000 בקנה מידה . בצאתם לא השאירו 1: 30,000 מידה הבריטים כיסוי אווירי לעבר הירדן, לסוריה או לסיני, אם היה להם כזה. היו תצלומי אויר אלה 1953 עד מקור מידע עיקרי. זאת משום שביצוע גיחות צילום מעבר לגבול, כל שכן גיחות חודרניות לעומק סיני, אושרו רק לעיתים רחוקות על ידי המטה הכללי. הפיקודים השתמשו ל”מודיעין הקרבי” שלהם בתצלומי וחדירתה לעומק סיני הייתה מרשימה במיוחד. זאת משום 7 פעולת חטיבה ק"מ - בין הכוח 200- שבשלב מסוים, כוחותיה היו מתוחים במרחק מירבי של כ המזרחי ביותר לבין הכוח המערבי ביותר, הישגיה ראויים לציון בעיקר נוכח מצבו העלוב של השריון בתרגיל "פלט" רק ארבעה חודשים קודם לכן
9 חשון תשע״ז | 76 גיליון K אויר אלכסוניים (מצלמות מוחזקות ביד). גולת הכותרת של המדור הגיאוגרפי: “מדריך סיני” הוקם “ענף מחקר” בממ”ן 1950- ב (מחלקת המודיעין במטכ”ל) ובמשך חמש שנים פעל מודיעין בתור “המדור הגיאוגרפי”. שמו 6 שונה לאחר מכן למדור י”ב, ומושבו היה “הבית הצהוב” ביפו. בראשו עמד הנס לודוויג שטרים, שכונה ואת 1 “לוץ”. הוא ניהל את ענף 20 גרסותיו הקודמות במשך כמעט לקראת מלחמת סיני הועבר 2 שנה. מדור י”ב למטכ”ל ושולב ביתר שאת להכנת מידע לצורכי מבצעים. אמנם המדריך הגיאוגרפי הצבאי של סיני היה מודפס ומוכן להפצה, אולם בנוסף הוכנו תיקי צירים, בהם פורט טיב ה”כביש”, השטחים השולטים והמכשולים לאורכו, מקורות המים הזמינים, מחנות צבא ואוכלוסייה וקווי הקשר. לחומר שסיפק המדור נמצא שימוש בצורות שונות. שני מקרים במהלך מלחמת סיני ידגימו זאת: חיל האוויר ניצל את תיאור קווי הקשר הטלפוני העיליים לניתוקם בעזרת מטוסי קרב “מוסטנג”. אג”א נשען על פירוט מספר ההסתעפויות ואורכן של מסילות הברזל בתחנות הרכבת כדי לתכנן ולהפעיל אותן חלקית לצורכי צה”ל. גולת הכותרת של מוצרי המדור היה “מדריך סיני”, שהיווה בסיס המידע בתנועתה לאורך חוף דרום סיני המערבי, 9 הראשי והייחודי לכוח חטיבה שיח'. בימים ההם היה מרחב זה בבחינת ארץ בלתי נודעת. -לעבר שרם א במקור, בוצע מחקר המודיעין לגבי הציר שלאורך חופו המערבי של מפרץ שיח', לצורכי מבצע “עומר”. הייתה זו תוכנית -אילת, מאילת לשרם א אופרטיבית של המטכ”ל לכיבוש מהיר של שרם לאחר שהמצרים עצרו גלים במצרי טיראן. על פי התוכנית, חטיבת גבעתי - את האוניה בת 1954- ב לב הייתה צריכה להיות הכוח העיקרי בכיבוש שרם. -בפיקודו של חיים בר מחקר השטח מצא אפשרות להגיע עם כוח ממוכן מאילת לשרם, אולם הק”מ במרכז הדרך, הציגו קשיי עבירות שספק אם כלי רכב יכול להתגבר 60 עליהם. לאחר שבמדור י”ב סומן היטב התוואי והוגדר פער המידע, נשלחה חוליית סיירים לעורף האויב להשלים את נתוני השטח החסרים, בעיקר . המידע 1955 כושר הקרקע לשאת רכב. היה זה מבצע “ירקון” שבוצע ביוני שנאסף במהלכו היה מרכיב חשוב בהתוויית הציר וסייע לקבוע בביטחון קמ”ן החטיבה בא למדור אחרי המלחמה להביע 3 שהמסע לשרם אפשרי. 4 את הערכת הלוחמים, הרים את המדריך בידו ואמר: “זה היה התנ”ך שלנו”. לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים, בעיקר למרחב המתלה. בעזרת התצלומים אותרו כמה שטחים שנראו מתאימים להצנחה. כמו כן נבדקו העמדות המצריות שהגנו על המעבר, בעיקר אלה בקצה המזרחי, באזור ג’בל חיטן, שם אובחנו שטחי ההצנחה בתור “חצציים” לעומת שטחים חוליים בצד המערבי של המתלה. כולם שימשו לתכנון ההצנחה. ערב מלחמת סיני הפריש מדור י”ב חוליית מפענחים בפיקודו של סרן מאיר מאיר לעיבוי המודיעין הפיקודי. באחת הגיחות גילו המפענחים קבוצת אוהלים ביציאה מהמתלה לעבר סואץ. הגילוי גרם לחרדה למתכננים, שמא נמצא כוח אויב בקרבת שטח ההצנחה, וכך נזנח רעיון ההצנחה ממערב למתלה. לרוע המזל לא אובחן באמינות מספקת כי האוהלים המדוברים היו עגולים ולא מהדגם שהיה בשימוש הצבא המצרי. בבדיקה מאוחרת התברר כי מדובר באהלים של מע”צ המצרי. ייתכן שכל מבצע ההצנחה של מעבר המתלה היה מתבצע בפחות נפגעים וביותר מהירות אלמלא “אזעקת השווא”. הייתה נחמה בכך ששטחי ההצנחה, כפי שאותרו על ידי מדור י”ב, שירתו את מטרתם ולא הכשילו את המבצע. הייתה זו הפעם הראשונה שהוגדרה התאמה של שטחים להצנחה על בסיס של תצלומי אוויר ותצלומי קרקע. עוד לפני מלחמת סיני הכין המדור לטובת גורמי האיסוף “תרגום” של רשת הקואורדינאטות (האדומה) של המפות המצריות לקואורדינאטות של רשת ישראל. תרגום זה שימש בזמן המלחמה את גורמי המבצעים בדרגים השונים. אחרי המבצע סיירו אנשי המדור בסיני, בעיקר כדי לאמת כמה הנחות (על בסיס פענוח תצלומי אוויר) .ביחס לעבירות, ביחס לשטחי הצנחה ולוודא פרטים נוספים מלחמת סיני הייתה המלחמה שבה חודרת לעומק סיני 7 חטיבה השריון בצה”ל הפך לזרוע המובילה בשדה הקרב. מרחבי המדבר והיערכותו של האויב אפשרו להפוך אותה למלחמת תמרון קלאסית. ערב המלחמה (במלחמה נוספו שתי 7 הייתה בצה”ל רק חטיבת שריון סדירה אחת, חטיבה , שכמעט ולא הספיקה 37- שפעלה בציר החוף ו 27 חטיבות שריון מילואים, להשתתף). באופן טבעי הפכה חטיבה זו לדגם שלפיו נבנו עוצבות השריון. במלחמת סיני הייתה החטיבה עוצבת היסוד בצה”ל, ולכן היו לה כל גורמי נכנסה 7 הלחימה המתבקשים, כולל גורמי האיסוף המודיעיניים. חטיבה לקרב כעוצבת יסוד פיקודית לכל דבר והדגימה את אחד ממבצעי השריון המרשימים ביותר בתולדות המלחמות במזרח התיכון. בפעולתה ניתן להבחין בכל כללי היסוד של לוחמת השריון: תוקפנות, גישה עקיפה, ריכוז הכוח, נזילות המבצעים (בלי לאפשר לאויב להיערך), תקיפת האויב בעומקו המערכתי, תקיפת עתודות האויב, מתקניו ודרגיו העורפיים וכן תקיפת 5 מתחמי האויב המבוצרים מהעורף. וחדירתה לעומק סיני הייתה מרשימה במיוחד. זאת משום 7 פעולת חטיבה ק”מ - בין 200- שבשלב מסוים, כוחותיה היו מתוחים במרחק מירבי של כ כתף, לבין- באום 82 הכוח המזרחי ביותר, צג”ם (צוות-גדודי-משוריין) גפגפה. הישגיה ראויים לציון בעיקר נוכח - בביר 9 הכוח המערבי ביותר, צג”ם מצבו הגרוע של השריון בתרגיל “פלט” רק ארבעה חודשים קודם לכן. -עגילה ואום-החטיבה תרמה תרומה מכרעת להתמוטטות מתחמי אבו הסיירת. לקראת מלחמת סיני אושרו כמה גיחות צילום ליעדים רחוקים, בעיקר למרחב המיתלה
10 2016 נובמבר | 76 גיליון שנה למלחמת סיני 60 : "מעטות הן החטיבות 9 עיתונאי חוץ שנילווה אל המסע תיאר את חיילי חטיבה בצה"ל הדומות לחטיבה זו. עם כל רגע חולף מתגבר הרושם כי קמו לתחייה לוחמי הפלמ"ח והחי"ש בכובעי הטמבל, או בכובעים האוסטרליים של מלחמת העצמאות. אותה הליכה בטוחה, אותה תכליתיות, אותו חוש הומור הבז לקטנות. אותם יחסים נפלאים בין איש לאיש. רק הציוד השתנה - הוא כבד יותר, רציני יותר, מחושב יותר, מלא יותר, זוהי חטיבת מילואים מיוחדת במינה" , העתודה שתוכננה 1 כתף ולחיסול הסופי של הצח”ם המצרי המשוריין מס’ לתגבר הכוחות בסיני. כמו כן סייעה החטיבה בהשמדת גדוד השריון, עתודת עגילה.-עריש לתגבור מתחמי אבו- המצרית, בתנועתו מאל 3 דיביזיה תפעול נכון של פלוגת הסיור החטיבתית בהתאם לציר שנותח והותווה בתיק סיני הביא לניצול מעבר הדייקה בעיבורו של ג’בל הילל לאיגוף מערכי ; ולהכרעת הקרב במתחם שהווה המפתח 82 עגילה באמצעות גדוד -אבו 6 להגנת סיני. ארי, שהיה קמ”ן החטיבה -מפקד פלוגת הסיור במלחמה היה יצחק בן ארי היה קשר -, ממובילי תחום הסיור בשריון. לבן 1952-1951 בתמרוני מיוחד לניתוח המבצעי של הקרקע ולאנשים שעסקו במחקר העבירות באמ”ן, והוא תרם רבות להכנת מפות העבירות הראשונות. ערב המבצע הוצאו הטנקים מיחידת הסיור כדי לתגבר את גדודי החטיבה. פעלה בעיקר עם “רכב רך”. מחמת מחסור 7 לפיכך פלוגת הסיור של חטיבה בזחל”מים ביחידות החרמ”ש לא סופקו ליחידה זחל”מים שנועדו להסיע את הסיורים ולאפשר אספקת חשמל למכשירי הקשר. בגדודים לא היו ג’יפי סיור, מחסור שבשלבים מסוימים חייב את פלוגת הסיור לסייע ליחידות החטיבה בסיור צמוד. מכלול המשימות שהוטל על הפלס”ר היה ראשית, להוות מסך מסייר לפני החטיבה בצירי יחידות המשנה שלה. שנית, לנווט את הגדודים הנ”ל בצירים המתוכננים ואל יעדי אויב מוגדרים או צפויים. שלישית, ליצור קשר בין יחידות העוצבה הנעות בצירים מרוחקים. ארי ליצחק מפקד -הנחיות התפעול הכלליות, שציין מפקד החטיבה אורי בן הפלס”ר, היו להימנע מקרב ולבצע את איסוף הידיעות בשיטת הסיור השקט. יחידות הסיור השיגו את משימותיהן ברובן: .א. סיור הצירים והאויב המצוי בהם בצירי היחידות ושילוטם ב. סיור הדייקה, תפיסתו ואבטחתו - מהלך שהקנה את הסיכויים הוודאיים כמעט להכרעת המתחם המצרי, שהיווה שטח המפתח בהגנת 7 עגילה.-שיחן ואבו-כתף, אום-האויב במערך אום ג. כיבוש מחנות ג’בל ליבני. ותנועתו 1 ד. דיווח שלילי על מציאות צוות חטיבתי משוריין (מצרי) מס’ חמה. כך התאפשר קידום העוצבה שנערכה לקרב שריון -מזרחה מאל בשריון. ה. שיתוף פעולה עם יחידת שריון בהתגברות על משמרות צוות חטיבתי גפגפה. -, עד יצירת המגע עם הגוף העיקרי שלו בביר 1 משוריין מס’ גפגפה.-ו. סריקת החניון העזוב של הצוות החטיבתי המשוריין בביר ז. סיור הציר לאיסמעיליה והשמדת שני טנקים שעסקו בחילוץ עצמי. ח. סיור רגלי יזום אל התעלה בלילה. 100- אבידות הפלס”ר במלחמה מנו הרוג וחמישה פצועים. היחידה שבתה כ מהם פונו לאחור והשאר שוחררו. 40- שבויים, ש במלחמת סיני 9 המסע הקשה של חטיבה במלחמת סיני התחולל אחד הפרקים המובהקים בתולדות הניתוח המבצעי של הקרקע כמרכיב בלחימה של צה”ל. חטיבת מילואים של חיל רגלים דרך, בין נקיקי סלעים, במדבריות -ממונע גמאה בכוחות עצמה, בדרך לא ק”מ. 400- חול ובאדמות טרשים, שגלגלי מכוניות לא עברו בהם מעולם, כ שייך. מסע זה היה -מאילת דרומה, למצרי טיראן ומפרץ שלמה בשארם א תולדה של הניתוח המבצעי של הקרקע שביצע המדור למחקר גיאוגרפי במטכ”ל (י”ב) כחלק מתיק סיני. הוא אפשר לחטיבה צ”הלית לאגף את כל מערכי ההגנה של המצרים בסיני, ולהכות בהפתעה באחד מיעדי המלחמה שיח' - ולכובשו במהירות ובאבידות מזעריות. כל זאת -העיקריים, שרם א תוך שימוש בציר תנועה שהמצרים החשיבו בלתי עביר. הישגיה של החטיבה היו ביכולתה להתגבר על מכשולי הדרך הקשה ובכושרה להילחם ולהכריע את הקרב בסופה. : “מעטות הן 9 עיתונאי חוץ שנילווה אל המסע תיאר את חיילי חטיבה החטיבות בצה”ל הדומות לחטיבה זו. עם כל רגע חולף מתגבר הרושם כי קמו לתחייה לוחמי הפלמ”ח והחי”ש בכובעי הטמבל, או בכובעים האוסטרליים של מלחמת העצמאות. אותה הליכה בטוחה, אותה תכליתיות, אותו חוש הומור הבז לקטנות. אותם יחסים נפלאים בין איש לאיש. רק הציוד השתנה - הוא כבד יותר, רציני יותר, מחושב יותר, מלא יותר, זוהי חטיבת מילואים 8 מיוחדת במינה.” חצתה החטיבה, בכוח של שני גדודים, פלוגת סיור 1956 באוקטובר 31- ב נקב. במשך ארבעת הימים שבהם -וכוחות סיוע, את הגבול בדרך לראס א נכתש הצבא המצרי בגזרות הצפוניות של סיני, הטו אנשי החטיבה אוזניהם בקנאה לחדשות מן הקרבות, להוטים גם הם להיכנס לתמונה. באותו ערב קרא מפקד החטיבה דאז, אלוף אברהם יפה, את הקצונה הבכירה אליו. “על החטיבה שלנו הוטל לבצע אחת המשימות הקשות במבצע קדש”, אמר יפה, “לחדור אל תוך חצי האי סיני מדרום ולתפוס את המוצבים המצריים החוסמים את המעבר במצרי טיראן”. “זוהי יציאת מצרים בכיוון הפוך”, אמר מפקד החטיבה. “אנחנו נעבור בדרך שבה עבר משה רבנו בדרכו ארצה. הוא מדרום לצפון, אנחנו מצפון לדרום. 9 אך לא נהיה נרדפים, אלא רודפים”. התפקיד שהוטל על החטיבה היה אחד הקשים במלחמה. היה עליה להתקדם לאורך חופו המזרחי של חצי האי, באזור הררי שומם, צחיח, שהעמקים המעטים נמשכים לרוחבו של ציר ההתקדמות ומערימים קושי על קושי. חלק מן העמקים הללו, קרקעיות של נחלי אכזב, היו מרופדים בחול טובעני. לאורך החוף המזרחי הארוך היו שתיים או שלוש נאות מדבר זעירות בלבד שבהן התאפשר לחטיבה להצטייד במים. על כן היא נאלצה לשאת עמה את כל אספקתה - מים, תחמושת, מזון ודלק שיספיקו לפחות עד שתגיע לדהב, לשם תוכננה הובלת אספקה דרך הים.
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=