8 2016 אפריל | 74 גיליון ביטחוני של צה”ל -מה שחסר בחינוך הצבאי הוא מידה מסוימת של צניעות. הקמ”ן המייעץ, הקובע מה ייעשה, יוצר מעין סכנה - שביטחונו העצמי יגרום לו לדבוק בעמדות מסוימות באופן משמעי, עיין ערך מלחמת יום הכיפורים. על -חד הקמ”ן לספק נתונים כבר בשלבי הלימוד ושיקול המטה, ועליו להפגין מידה של ביטחון עצמי בעת הצגתם. לעומת זאת, לאחר קבלת ההחלטה, עליו להישאר ספקן, זהיר וער לכל סימן סכנה. מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל הפנו התעניינותי בשאלה זו נתעוררה לאחר מלחמת יום הכיפורים בעקבות שני אירועים, המתוארים בדו”ח הצבאי של ועדת אגרנט וגנוזים עמו. במוקד שני האירועים עמד קצין צעיר, ששמו ידוע לכמה מן הקצינים הוותיקים. ערב המלחמה התריע קצין זה לפני מפקדו, קמ”ן הפיקוד, על כך שעומדת לפרוץ מלחמה. מאזהרתו התעלמו, אך אחרי המלחמה שאלו אותו: “למה נאלמת, לאחר שלא קיבלו את דעתך? מדוע לא הלכת אל האלוף?”. היה סיפור אחר הקשור באותו קצין, והוא פחות ידוע: הקצין נשאר במפקדת הפיקוד, בעורף, ועל יסוד הנתונים שקיבל מיחידת ההאזנה הכין דו”חות מודיעין פיקודיים והפיץ אותם לכל היחידות. המידע שנתקבל מההאזנה לא נבדק ולא אומת, ולכן היו דו”חות אלה שגויים ומטעים, וגרמו לקבלת החלטות שאינן נכונות. “מי ביקש זאת ממך?”, טענו כלפי אותו קצין לאחר מעשה. שני סיפורים אלה מבהירים את הדילמה בסיסית, המהותית באשר לעבודתו -הערכית אותה בחירה בין ספקנות -של קצין המודיעין לביטחון עצמי. מה טיבה של בחירה זו? בעבודתו של כל מפקד בצבא יש שני שלבים: בשלב התכנון עליו ללמוד ולשקול, בשלב השני עליו להחליט ולבצע. בשלב שבו הוא לומד ושוקל, על הקצין לחפש מידע מכל מקור אפשרי, להטיל ספק, לבדוק כל נתון שנמסר לו ולהימנע מהבעת דעה. בקיצור, בשלב זה, עליו להיות ספקן וזהיר. אולם לאחר שגיבש את החלטתו, על הקצין להפגין נחישות דעת ולהקרין ביטחון עצמי ותקיפות. היכולת להפעיל בכל שלב את הערכים והתכונות הנדרשים היא עיקרו של פרק קבלת ההחלטות בתורת המנהיגות הטובה. חוששני, כי בתחום זה טמונה אחת מנקודות התורפה של החינוך למנהיגות בצה”ל. בחינוכו סכנה שטמונה בביטחון העצמי של הקצין מרבים להדגיש את חשיבות הביטחון העצמי והתקיפות וממעטים בחינוך לספקנות אומץ ליבו של הקמ”ן אל”מ (מיל’) | יעקב חסדאי בעבודת קצין המודיעין קיימת דילמה חריפה בין הצורך בצניעות לחשיבות הביטחון העצמי. על הקמ”ן להיות ספקן ובעל ביטחון בעת ובעונה אחת, בכל שלבי התכנון והביצוע. 1989 דצמבר 14 המאמר הופיע לראשונה בביטאון חיל המודיעין לשעבר - "חמ”נית", גיליון זרקור ביקורתי אל חיל המודיעין. במוקד הזרקור הזה נמצאו קצינים משני סוגים: כאלה שהיו אחראים להערכות מוטעות, ושכלפיהם הייתה טענה לאמור, “מניין שאבתם את הביטחון העצמי המופרז?”; וכאלו שחשבו אחרת, ושכלפיהם באו בטענות לאמור: “למה שתקתם? מדוע לא זעקתם?”. לכאורה, יש סתירה בין שתי הטענות, המעוררת שאלה חינוכית: מה עדיף בחינוכו של קצין המודיעין - צניעות וספקנות או ביטחון עצמי והעזה. קמ"ן בתחילת דרכו. רצוי ששיטת הערכת קציני אמ"ן תכלול מבחנים והערכות רבים ומגוונים, וכי חוות דעת המפקד תהיה רק חלק מהם ולא הגורם המכריע
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=