44 2016 אפריל | 74 גיליון מלחמת יום הכיפורים חדשה למלחמה, ובה מענה מבצעי ליתרונות צה”ל באוויר וביבשה התנהלות אמ”ן הייתה שונה, הערכת המצב של הרמטכ”ל הייתה שונה וניהול המלחמה על ידי צה”ל ומאפייניה בשלביה הראשונים - היו שונים, וגם התוצאות. עם הגעת המידע ממקור הצמרת של המוסד ביום הכיפורים לפנות בוקר, שלפיו (מצרים) באמ”ן מחקר מסמך בהול 6 בו ביום תיפתח המלחמה, הפיץ ענף סורית למלחמה שתיפתח בו -המסמך עסק בתוכנית מצרית .07:30 בשעה . וכך נאמר במסמך: “המטרה (של המצרים): כיבוש 1973 אוקטובר 6 ביום הגדה המזרחית של התעלה, קדמת סיני עד המעברים (כולל) וכיבוש שארם ) לפני אור אחרון, 6/10 אל שייח”’. לוח זמנים: שעת השי”ן תהיה ביום העי”ן ( ימים. שיטה כללית: מתקפה מתואמת ובו זמנית 7 - 5 משך המבצע המשוער של צבאות מצרים וסוריה. הצבא המצרי יצלח את התעלה בחזית רחבה, -יכבוש את הגדה המזרחית עד המצרים (ועד בכלל), יכבוש את שארם אל שייח’ (באמצעות הנחתת כוחות קומנדו מהאוויר ומהים והעברת חטיבה מטוסי 270 ממוכנת בציר התעלה). זאת תוך כדי תקיפות אוויריות על ידי קרב ומפציצים בעומק ישראל (אשדוד, חיפה, עכו ואילת) ותקיפת מטרות צבאיות בסיני (ומתקני נפט). הצבא הסורי יכבוש את רמת הגולן ויפעיל מטוסי קרב לסיוע טקטי למתקפה היבשתית ולתקיפות בעומק ישראל לא היה אפוא (תל אביב) ובסיסי חיל האוויר (רמת דוד, חצור וחצרים)”. שמץ של מידע על השינויים שנעשו בתוכנית האופרטיבית של המלחמה, שצומצמה מאוד והייתה לתוכנית חדשה שהותאמה על ידי הרמטכ”ל וצוותו ליכולות של הצבא המצרי על פי הנחיותיו של הנשיא סאדאת. מקור הצמרת כשל ולא הצליח להביא בזמן את תוכנית המלחמה של מצרים. נראה כי גם סוריה השותפה העיקרית למלחמה לא ידעה על קיומה של תוכנית אחרת מזו שהייתה מוכרת לנו, ושהוצגה בפניה על ידי המצרים במסגרת התיאומים לקראת המלחמה. לדברי צבי זמיר, המוסד בראשותו דיווח בחודש מרץ לאגף המודיעין של צה”ל ידיעות המצביעות על שינוי אסטרטגי 1973 ואופרטיבי שינקטו המצרים בעימות שיתרחש באותה שנה. הוא לא פירט מהו ולא נימק מדוע נמנע מכך. ככל הידוע לי לא היה בידי אמ”ן שום מידע על התוכנית המבצעית החדשה. נערכה 1973 באוקטובר 14- במתקפת השריון המצרי שנכשלה טנקים לאורך החזית בניסיון להתקדם 350- מתקפה משוריינת מצרית של כ מזרחה. במהלך השתתפו כוחות שריון בהרכב של דיביזיה משוריינת 21 מוקטנת ועוד כמה חטיבות מדיביזיות אחרות, דיביזיה משוריינת -מופחתת בחטיבת טנקים החלה לנוע מזרחה בציר המרכזי איסמעיליה בגזרה הצפונית באזור 15 טסה. במקביל פעלה חטיבת טנקים עצמאית מדיביזיה 3 קנטרה. בגזרה הדרומית פעלו שתי חטיבות, חטיבת טנקים ) בגזרה 6 (מדיביזיה ממוכנת 22 בציר הג'ידי וחטיבת טנקים 4 משוריינת מדרום לסואץ. טנקים. הם נסוגו מערבה 250- הכוחות המצרים ספגו אבדות כבדות, בהן כ כעבור כמה שעות, לתוך מערכי דיביזיות החי”ר. השאלה בנוגע למהלך היא האם היה זה חלק מהשלב השני בתוכנית המלחמה הישנה, לצאת ולהתקדם מזרחה. ניתוח המהלך מצביע כי המתקפה התבצעה בחיפזון, לא הייתה מפקדת על שתיאמה בין הכוחות, השתתפו בה כוחות מועטים ומפוזרים לאורך החזית שפעלו ללא מטריה של הגנה אווירית (סוללות טילים)שליוותה את הכוחות בשטח הפתוח. אוקטובר 11- הרמטכ”ל שאזלי תאר בספרו כי שר המלחמה הציע לו כבר ב לפתח את המתקפה מזרחה אך הוא דחה את ההצעה, אך השר שב ודרש לפעול ואמר שמדובר בהחלטה פוליטית שנועדה להפחית מעוצמת הלחץ של צה”ל על הצבא הסורי בגולן. להתנגדותו של שאזלי הצטרפו שני מפקדי החזית הבכירים ביותר, מפקדי שתי ארמיות השדה והביצוע נדחה ונקבע אוקטובר. 14- שוב ל שאזלי מוסיף ומסכם פרשה זו בספרו: “התחזיות הקודרות התגשמו במלואן, בצהריים כבר ניתנה הפקודה לכוחות לשוב לראשי הגשר, איבדנו טנקים, יותר מכפי שאיבדנו בכל המלחמה עד כה, בראייה לאחור אין 250 לי כל מושג מדוע נערכה מתקפה זו”. הגנרל גמאסי, שהיה אז ראש אגף המבצעים, הגן על עצם הביצוע ואמר שהמתקפה הייתה שלב בתוכנית אך לא הייתה מוצלחת ולא השיגה את יעדה. הנשיא סאדאת התעלם ממנה לחלוטין בספר זיכרונותיו. שר ההגנה הסורי מצטפא טלאס טען אחרי המלחמה כי “שיטת הביצוע של התוכנית בחזית המצרית הוכיחה שההנהגה המדינית של מצרים זממה תוכנית הנוגדת את זו שסיכמנו עליה ואשר התחייבנו עליה זה כלפי זה”. ערב מלחמת יום הכיפורים הוסבר לרמטכ"ל כי הפעילות הצבאית החריגה במצרים נובעת מקיומו של תרגיל המפקדות המקיף הגנרל שאזלי. “התחזיות הקודרות התגשמו במלואן”
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=