43 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון כי התרגיל מתנהל כסדרו ובהיותם המומחים בתחום דעתם התקבלה. לא נדונה כלל ההיתכנות שהתרגיל מהווה כיסוי והונאה להכנות ולכוונות אמת לצאת למלחמה בטווח הזמן המידי. הפעיל הצבא 1973 אחרי המלחמה הוכח כי בשבוע הראשון של אוקטובר המצרי מרכז קשר נפרד. זה יצר דימוי, באמצעות תעבורה תקשורתית שיצאה ממנו, שהתרגיל מתקיים. בפועל לא התקיים תרגיל המפקדות ”. המידע שאותר אצלנו כלל דיווחי סרק שדימו את קיום 41 המקיף “תחריר התרגיל כחלק מתוכנית ההונאה המצרית. בעקבות כמה התרעות על מלחמה צפויה מסוכן הצמרת של המוסד . למרות 1973 אוגוסט -התקיימה כוננות “כחול לבן” בצה”ל בחודשים מאי הערכת אמ”ן שלא צפויה מלחמה, החליט הרמטכ”ל דוד אלעזר על כוננות ארוכה. דדו היה מודאג מהפעילות הצבאית המוגברת באותה תקופה בסוריה ובמצרים, שלא עוגנה בסיבה מיוחדת כגון תרגיל גדול. ערב מלחמת יום הכיפורים הוסבר לרמטכ”ל כי הפעילות הצבאית החריגה במצרים נובעת מקיומו של תרגיל המפקדות המקיף ובסוריה יש חששות מפעולות צבאיות על ידי חיל האוויר. 21 מטוסי מיג 12 נוספות של צה”ל נגדם על רקע הפלת יש להניח שאילו היה ברור שהתרגיל אינו מתקיים, היה הרמטכ”ל פועל בתחילת אוקטובר להקדמתם וזירוזם של הכוננות, המוכנות וההיערכות של צה”ל. אותו מקור צמרת לא התייחס כלל לתרגיל ולא לכך שהיה חלק מתוכנית ההונאה. תוכנית המלחמה המצרית המקורית , עם פרוץ המלחמה, הפיץ אמ”ן מחקר סקירת מודיעין 1973 אוקטובר 6- ב מיוחדת שהוכנה בחודשים שלפני המלחמה. בסקירה נותחה ונדונה תוכנית המלחמה של המצרים, העדכנית ביותר שעמדה לרשות אמ”ן. מדובר במסמך אינטגרטיבי שניתח את מרכיבי הכוח של צבא מצרים, את האמל”ח העיקרי לסוגיו ואת המהלכים האופרטיביים הצפויים במלחמה לכשתפרוץ, של כוחות היבשה, האוויר, ההגנה האווירית והים של צבא מצרים. הסקירה התבססה על מידע שהגיע בחודשים שקדמו למלחמה מסוכן הצמרת של המוסד וקדמו לפרסומה פגישות של הצוות המשולב שעסק בהכנתה (מודיעין ח”א, מודיעין ח”י והמדור הצבאי בענף מצרים במחקר) בראשות ראש המחקר באמ”ן, תא”ל אריה שלו. תוכנית המלחמה המצרית שנותחה בסקירת המודיעין המיוחדת הייתה העתק מדויק להפליא של התוכנית שהייתה מוכרת לפרטיה ופורסמה ע”י אמ”ן מחקר בשנים שקדמו למלחמה. זו התבססה על המודיעין שהופק מניתוח תרגילים ומידע ממקורות מודיעין שונים. בתוכנית זו הייתה תוספת אחת בנוגע לבחינת ההפעלה של מטוסי מיראז’ של חיל האוויר המצרי לתקיפת יעדים בעומק ישראל. ההערכה הייתה שהיא .אינה סבירה ובפועל היא לא בוצעה , הוצג בפני 1973 באוקטובר 6 בדיון בשעות הצהרים של יום פרוץ המלחמה, הרמטכ”ל מתווה המלחמה המצרי הצפוי על פי הניתוח המפורט שתואר בסקירה. לפיה, צבא מצרים יפעיל במלחמה נגד ישראל את מלוא עוצמתו הצבאית כדי להשיג יעדי שטח מרביים בסיני. משימת צבא מצרים היא לכבוש את שטח סיני במתקפה מדורגת בשלבים שתימשך כשבוע ימים. 10- בשלב הראשון, צליחת תעלת סואץ, כיבוש המעוזים ואזור התעלה עד כ דיביזיות חי”ר מתוגברות בחטיבות טנקים, 5 ק”מ ממזרח לה באמצעות יחידות קומנדו והתבססות להגנה. בשלב השני, לחימה והתקדמות בתוך סיני כדי להשתלט על אזור רפידים, מעברי הגידי והמתלה ושדות הנפט במפרץ סואץ באמצעות הדיביזיות המשוריינות והממוכנות. היעד האופרטיבי שנקבע לשתי מפקדות הארמיות היה היערכות להגנה ממזרח למעברים. בשלב השלישי: ניצול הצלחה מותנה בהישגים הצבאיים ובמצב האויב. מטרתו, אם יבוצע, היא להשתלט על שטחים נוספים בסיני, לרבות בדרום סיני עד הגבול הבינלאומי. תוכנית המלחמה שבוצעה תוכנית המלחמה שיושמה והפתיעה בפועל, שאמ”ן לא ידע על קיומה, הייתה חדשה ושונה מהותית מזו שתוארה. בתוכנית החדשה צומצם מאוד מתאר המלחמה ושולב בו מענה מבצעי מצרי ליתרונות הצבאיים של צה”ל באוויר וביבשה, שגם עליו לא ידענו. לאור התוכנית שהוצגה לרמטכ”ל הציפייה הייתה כי צבא מצרים יעביר במהירות לתוך סיני אחרי הגל הראשון של דיביזיות החי”ר את הדיביזיות המשוריינות והממוכנות ועיקר הלחימה שתתפתח תהיה של קרבות תנועה וסיוע אווירי. זאת בהתאם למאפיינים של קרבות שריון בשטחים הפתוחים כדי לנסות ולהתקדם לעבר יעדים במרכז ובעומק סיני. לעומת זאת תוכנית המלחמה החדשה הייתה בעלת יעדי שטח מוגבלים ק”מ בצדה 10 בלבד, שעיקרם כיבוש קו המעוזים והשטח בעומק של עד המזרחי של תעלת סואץ והתבססות להגנה. ביצוע יעדיה העיקריים הוטל בעיקר על חמש דיביזיות החי”ר שהיו מתוגברות בחטיבות טנקים (אחת בכל דיביזיה חי”ר), בטילי נ”ט ביחידות הקומנדו ובארטילריה, בעוד חמש ) פוצלו וחטיבות מתוכן פעלו 3 ) והממוכנות ( 2 הדיביזיות המשוריינות ( ושולבו בלחימה במסגרת דיביזיות החי”ר או במשימות עצמאיות ולא 14- בהתאם לייעודן כמסגרות משוריינות וממוכנות (פרט לאירוע אחד ב , שיפורט בהמשך) ושולבו בלחימה בעיקר כדי לסייע 1973 באוקטובר לעוצבות החי”ר. נראה אפוא, כי בימים שקדמו למלחמה היה חסר מידע קריטי אודות התרגיל. אמ”ן לא הצליח להשיג מידע על התרגיל ולהעריך כי הוא לא מתקיים, ולא ידע לאורך זמן על התוכנית החדשה שנרקמה לפיה התנהלה המלחמה. לו ידע אמ”ן שהתרגיל אינו מתקיים וקיימת תוכנית מבצעית לא ידענו כי בהנחיית הנשיא סאדאת הוקם ופעל צוות חשאי מיוחד בראשות הרמטכ”ל המצרי שהכין את התוכנית החדשה שנתנה גם מענה מבצעי ליתרונות היחסיים של צה”ל בחיל האוויר ובשריון. בנוסף, לא הובנה ולא אובחנה לאורך זמן מידת הנחישות הגבוהה של נשיא מצרים סאדאת בצורך לצאת למלחמה נגד ישראל באין מוצא מדיני מכובד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=