41 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון הסורי החל לשגר יומיים קודם לכן זרם של מברקים לאגף המבצעים של המפקדה המאוחדת של הצבאות בקהיר ובהם דרישה לדעת מהו המועד המדויק שבו יתחילו הכוחות המצריים לנוע קדימה כדי לסייע בהקלת הלחץ בחזית הסורית. אסד לא הסתפק בכך אלא שלח מטעמו נציג בכיר לקהיר 17 בכדי ללחוץ על המצרים לסייע לסוריה בשעה קשה זו. הישראלים, שידעו את פרטי תוכנית המלחמה המצרית על שני שלביה חודשים רבים בטרם פרצה המלחמה, חיכו להחלטה הזו. המידע הועבר ל”מוסד” על ידי אשרף מרוואן, חתנו של הנשיא המנוח נאצר וראש לשכתו ואיש סודו של הנשיא אנואר סאדאת. מרוואן היה המקור עמו נפגש ראש המוסד בליל יום הכיפורים בלונדון ושנתן את ההתרעה על המלחמה העומדת לפרוץ למחרת. שמואל “גורודיש” גונן, שהיה אלוף פיקוד הדרום בארבע השנים שקדמו למלחמה, לא ידע כלל על התוכנית הזו. מחליפו, רא”ל חיים בר לב, קיבל ,1973 באוקטובר 9- מראש המוסד צבי זמיר את התוכנית במלואה ב כשהדרים במסוק כדי להחליף בפועל את גונן בפיקוד על החזית. התוכנית נמסרה לבר לב כשהיא מודפסת על פלט נייר ארוך מאוד של טלקס, שכונה “סדין”. בר לב הושבע כי ישמיד אותו מיד עם הגיעו ל”דבלה”, מוצב הפיקוד באום חשיבה, וכך עשה. 22 ל”משפכים” – צירי התנועה הפקוקים המובילים לגשרים שעל התעלה. הקרב אכן תוכנן מראש כהלכה ושולבו בו כוחות מילואים וכוחות חי”ר תוך מ”מ 106 מתן דגש על אמצעי לחימה נגד שריון, ובהם תותחים ללא רתע 23.ונשק נ”ט אישי שהחל להגיע ברכבת האווירית מארה”ב ההתקפה החלה בדיוק כמצופה. תקיפות קומנדו מצריות שהונחתו ושוב 3:00- ל 2:00 ממסוקים בנקודות שונות בעומק החזית בין השעות שלוש שעות לאחר מכן, לקראת אור ראשון. בחסות ההפגזה החלו להתקדם 4 של דיביזיה 3 הטנקים המצריים בתשעה צירים, מתוגברים בחטיבה 1,200 המצרים תקפו בכוח של 24 שחצתה יממה קודם לכן את התעלה. 25 טנקים ישראליים, שהיו מוכנים הפעם. 750 טנקים, לעומת כוחות הקומנדו שהונחתו במרחק ארבעה ק”מ ממפקדת האוגדה של אריאל , שניסתה לאגף את המערך 3 שרון חוסלו על ידי כוחות הצנחנים. חטיבה הישראלי ולתקוף אותו מעורפו על ידי תנועה בציר הנסתר של ואדי מבעוק, וחוסלה כמעט לחלוטין. גורל 401 אותרה על ידי כוח סיור של חטיבה 1 ואת חטיבות השריון מספר 22- דומה פקד גם את החטיבה המשוריינת ה . חטיבות אלה, שבתחילת היום שידרו בקשר הודעות אופטימיות 25 ומספר למפקדות הארמיות על כך שהן “לא נתקלו באויב הישראלי, שברח כנראה בערבו 26 לקו הגנה מעבר להרים “, הותקפו בקרבות שריון ובקרבות אוויר. טנקים מצריים 250- של אותו יום בערו, כפי ששיער ישראל טל, לא פחות מ ברחבי המדבר, לעומת ששה טנקים שהושמדו. סעד מעמון, מפקד הארמיה המצרית השנייה, לקה בלבו והוחלף. שאזלי הרמטכ”ל וגמאסי מחליפו היו באוקטובר היה אסון גדול, ובעקבותיו 14 תמימי דעים כי קרב השריון של 27 התהפך גלגל המלחמה לטובת ישראל. כך ההיסטוריה חזרה על דמיון מדהים לגאולת אבות אבותיהם עצמה, באותה גזרה ועם אותם צדדים. ממש כשם שפרעה ופרשיו חצו את ים סוף. עם ישראל למד כנראה את הלקח שהנחיל לו בוראו ויוצרו: “מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו” - הפעם ההכנות לקרב נעשו כראוי. המידע על תוכניותיו של “פרעה” המודרני הנשיא המצרי והגנרלים שלו במרכז הפיקוד של הצבא המצרי הגיע בתמהיל נכון של מקורות סיגינטיים, יומינטיים וויזנטיים. בהסתמך על התמונה המודיעינית הושמד עיקר כוחו באוקטובר את הטנקים 14- של הצבא המצרי. אותו צבא, שחיפש בבוקר ה הישראליים והיה סבור כי “נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר” - כפי שקולטות סוכנויות ההאזנה אז - המשיך להתקדם אל הכיליון המצפה 28 לו. נבואתו של הנביא מיכה, “כִּימֵי צֵאתְך מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּו נִפְלָאוֹת”, הפכה את 1973 באוקטובר 14- מתקיימת במלואה: גאולתן של ישראל ב גלגל המלחמה ההיא על פיו. זאת תוך דמיון מדהים לגאולת אבות אבותיהם שנה קודם לכן. בסופו של יום התמונה שנגלתה הייתה, 3,000-למעלה מ 29 שוב, “וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים”. המאמר הוא פרק נוסף הרואה אור במבט מל”ם מתוך ספר עתידי של המחבר על תובנות מודיעיניות בפרשיות השבוע. המקורות למאמר מתפרסמים בגיליון האינטרנטי הכוחות הישראלים ידעו במדויק מהן תוכניות הצבא המצרי לשלב ב’, אך לא ידעו מתי הן ייצאו לפועל. בדיוק כמו אבות אבותיהם, במטה הכללי הישראלי יודעים על התוכניות של צבא מצרים בפירוט רב, אך חיכו לאישור הסופי להתרחשות בפועל. עוד לפני ישיבת הממשלה שדנה ההתקפה החלה בדיוק כמצופה בהפסקת האש, שפירושה הודאה בתבוסה, הגיע מידע מוקדם מסוכן מצרי באוקטובר יצא הצבא המצרי לשלב 14- או ב 13- אחר (לא מרוואן), ולפיו ב השני של ההתקפה. במהלך הישיבה הוזעק לפתע ראש המוסד זמיר וקיבל מראש לשכתו פרדי עיני מידע קריטי: במטה המוסד התקבל זה עתה מידע שלפיו ההתקפה תצא לפועל במהלך שתי היממות הבאות. 18 ממרוואן עצמו, הדיביזיות המצריות שנותרו בגדה המערבית עתידות לחצות את התעלה, 1,020- ל 780 ויחד עם הטנקים שנותרו בגדה המזרחית לנוע להתקפה – בין לעומת הערכת המטכ”ל הישראלי באותו 19 טנקים לפי עדותו של שאזלי, 20 פגועים. 300- טנקים כשירים ועוד כ 700 בוקר, שעמדה על היו אלה חדשות טובות מאוד. בבת אחת השתנתה האווירה בישיבה. הרמטכ”ל דדו, שהתלבט עד אותו רגע אם להסכים להפסקת האש או לדחות את הרעיון, שמח והסביר כי הידיעה מצביעה על עיתוי ההתקפה המצרית ובעצם מסכמת את הדיון. סגנו, “מר שריון” האלוף ישראל טל, שהיה הפסימי מבין הדוברים, הסביר כי “לא ייתכן שלא יתפוצצו מאות טנקים מצריים ויבערו בשדה הקרב. זו תהיה מכה שלא הייתה כדוגמתה וזה יוציא את האוויר מהאופנסיבה המצרית ויפוצץ לידיעות המודיעיניות הצטרפו 21 את הבלון – בתנאי שנכין את הקרב הזה”. גם ידיעות מפענוח תצלומי אוויר, שאיתרו כוחות בקנה מידה ענק הזורמים עם ישראל למד כנראה את הלקח. הפעם המידע על תוכניותיו של "פרעה" המודרני הנשיא המצרי והגנרלים שלו במרכז הפיקוד של הצבא המצרי הגיע בתמהיל נכון של מקורות סיגינטיים, יומינטיים וויזנטיים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=