33 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון נחפרו גם בארות לרווחת העוברים. הדרכים העיקריות עקבו אחרי הנהרות הגדולים והסתיימו במפרץ הפרסי. לאשורים היה קשר גם עם ארמניה ואסיה הקטנה (אנטוליה, חלקה האסייתי II לפנה"ס על ידי סרגון 708- של טורקיה). בעקבות כיבוש חלקים ממנה ב נוצר גם קשר עם הערים היווניות בחוף האסייתי. אשר לשליחים המלכותיים - לאלה היה מעמד מיוחד בחצר המלוכה, בקרב הפקידות הנמוכה. בכל הערים העיקריות הוצבו פקידים מיוחדים להחשת העברתם של מכתבים מלכותיים ועל כל אלה פיקח משרד מרכזי בעיר הבירה.ככל הנראה מידע חשוב - דוגמת ידיעות לגבי כוונות מרד ומהפכות במחוזות רחוקים - הועבר באמצעות משואות. ההערכה היא כי במקביל להדלקת המשואות נשלח רץ כדי לספק את הפרטים בהרחבה. גם אויביהם של אשור לא ריגול נגדי: כל התנהגות חשודה דווחה טמנו ידם בצלחת ועסקו באיסוף מידע משלהם. בהתאם הגביר המודיעין האשורי את ביטחון הפנים, לרבות אבטחת מידע, חשיפה וסיכול פעילות של מרגלי האויב ושל בוגדים מבית. בהקשר זה נמצא מכתב מבלדר המדווח לאשורבניפל כי העילמים (עילם - ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום מערב פנו למאן דהוא ושני 4 לפנה"ס) 539 פרס, מהאלף השלישי לפני הספירה ועד הצדדים נשבעו לשלוח כל מידע שיגיע לאוזניהם. כדי לחזק את ההסכם, צוין, הביאו עמם צאן ובקר וביקשו לתת לעדריהם לרעות בכר מרעה כלשהו. הכותב הציע למלך לשגר שליח אל האיש ולהתרות בו כי אם ישלח כל דבר שהוא לעילם וכי אם כבשה אחת תגיע לאחו עילמי - יקפדו את חייו. כיון שהפעלת סוכנים מקרב שורות האויב היוותה כלי מרכזי לקבלת מידע, חשוב היה להימנע מחשיפה של אותם סוכנים ושל הקשר עמם. קטע ממכתב מלמד על חשאיות המגעים עם סוכן כזה, לרבות איסור כניסתו למחנה אשורי. כל סימן לחוסר רצון של מדינות לציית לפקודות המלך דווח על ידי סוכני אשורבניפל. אלה למדו היטב את כל שנאמר ברחובות הערים הכבושות ודיווחו לחצר כל פרט תעמולה נגד אשור. באחת הפעמים הוציא אשורבניפל צו מיוחד שהזהיר את הבבלים מהפצת תעמולה כזו. התכתובת האשורית כוללת אינדיקציות לרוב לכך שמעין שירות חשאי השגיח באופן קבוע על נאמנות ועל יעילות פקידי המלוכה. כל התנהגות חשודה דווחה לחצר והביאה שליחים מיוחדים לחקור בדבר. גם ממלכות ישראל ויהודה סבלו הריגול האשורי בישראל וביהודה מנחת זרועם של האשורים. תחילה הייתה זו ממלכת ישראל, מימי המלך לפנה"ס) שהעלה מסים, ועד לקץ הממלכה בימי 737-747 מנחם בן גדי ( לפנה"ס. לענייננו חשובה יותר פרשת יהודה ומלכה חזקיהו 720- הושע, ב לפנה"ס). על פי מקורות מפורטים למדי (ראו: מלכים ב', דברי 698-727( יצא סנחריב 5 הימים ב', ישעיהו, כתובת סנחריב והאנאלים של סנחריב) לפנה"ס. מטרתו הייתה לדכא מרד רחב היקף שכבליו 701- למסע מלחמה ב נמשכו מבבל ועד מצרים ושחזקיהו היה מראשיו. במהלך המסע (יש חוקרים החושבים שהיו שני מסעות) כבש סנחריב ערים רבות, הכה את צבא מצרים שנשלח לעזרת חברי הברית ופרץ ללב יהודה. גיס אשורי שנשלח לירושלים שם עליה מצור. בסופו של דבר עזב סנחריב במפתיע את הארץ, כנראה בשל .6 מגפה שהכתה בצבאו, וירושלים ניצלה מחורבן אין ספק שהצלחות האשורים במסעם מלמדות על עליונותם הצבאית. סביר כי גם למודיעין של אשור הייתה תרומה לא קטנה. המצור על ירושלים מספק הצצה מעמיקה לכך. על פי המקורות המקראיים, בזמן המצור על ירושלים נשלחו מלכיש הנצורה שלושה שרים אשוריים לשם ניהול לוחמה פסיכולוגית. המטרה הייתה לשכנע את יושבי העיר להיכנע ללא קרב. נאומו - הוא שמשמש מקור 9 של אחד מהם, רבשקה - אם אמנם היה נאום כזה ללימוד ההקשר המודיעיני. בולטת בו בקיאותו ברפורמה הפולחנית של חזקיהו, קרי: מרכוז הפולחן בירושלים והסרת הבמות והמזבחות מחוצה לה. אין ספק שאם הדברים אכן נאמרו, יש בהם כדי להצביע על ידע של ממש בנעשה בממלכת יהודה, ידע שמקורו באיסוף מודיעיני כהלכתו. רבשקה סוסים אם יוכלו להפקיד עליהם 2,000 אף מתגרה בשומעיו בהציעו להם רוכבים. סביר להניח שידע היטב שאין עומדים לרשות חזקיהו אלפי פרשים הודות לאיסוף מודיעין בסיסי ביותר. לסיכום, כפי שנכחנו גם בסקירות הקודמות על אודות המודיעין בעת העתיקה, גם המקרה האשורי מלמדנו שמלבד ההיבט הטכנולוגי, אין הרבה חדש תחת השמש. זאת בין שהיא זורחת מעל סין או מעל הודו, מעל יוון או מעל רומא, מעל מצרים או מעל אשור. תודה מיוחדת לד"ר עודד תמוז, אשורולוג, מרצה למקרא ולמזרח קדום מאוניברסיטת בן גוריון, על סיועו הרב והערותיו המחכימות. הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנטי המקורות ללימוד הפעילות המודיעינית באשור הם בעיקר לוחות טין, כתובים בכתב יתדות, שנמצאו בערי הבירה נינווה, נמרוד ודור - שרוכאן
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=