30 2016 אפריל | 74 גיליון קוראי הסקירות ההיסטוריות על אודות מודיעין וריגול בעולם העתיק יודעים כי אלה נסמכות בעיקר על כתבי היסטוריונים ועל יצירות ספרותיות. שכן היא 1 בכך נבדלת סקירה זו (בדומה לסקירה אודות מסופוטמיה) מתבססת, רובה ככולה, על חומר אותנטי שנמצא בארכיונים של מלכי אשור. החומר כולל דיווחים מודיעיניים מהשטח והנחיות לפעולה של נמעני החומר - בדרך כלל המלך - וכך מתאפשרת הצצה בלתי אמצעית לנבכי הפעילות המודיעינית של האימפריה האשורית. זרועותיה של אשור הגיעו עד ממלכות ישראל ויהודה וביטוי דרמטי לכך ניתן בתנ"ך. במאמר נבחן גם מקור זה בהיבט המודיעיני. כמו במקרים אחרים בעולם העתיק, לא היה אין תיאום של ממש או טיפל בדו"חות המגוונים. באשור מי שתיאם את פעילויות המודיעין למרות היעדר ארגון, פעילות מסועפת הייתה גם הייתה. דיווחים חשובים הגיעו לשליט, והוא גם זה שהתווה את הפעולה בהמשך. המקורות המשמשים ללימוד הפעילות המודיעינית באשור הם בעיקר ארכיונים של לוחות טין, כתובים בכתב יתדות, שנמצאו בערי הבירה שרוכאן. כמו כן אותרו אנלים וכרוניקות אחרות מאשור -נינווה, נמרוד ודור הארכיונים של מלכי אשור והמדינות השכנות חושפים פעילות ריגול ענפה raphik@bezeqint.net ד“ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה | רפי קיטרון דיווחים מודיעיניים מהשטח, הנחיות לפעולה מפי המלך, התמודדות עם שבויים ועריקים - לוחות טין שנכתבו בכתב יתדות ונמצאו בערי הבירה של האימפריה מוכיחים שוב כי ריגול מורכב ורווי תככים הוא ממש לא המצאה של העת החדשה העיר האשורית כלח. ממלכת אשור הקדומה. זרועותיה הגיעו עד ממלכות ישראל ויהודה מודיעין בעולם העתיק ומשכנותיה. הארכיונים, בעיקר אלה מהמאות השמינית והשביעית לפני הספירה, כוללים דיווחים של קציני מודיעין והנחיות מחצר המלכות. החומר הקדום ביותר מתייחס לתקופת שלטונם של שמשי אדד ובנו אישמה לפנה"ס. זה כלל 18- לפנה"ס ועד אמצע המאה ה 19- דגן, מסוף המאה ה בעיקר מידע על פעילות מודיעינית כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שנוהלה אשורית ובלבו -. מרבית החומר הנה מהתקופה המכונה ניאו 3 בהצלחה רבה לפנה"ס). 612 -721 בעיקר השושלת הסרגונית ( רוב איסוף מודיעין: המכתבים העידו על הקרב שבדרך רובו של המודיעין האשורי הופק ממקורות גלויים. אלה כללו איסוף מידע חזותי לגבי האויב, תחקור אנשים שחזרו מארצות אויב, כמבקרים או לצרכי מסחר, מידע מדיפלומטים וחקירת עריקים ושבויים. לפנה"ס היה המודיעין האשורי פעיל במיוחד מול ממלכת 7- ו 8 במאות אוררטו. מהדו"חות שנשלחו למלך סרגון ניתן ללמוד כי סוכנים אשוריים היו מדווחים על כל תנועה שביצע מלך אוררטו ועל מקום הימצאו בכל עת. בסדרת מכתבים דווח תחילה כי המלך נמצא בבירתו תורושפה ), במכתב השני דווח כי המלך נמצא עדיין באותה עיר, בשלישי Turushpa( נאמר כי עזב את העיר ובאחרון שבהם דווח על התבוסה שנחל מידי הקימרים. מאלפים במיוחד הדו"חות שנשלחו למלך בדבר אותה תבוסה מידי הקימרים, שחדרו כנראה לאסיה הקטנה מדרום רוסיה. סנחריב, שדיווח , הבטיחו שהמידע אמין ביותר שכן אושר על ידי II על כך לאביו סרגון שלושה מקורות שונים ובלתי תלויים זה בזה, שאת דיווחיהם הוא צירף. אחד המקורות היה אדם שביקר באוררטו לצרכים אישיים ותוחקר על ידי סנחריב לאחר שובו. בה בעת שלחו מפקדי מבצרים לאורך הגבול דיווחים דומים אודות התבוסה מפי סוכנים שהם הפעילו. מכלול הידיעות בנושא האמור מוכיח היטב את יעילות המודיעין האשורי, כמו גם את החשיבות שניתנה להצלבת ידיעות לצורך בחינת אמינותן. כשהאשורים לא יכלו לוודא אמיתות שמועות שהגיעו לידיעתם, הם היו אמורני -שולחים מרגלים כדי לבדוק את המידע. כך למדים ממכתב של בל ), מושל אשורי, בו הוא כותב לסרגון כי שלח, כמצווה, Bel-emuranni( מרגלים לבירור השמועה אודותיה כתב לו המלך, אך הם טרם שבו. אף שלאימפריה האשורית היו יחסי עוינות עם מדינות אחרות, לא תמיד נותקו היחסים הדיפלומטיים עימן. לא אחת נשלחו דיפלומטים לטפל באירועים לאורך הגבול וניצלו את ההזדמנות לאסוף מידע על האויב. מכתב ) מדגים זאת היטב. Amidi בל, מושל העיר האשורית אמידי (-חור-של ליפ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=